Page 214 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪214‬‬

‫התקרבנו לשולחן הגדול וראינו שבמרכזו היה חור מרובע‪ ,‬אנני הניחה‬
‫את הקופסא בתוך החור שהיה כנראה התושבת שלה‪.‬‬

‫הקירות החלו לרצד במחול אורות קסום‪ ,‬מוסיקה אמורפית שמשולבת‬
‫בצלילי גלי ים ציפורים ואורגן נשמעה ברקע‪ ,‬ואלרנון הופיע לפנינו ישוב‬
‫בכורסא ומחייך‪ ,‬לא הייתה שום פעולת אתחול של הקופסא היא הייתה שייכת‬

‫למקום‪...‬‬

‫״יפה ! נכון ?״ אמרה הדמות ההולוגרמית של אלרנון ״זה המרכז שלנו‬
‫בכוכב הארץ שלכם‪ ,‬הוא נבנה לפני שנים רבות מאוד עת עולמכם היה עדיין‬
‫פשוט יחסית‪ ,‬ללא כלי המשחית והטכנולוגיה העכשוית שלכם‪ ,‬ללא המיחשוב‬
‫והאינטרנט‪ ,‬עולם של מלחמות בחרבות ובקרדומים‪ ,‬עולם שבו הטבע חי‬

‫בשלום עם האדם‪ ,‬פחות או יותר״‬

‫סימנתי רגע לאנני ולאלרנון וסחבתי שתי כסאות מהשולחן המרכזי‬
‫ואנני ואני התיישבנו מול אלרנון‪.‬‬

‫״מתי נבנה המקום הזה ? ואיך לא גילו אותו עד היום ?״ ממש התפלאתי‪.‬‬

‫״המקום במקור היה מערה גדולה‪ ,‬קירותיו נחצבו ועוצבו בתוך הסלע‬
‫במשך תקופה ארוכה על ידי בני האדם‪ ,‬עלי ידי נזירים נוצריים אשר הוכשרו‬
‫על ידי הנביא ספירלאון שנתגלה להם לפני כאלף ומאתיים שנים‪ ,‬הוא יועד‬
‫לשמש ממבחינתם כבית תפילה והתייחדות ‪ -‬ידיים רבות עבדו בקרדומים‬
‫ובפטישים ובאיזמלים כדי להקים את המקום‪ ,‬אנשים רצו לעבוד כאן כי הם‬
‫הרגישו שיבולם פורה בגלל אמונתם‪ ,‬המקום היה קדוש להם וספירלאון נתן‬

‫להם את ההרגשה שיש תמורה לעבודתם הקשה‪.‬״‬

‫לא ויתרתי לאלרנון ״מקור כוח ? חשמל ? מנורות ? מיזוג ? דלת‬
‫אוטומטית ? לפני אלף שנים‪ ,‬נו באמת‪...‬״‬

‫אנני פנתה אלי ״סבא‪ ,‬מה זה משנה לך ? לא הבנת שהם הרבה יותר‬
‫מתקדמים מאיתנו‪ ,‬לא חייב להיות לכל דבר הסבר‪ ,‬לפעמים נוח לא לדעת״‬