Page 170 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 170
הזמן של אנני |170
אלרנון המשיך והדגיש ״הנרי ,כל הקוד פרוש לעיניך כפי שאתה רואה,
אין לך אפשרות לתקן אותו ,שים לב שאנחנו בעצמנו תיקנו בו לא מעט דברים
ואחרי זה המרנו אותו לשפת המחשב האינטואיטיבית שלנו כפי שאנחנו
מכירים ,שדרך אגב דומה מבחינת הקונספט לשפת הפרולוג המיתולוגית
שלכם .אתה עצמך רואה כאן את הקוד לפני ההמרה ,חסרה לנו רק היכולת
של ניתוח משאבים ופרטים נוספים המגיעים מהשרתים האקדמיים שלכם״
אמר לי אלרנון.
עניתי לו ״אז למה לא תיתן לי לעבוד על הקוד ששכתבתם ,אולי תעביר
אותו למחשב האישי שלי ? ועוד דבר אם אפשר לשאול -אני מבין שנותנה
בעצם לא קיימת יותר ,אז אפוא אתה תתקן את הקוד שאעביר לך ? האם הוא
מוטמע בקופסא ? והיא או שאתה ,תבצעו את השינוי ?״ קיוויתי שדברתי
לעניין ,זה היה מאוד משונה בעיני.
״ראשית הקופסא היא בעצם מחשב על בעל תודעה כפי שחשבת ,אבל
היא לא יודעת להמיר בחזרה את הקוד שלנו לקוד שלכם .את מצבה של נותנה
הנכחי לא אוכל למסור לך כרגע כפי שהבנת .ודרך אגב אתה לא יכול לצלם
את המסך ,כי מה שאתה רואה זהו מוקרן ישירות לתודעתך ולא לעיניך״ ענה
לי אלרנון והפתיע אותי מאוד.
תאמין לי רוני ,לא האמנתי לו ,הוא חייך ששלפתי את האייפון שלי
מהכיס וצילמתי את המסך מולי ,המסך היה לבן וגם התמונה הייתה לבנה ,גם
סרטון שניסיתי לצלם ,יצא לבן וללא צליל חוץ מהנשימות שלי.
אלרנון אמר לי שהוא מבקש שאאמין לו פעם הבאה ,אבל זה די שעשע
אותו המשחק שלי ,הוא אמר לי שהוא יעזוב אותי לשעה קלה ושאסתכל טוב
על התוכנית ושאציע לו מה שאפשר לשפר או להוסיף ,ברמת הרעיון ולא
ברמת הביצוע.
הסתכלתי המון זמן על הקוד ,תוך כדי שאני נע שמאלה וימינה לאורך
המסך הגדול ,לא שמתי לב אפילו שהקופסא עוקבת אחרי מבטי ונעה בהתאם