Page 171 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 171
יודי מרטון |171
לרצוני ,פה ושם הבחנתי בתיקונים ובשיפורים שלהם ,הם באמת היו לעניין,
הרצונאים האלה יודעים את העבודה.
ורגע לפני הייאוש ,שכמעט הרמתי ידיים ,כי לא ידעתי איך לבצע מה
שאלרנון ביקש ממני ,נפל לי האסימון והבנתי מה צריך להוסיף לתוכנית.
אצטרך לכתוב מודול שלם שיתפקד כבחן ( )probeאשר יושתל כעין תולעת
בשרתים האוניברסיטאיים ,לא ידעתי איך להסביר לאלרנון מה עלי לעשות,
אבל ידעתי ,על סמך ניסיוני ,שזה ייקח לי לפחות שבוע מלא של כתיבה.
אלרנון אמר לי שיש לי את כל הזמן שבעולם ,הוא הציע לי לצאת מחוץ
לתחום ההקרנה של הקופסא ,והוא יחכה לי ,ושאני אלך להביא את המחשב
האישי שלי למרחב הזמן של הקופסא ,מאוד התפלאתי .יצאתי החוצה ,וראיתי
שהקיר הלבן המואר הקיף את כל מרכז הסלון שלי ,לקחתי את המחשב חיברתי
אותו לכבל מאריך ונכנסתי בחזרה לתחום הלבן ,שוב עברתי אתחול אבל הוא
עבר די מהר ,וחזרתי לאותה נקודה בה הייתי.
״עכשיו תקבל שוק״ אמר לי אלרנון וחייך ,״אתה בזמן אחר ,זמנך כאן
בלתי מוגבל ,הכול יעבוד לך כבעולמך ,החשמל שלך יסופק על ידי הקופסא
ישירות למחשבך ,אין צורך בקבל המאריך״
״אבל כמה זמן יש לי ?״ שאלתי אותו וממש התפלאתי.
״כמה זמן שתצטרך ,אל תדאג אתה לא תתעייף בזמן הקופסא ,תוכל
לעבוד אפילו ימים במושגים שלך ,הזמן פה יעבור ,בעולמך לא .ולמה לא
הבאת גם כיסא ? במידה ותהיה רעב או צמא או שתצטרך ללכת לשירותים,
תמיד תוכל לצאת ממרחב הזמן שלנו ולעבור למרחב הזמן שלך ,הדבר היחידי
שתצטרך לסבול הוא הכיול שלך מחדש כל פעם ,או כפי שאתה קורא לזה
האתחול .צא ואני אחכה לך ?״
יצאתי שוב והבאתי כסא הכנסתי אותו למרחב הלבן ,עברתי כיול נוסף
ומעצבן ,והתחלתי לעבוד ,אלרנון אמר לי בהצלחה ונעלם ,ולי היה חלום של
כל מהנדס עלי אדמות ,זמן ורצון וחשק ואנרגיה אין סופיים.