Page 52 - Step and repeat document 1
P. 52
על הסדין ואתה ישן ,יפהפה ,רוגע ,בלב האסון .אני רוצה אותך.
האצבע המורה והקמיצה של יד שמאל נ ּוקשות ,לעומת
שלוש האחרות ,התלויות קרועות .הן לא ייפלו .הן יחלימו.
הכאב הוא לא יותר מלחישה ,כמו פרפרים .משהו ממני נותר
בך .זה משמח אותי ,מחיה אותי .אנחנו עירומים .אני מתקרבת
להריח את העור שלך ,אני רוצה להתענג על הטעם שלך שוב,
אבל נשמעת דפיקה חזקה שמסיחה את דעתי .הקול בא מבחוץ,
כאילו מישהו מכה בפטיש לאט־לאט .נקישה שדועכת לבסוף
ושלא תעיר אותך .אני באמת רעבה .אני יכולה לראות רק את
הצוואר שלך ואת היעדרו של תנוך האוזן הימנית שלך .הוא לא
יחסר לך ,הוא בתוכי.
רק לפני כמה שעות סיפרתי לל ֹוֶרה שפגשתי צוואר שמתחתיו
גוף גבוה במיוחד של בחור יוצא מן הכלל ,ומעליו פנים נאות
מאוד ,אלגנטיות .אמרתי לה את זה ככה ,בדיוק כמו שזה ,והיא,
שכל כך רעה אלי תמיד ,ענתה לי "קארי ,אל תעשי מעצמך
משוררת ,אוקיי?" מאז שעברה לעיר הבירה לפני כמה שנים
אנחנו מצ'וטטות כל הזמן ,והייתי חייבת כבר לספר לה את זה.
שלחתי לה את ההודעה הזאת בוואטסאפ כשהיינו בדרך אלי
באוטו של ָך ,כשנהגת בביטחון בכיוון הנכון למרות שאף פעם
לא אמרתי לך איפה אני גרה.
לא סיפרתי לה על כל מה שעשינו ואמרנו וגם לא על מה
שעמדנו לעשות ,כי במקרה הזה דווקא היא זאת שלא מבינה
שום דבר .שדות העשב בצדי הכביש התקדמו מעורפלים,
אבל אני התבוננתי בצוואר שלך .ובאוזניים המושלמות שלך.
52
