Page 3 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 3
יודי מרטון |3
הקדמה
לפני שמונה שנים פרשתי מההייטק -שימשתי מעל שלושים שנה כמהנדס
תוכנה בכיר בתחום המיקרואלקטרוניקה בחברה ידועה -משכורת טובה ,בונוסים,
נסיעות לחו"ל ,לחץ דם גבוה וסוכרת.
אני יוצר מגיל צעיר והחלום שלי היה להגיע יום אחד למנוחה ולנחלה -לשבת
בבית ,לצייר ,לפסל וגם לכתוב .החלום אכן התגשם לאחר שנפרדו ממני בחברה עם
פיצויים נדיבים ומסיבה יפה ומכובדת ,יכולתי לשבת ולעשות כלבבי -הצגתי את
יצירות האמנות שלי בעשרות תערוכות בגלריות ומוזיאונים...
אשתי פרגנה לי לאורך כל הדרך ,והחלום שלי הינו גם כתוצאה מההסכמה
וההכרה שלה בדרכי החדשה.
בעבר ,ניסיתי לאחוז בידי את עט הסופרים .פעמיים ניסיתי לכתוב ספר,
ופעמיים הוא נגנז לאחר שאיבדתי את העניין להמשיכו .הפעם התעשתי וישבתי
ארבעה חודשים מלאים עם האייפד שלי על ברכי וכתבתי.
הספר הזה הוא הרפתקה אמיתית שמיועדת לכל .בכל זמן נתון של הכתיבה אני
עצמי הייתי שותף בסיפור ,לא ידעתי מה ההמשך ולאן זה יוביל .מתודה לא הנדסית
להפליא -אין שלד ואין סיפור מסגרת אך לעומת זאת יש חלום שהתפתח ונוצר ,עלילה
אמיתית וזורמת.
השירים בספר הם מחווה למתודה שלי ה״שיר איור״ .הצורך לכתוב בעקבות
היצירה הפלסטית התעורר אצלי מכיוון שלאחר תהליך יצירת רישום העט או ההדפס,
כשהיצירה שלי מושלמת ,אין היא יותר ברשותי כאמן והיא נתונה לצופה בה.
הפרשנות היא בעיני המתבונן .החלטתי שלפני שיצירה הופכת לנחלת הכלל אני כותב
שיר שמביע את התרשמותי ונקודת מבטי המיוחדת והאישית על התוצר האמנותי שלי
-מעין חתימה נוספת של היצירה ,שמדגישה את הייחודיות שבה.
יודי -מאי 2014
