Page 211 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪211‬‬

‫פרק ‪ - 38‬היער‬

‫נסענו ליער האורנים הקרוב‬
‫‪ -‬הבשורה‪ ,‬בו בילינו עם הנרי‪.‬‬
‫סיפרתי לאנני שדיברתי עם הנרי‬
‫והוא לא זוכר כלום ממה שעברנו‬
‫ביחד‪ ,‬כנראה שהקופסא מחקה לו‬
‫את הזכרון המשותף שלנו‪ ,‬היא‬

‫שולטת בנו לחלוטין‪.‬‬

‫אנני ענתה לי בפנים חתומות‪ ,‬״סבא זה לא הקופסא‪ .‬זה היה התרגיל‬
‫הראשון שלי הלילה בשליטה‪ ,‬אל תכעס עלי בבקשה‪ .‬אני מחקתי לו את הזכרון‬
‫כדי שלא ידבר או יעשה מעשה שטות שיגרום לנו להחשף‪ .‬כמו כן אני גרמתי‬
‫לך להתקשר אליו כדי לוודא שאכן הצלחתי‪ ,‬אני כרגע בשלב הראשוני שלי‬
‫של השליטה באמצעות הקופסא‪ .‬אני יכולה רק לעבוד על אנשים שאני מכירה‬
‫בצורה אישית‪ ,‬הקופסא לימדה אותי איך לקשור את עצמי אליה‪ ,‬ואיך להפעיל‬

‫אותה לצרכי״‬

‫קצת כעסתי‪ ,‬חשבתי ששיתוף הפעולה שלי עם אנני דרש שקיפות מלאה‬
‫בין שנינו‪ ,‬ולא לעשות כלום זה מאחורי גבו של זה‪ .‬יש הבדל בין בטחון שאני‬
‫כסבא מבצע כדי להגן על נכדתו‪ ,‬כמו בפעם הראשונה שהפעלתי את המשטח‬
‫בכדי לבודקו‪ ,‬ובין ילדה מבוגרת שאמורה להיות בוגרת ואחראית לנאמנים‬

‫ולאהובים שלה‪.‬‬

‫״סבא‪ ,‬תבין אותי‪ ,‬אני לא ידעתי אם אני במצב של חלום או מציאות‪,‬‬
‫לא ידעתי אם מה שלמדתי בהוראת הקופסא אכן באמת יתבצע‪ ,‬סלח לי סבא‪,‬‬

‫זו הפעם הראשונה והיחידה שאני לא שיתפתי אותך‪ ,‬תאמין לי״‬

‫הילדה קצת יבבה‪ ,‬הבנתי אותה‪ ,‬אמרתי לה שאני מאמין לה‪ ,‬ותיארתי‬
‫לעצמי איזה מאבק אדירים מתחולל בקרבה בין הילדותיות והבגרות שלה‪.‬‬