Page 47 - האם סיימון צריך לדעת
P. 47
האם סיימון צריך לדעת? /יודי מרטון
כל מה שידעתי נשאר רק במוחי הקודח ,מעין חלום מציאותי להפליא.
הייתי מתוסכל מאוד ,התקשרתי לג'ון חברי הטוב ,שהתפלא שחזרתי כל כך
מהר ,ואמרתי לו שנפגש במסעדת "פרנקו על הגג" בשעה חמש ,יש לי הרבה
מה לספר לו.
ג'ון כבר ישב בשולחן הקבוע שלנו ,ואמר שהזמין לנו פיצה משותפת כפי
שאנחנו אוהבים.
הוא סיפר לי על אנה אשתו שחזרה לעבוד מוקדם מדי לדעתו ,על תום בן
החודשיים ,שכבר מחייך ,ועוד ועוד.
"נו ספר לי מה גילית היכן שהיית?"
נפלט לי ללא רצון "סתם עיירה ,משעממת ,לא הייתה שווה אפילו את
הנסיעה לשם".
מישהו שולט בי! אני רוצה לספר ולא יכול ,אני נשלט!
"אז מה עכשיו ,מה בתוכנית?"
הבנתי שאני לא יודע ,באמת באמת לא יודע.
איך שהוא לא ברור איך ,מידאון וסיימון קובעים את מחשבותיי ,אולי?
המשכנו לתוך השעות הקטנות של הלילה ,שתיתי ושתיתי ,השתכרתי כדבעי
כדי לברוח מעצמי ,ג'ון הבין שעבר עלי משהו שאני לא יכול לשתף ,ריחם
עלי ולקח אותי ברכבו לביתי ,משאיר את הרכב שלי ליד המסעדה.
הקאתי את נשמתי ,מה לעשות עכשיו?
הבוקר הגיע ,והמחשב לא קרא לי ,הייתי חסום לגמרי...
47
_______________________________________________________________
