Page 165 - Step and repeat document 1
P. 165
הזאת הגיעה לשם ".סלבדור צחק .איילין לא..." .אפילו אם
הגוף שלך גם יעבור תהליך מואץ של התדרדרות ותהפוך לקוף
רופס ומסריח ,כפי שבלי ספק יקרה ביום מן הימים ,הגוף האחר
ייראה לך תמיד גרוע יותר ,כי הדחייה שהגוף שלנו מעורר בנו
תמיד נסבלת יותר מזו שמעורר בנו הגוף של הזולת".
סלבדור הפסיק לצחוק :הוא השתעמם .ונתקעה לו חתיכה של
תפוח בגרון .הוא בלע ווהיא השתחררה ,אבל עדיין כאב לו .הוא
חבט לעצמו בחזה כמה פעמים כדי להוריד את התפוח עד הסוף.
"אני אף פעם לא אתאכזב ממך ",אמר אחר כך .הוא חשב שזה
יסגור את הנושא.
"ברור שכן ",אמרה איילין" ,ואני ממך".
היא קמה מהשולחן ,אמרה שהיא יוצאת לעשן סיגריה.
סלבדור המשיך לאכול את התפוח וחשב שהפעם היא באמת
הולכת לעזוב אותו .אין ברירה אחרת .יותר טוב ככה .מתיאס
צדק ,איילין מוזרה.
"לאנשים סתמיים לוקח יותר זמן להתאכזב כי הייעוד שלהם
הוא הציפייה ",איילין חזרה עם הסיגריה ,השיער הכחול שלה היה
פזור ונראה כמו צמר גפן מתוק" .הם מעבירים חלק גדול מהחיים
הבינוניים שלהם בציפייה שמשהו נפלא יקרה להם בכל רגע,
משהו שישנה להם את החיים .אבל גם הם מתאכזבים בסוף".
היא היתה משולהבת ,ודיברה בקול רם שסלבדור היה שמח
להחליש במכה בראש .הוא גמר לאכול את החתיכה האחרונה
של התפוח ,לעס אותה לאט מאוד ,ספר כל לעיסה ,התרכז
בצליל שהפיקו השיניים הטוחנות שלו .ואז איילין התיישבה על
הברכיים שלו וחיבקה לו את הצוואר:
165
