Page 45 - האם סיימון צריך לדעת
P. 45

‫האם סיימון צריך לדעת? ‪ /‬יודי מרטון‬

‫תמי הכינה צהרים‪ ,‬אני ישבתי בפינת הישיבה גולש באייפד שלי‪ ,‬התנהגנו‬
                                                               ‫כמעט כמו משפחה‪...‬‬

‫האווירה ליד השולחן הייתה נינוחה‪ ,‬תמי פה ושם שלחה אלי ידיים בחיבה‪,‬‬
                                                         ‫הרגשתי מאוד טוב איתה‪.‬‬

‫החמאתי לתמי על התבשילים‪ ,‬היא גררה אותי לחדר השינה‪ ,‬שם שכבנו‬
‫בלהט גדול‪ ,‬שסיימנו חיבקתי אותה חזק ונישקתי אותה בפניה החמודות ואמרתי‬
‫"טוב לי איתך‪ ,‬אני מתחיל ממש לחבב אותך‪ ,‬אבל אני עומד להפתיע אותך‪,‬‬
‫אל תכעסי בבקשה‪ ,‬אני עוזב‪ ,‬מבטיח לחזור אלייך‪ .‬השבוע הקצר הזה כאן‪,‬‬
‫אפילו שאמרתי שאשאר תקופה ממושכת‪ ,‬הספיק לי כרגע‪ ,‬עורך העיתון שלי‬

                         ‫מחכה לי‪ ,‬מחר בבוקר אארוז את המזוודה שלי ואסע"‪.‬‬
‫תמי הייתה המומה‪ ,‬ודמעות היו בעיניה‪" ,‬אבל הבטחת שתהייה תקופה‬

            ‫ארוכה‪ ,‬אני גם מחבבת אותך מאוד‪ ,‬יהיה לי עצוב מאוד בלעדיך"‪.‬‬
                  ‫שוב הבטחתי שאחזור‪ ,‬אבל האמת לא הייתי בטוח בעצמי‪.‬‬

‫כל הערב תמי לא נתנה לי להשתחרר ממנה‪ ,‬הלכנו לפאב‪ ,‬שתינו ופטפטנו‬
‫עם חבורה שישבה לידינו‪ ,‬לא סיפרתי כלום על מה שאני יודע‪ ,‬למדתי המון‬
‫על הטיפול בחזירים מפטריק שישב איתנו – מאוד מעניין כמה שזה לא מעניין‪.‬‬
‫הבוקר הגיע‪ ,‬השולחן היה ערוך לבן אדם יחיד‪ ,‬תמי לא רצתה להיפרד ממני‪,‬‬
‫אני מבין אותה‪ ,‬זה היה מאוד בוגדני מצידי‪ ,‬ביחוד שנוצר קשר כה יפה בנינו‪.‬‬
‫המזוודה הוכנסה לתא המטען ואני הפלגתי לשדה התעופה‪ ,‬מהרהר במה‬

                                                                            ‫שעברתי‪.‬‬

                                                       ‫‪45‬‬
         ‫_______________________________________________________________‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50