Page 246 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 246
הזמן של אנני |246
נכנסנו למים ,רעש והמולה מסביבנו ,הקפצתי את הילדה באוויר ,היא
הסבירה לי את התנע וחישוב המסלול הנכון בכדי למקסם את ההנאה של
זריקתה באוויר ,זה לא היה משעשע מבחינתי ,אני מעדיף לזרוק נכדות ולא
גיקיות באוויר ....אחרי הניסיונות הפיזיקאליים האלו אנני שחתה מספר
בריכות ,כי היא שוחה מגיל אפס בערך.
התוכנית קצת השתבשה בגלל הרעש הגדול ,לכן קנינו גלידה והלכנו
לחורשה שליד ,תוך כדי שאני גורר איתי שני כסאות נוח .הציפורים וצעקות
הילדים המשתובבים היוו רקע נחמד לאנני המספרת ,היא סיימה ללקק קודם
את הגלידה ,טפטוף דביק וסיפורי נותנה הרי לא הולכים ביחד...
...
הכפר היה כמרקחת ,היבול היה עשיר השנה ומגוון הפירות והירקות
היה גדול ,הוחלט על יום השוק המשולב עם אטרקציות מגוונות -השוקיידה...
כל אחד מהרצונאים קיבל תפקיד של הפעלה מעבר לדוכן שהקים,
אלרנון היה ממונה על במת השירים ,כל רצונאי שחשב שהוא משורר היה יכול
להופיע על הבמה ולשיר או לדקלם משיריו .והקהל היה מצביע בשבילו ,השיר
הנבחר מכל השירים אמור לשמש כהמנון השנה ,שיר שלא היה מוצא חן בעיני
הציבור ,היה עולה מישהו על הבמה ובאמצעות כותב השיר היה ״מפרק״ אותו
לקול צחוקם של כל הנוכחים.
תורו של מרליון הגיע ,הקהל צעק שזה לא הגון ,כי כל שנה מרליון
זוכה ,צריך לתת גם לאחרים את האפשרות לנצח.
אלרנון היסה אותם ואמר -מי שטוב יישאר טוב ,שהאחרים ינסו
להתמודד ,אלוף הוא אלוף עד שיובס.