Page 85 - Step and repeat document 1
P. 85
אני מחכה לרכבת .השמש של אחר הצהריים שוקעת ,ממשיך
להיות חם כמו בגיהנום והרציף עמוס .אבל אני מחכה לרכבת
ולא שמה לב למה שקורה סביבי ,זה לא מטריד אותי בכלל .אני
פה והראש שלי בעולם אחר .אם מסתכלים עלי מבחוץ נראה
שאני רק מחכה לרכבת ,כמו כולם .אני לא מצליחה לעמוד
בשקט אפילו לרגע ,מזיזה את הידיים ,מפוקקת את האצבעות,
את המרפקים ,מעבירה משקל מרגל לרגל ,הגוף שלי לא מצליח
לשאת אותי .השמש הלוהטת ממיסה את הגלידה שהילדים
מחזיקים ,מלהיטה את עובדי המשרדים שסיימו את שבוע
העבודה שלהם ושותים משהו קר וכבר פתחו כמה כפתורים
בחולצה ,את קבוצת החברות העמוסות תיקים שנוסעות לסוף
שבוע הרחק מרעש העיר ויבלו אותו במלחמה בחרקים .הכול
עובר לי מעל הראש ובו בזמן מעורר בי חוסר שקט .כך ,אני
מחכה חסרת סבלנות לרכבת שתיקח אותי רחוק ,לשלושה ימים,
עם מישהי שאני כמעט לא מכירה.
לפני שלושה שבועות לא היה כל זה קיים ,חוסר השקט,
הידיים המיוזעות ,המתח הזה .לפני שלושה שבועות הייתי
שלמה ,אפשר אפילו לומר שהחיים שלי היו בהפסקה ,הפוגה.
כל כך הרבה יכול לקרות בשלושה שבועות .גם בפעם הראשונה
שנפגשנו היה יום שישי ,וגם אז שרר חום כבד .אחרי כמה צ'אטים
והודעות קוליות קבענו להיפגש בערב .הגעתי ראשונה אז ראיתי
אותה מגיעה; גבוהה ,רזה ,שיער חום חלק באורך האוזניים,
85
