Page 239 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 239
יודי מרטון |239
המגלשות הענקיות שיחררו אותי מעט ,אנני לשמחתי לא דרשה שאעלה
איתן למעלה ,זה לא היה מתאים לגילי ,אני סבא כזכור לי.
בקיצור רב וללא פירוט מיותר ,היו אלו ארבע שעות ששכחתי מנותנה,
ואני חושב שגם אנני קצת חזרה לתלם של גילה.
אכלנו במקום לחמניות עם נקניקיות ,שתינו קולה ,הילדות התלכלכו
כמו שצריך מגלידת שוקולד ,וחזרנו לבתינו עליזים ושמחים.
פיזרתי את חברותיה של אנני בבתיהן ,ואני ואנני נסענו לביתי ,אנני
התרחצה והחליפה בגדים ,ישבה בסלון והיא שינתה את עורה.
היא חזרה להיות מבוגרת.
״סבא חשבתי על זה רבות ,אני מתקדמת מאוד בלימוד שלי ,בלילה בזמן
השינה השחור שלי מלמד אותי ,אני יודעת חשבון אינפידצימלי ,מכניקת
הקוונטים די ברורה לי ,עדיין לא ברור לי מהו היחס שלה לתורת היחסות של
איינשטיין ,בפסיכולוגיית המונים אני עדיין בתחילת הדרך ,וגם בביולוגיה
מולקולארית וביוכימיה די התקדמתי .אני יודעת שאתה די המום ,וסבא סגור
את הפה ,רואים לך את כל הסתימות״ חייכה הילדה.
״מה עושים איתך ?״ שאלתי ״את לא יכולה לחכות חמש עשרה שנים,
אם למדת באפס זמן כל כך הרבה ,מה תדעי שיעבור הזמן הזה ?האמת אני די
מפחד״
״סבא!״ ענתה הילדה ״נוצרות כאן בעיות אתיות חמורות ביותר מבחינת
המערכת המשפחתית שלי ,ראשית אני לא אוכל להסתתר עוד הרבה זמן מתחת
לכסות הילדה הקטנה .שקר זה לא התכונה שהיית רוצה שאני אפתח ,בתור
שחקנית שמשחקת תפקיד של ילדת גן לא אצליח לאורך זמן ,מה עושים ?״
״אולי נקרא לפול ,אני חושב שהוא חזר אתמול בלילה ,ראיתי אימייל
ממנו ששואל מה חדש״ אמרתי.