Page 24 - 50yearprint-proof-LAST

‫בסדום'"‪ .‬המהנדסים היו טביק‪ ,‬ד"ר ציזנר ויהושע גכט‪,‬‬ ‫איש אחד לבד מזיע בסדום‬
‫שיהיה מנכ"ל מפעלי ים המלח בהמשך‪ .‬בשל מצוקת‬
‫בשנת ‪ 1960‬מקימה כי"ל חברה־בת בשם מגנזיט‬
‫כוח אדם‪ ,‬משום שרבים עדיין היו בגיוס מילואים לאחר‬ ‫ים המלח הבונה מתקני פיילוט לייצור מגנזיה‪ .‬לכבוד‬
‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬הגיעה כיתה של בוגרי אולפן‪,‬‬ ‫הפיילוט הראשוני יורד לסדום בשנת ‪ 1961‬המהנדס‬
‫מתנדבי חו"ל שבאו לארץ לעזור לצה"ל לאסוף ציוד‬ ‫הצעיר טוביה ציזנר‪ .‬והחוויה בלתי נשכחת‪" .‬כשהתחלתי‬
‫נטוש של צבאות ערב‪ .‬תשעה בחורים הגיעו מרחבי‬ ‫לעבוד בסדום‪ ,‬לא היה שם טלפון"‪ ,‬נזכר ציזנר‪" ,‬היה‬
‫רק טלגרפיסט במורס‪ .‬לא היו מזגנים‪ .‬הרצתי מתקן‬
‫העולם והפיילוט‪ ,‬כמו מגדל בבל‪ ,‬רץ בעברית‪ ,‬אנגלית‪,‬‬
‫ספרדית וגם יפנית‪ .‬מנהל העבודה היה יוסף ז'וז'ו‬ ‫פיילוט גם כשבחוץ שררו חמישים מעלות צלזיוס‪.‬‬
‫הייתי שוהה בסדום ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬כדי לקיים את‬
‫בן סימון‪ ,‬תושב דימונה‪ ,‬אדם מסור ונמרץ שידע איך‬ ‫רציפות ניהול הפיילוט‪ .‬הדרך היחידה להירדם הייתה‪:‬‬
‫לנהל צוות בתנאים קשים ובכמה שפות‪.‬‬
‫להתקלח‪ ,‬בלי להתנגב לשכב על הספה במשרד‬
‫פיילוט אמן עבד כשישה חודשים‪ ,‬בשלוש משמרות‪,‬‬ ‫ולהירדם לשעה‪ ,‬להתעורר מהזיעה ושוב להיכנס‬
‫וצבר כמה טונות של תוצרת שטופה ומסוננת‪ .‬דוגמאות‬
‫למקלחת‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬האנשים עבדו והפעילו"‪.‬‬
‫נשלחו למעבדות ומפעלים ברחבי עולם הפלדה‪,‬‬
‫והתגובות היו מעודדות‪ .‬בחלוף כשנה‪ ,‬בדצמבר‬ ‫ציזנר מריץ פיילוט אחד בשיטה המוכרת באותה עת‪,‬‬
‫‪ ,1969‬החליטה כימיקלים לישראל על הקמת חברת‬ ‫באמצעות תגובת דולומיט שרוף עם תמלחת‪ ,‬ופיילוט‬
‫פריקלאס ים המלח‪ .‬כיום אפשר לומר בוודאות שלולא‬ ‫נוסף בשיטת אמן‪ .‬המוצרים נדגמו בכמויות שהספיקו‬
‫הדחיפה של ד"ר טוביה ציזנר‪ ,‬המפעל לא היה קם‪.‬‬ ‫לבדיקות מעבדה ושאר החומר לא נשמר‪ .‬הניקיון של‬
‫התוצרת גבוה יותר מאשר אצל יצרנים אחרים בעולם‪,‬‬
‫החברה יוצאת לדרך‬
‫והפרויקט נראה מבטיח‪ .‬איכות חומר הגלם היא‬
‫תוצאות הפיילוט של ‪ 1968‬הראו שאפשר לייצר‬ ‫תכונה חשובה לעמידות בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬והיא‬
‫פריקלאס בניקיון של ‪ 99.3‬אחוז ומעלה‪ ,‬איכות‬ ‫מעניקה למגנזיה שלנו כוח חיות עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫שהיא מעל ליכולות של כל יצרן אחר בעולם‪ .‬למגנזיה‬
‫הטהורה היה פוטנציאל רב וניכר היה כי תתאים גם‬ ‫פיילוט מגדל בבל‬

‫לשימושים רפואיים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1962‬החלה חברת מפעלי ים המלח להקים את‬
‫הסכר הגדול בים המלח ואת מפעל האשלג החדש‪.‬‬
‫רוב שנת ‪ 1970‬עובר על הצוות בתכנון תהליך המפעל‬
‫התעשייתי‪ .‬ב‪ 1-‬בפברואר ‪ 1971‬יוצאת לדרך רשמית‬ ‫בשל מצוקה תקציבית‪ ,‬מנכ"ל החברה‪ ,‬מרדכי מקלף‪,‬‬
‫חברת פריקלאס‪ .‬קבוצה של עובדים ממפעלי ים‬ ‫מחליט להשתמש בכסף שהיה מיועד למימון פרויקט‬
‫המלח עוברים להיות מועסקים בחברה החדשה‬ ‫המגנזיה לטובת הפרויקט הגדול‪ .‬עניין המגנזיה נדחק‬
‫ומקבלים את מספרי העובד ‪ 001‬עד ‪ .012‬יחלפו עוד‬ ‫הצידה וציזנר המאוכזב נוסע לעשות דוקטורט ביפן‪.‬‬
‫שנתיים וחודשיים עד שיהיה מפעל והדיזות יתיזו‬
‫תמלחת לריאקטור‪ ,‬אבל לעת עתה כבר יש חברה‪.‬‬ ‫הוא משתלם במעבדת חסיני אש במכון הטכנולוגי‬
‫של טוקיו ולומד רבות על הנושא‪ .‬הוא חוזר ארצה‬
‫״הרצתי מתקן פיילוט גם כשבחוץ שררו‬
‫חמישים מעלות צלזיוס‪ .‬הייתי שוהה בסדום‬ ‫ב‪ ,1967-‬נחוש לצאת למאבק ולממש את רעיון‬
‫המגנזיה עתיר הפוטנציאל‪ .‬ציזנר פונה אל מנהל אגף‬
‫‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬כדי לקיים את רציפות‬
‫ניהול הפיילוט‪ .‬הדרך היחידה להירדם‬ ‫המחקר והפיתוח‪ ,‬ד"ר יוסי אפשטיין‪ ,‬ומקבל מימון‬
‫להפעלה מחודשת של הפיילוט‪.‬‬
‫הייתה‪ :‬להתקלח‪ ,‬בלי להתנגב לשכב על‬
‫הספה במשרד ולהירדם לשעה‪ ,‬להתעורר‬ ‫בשנת ‪ 1968‬מתאגדת החברה הממשלתית כימיקלים‬
‫לישראל ובאותה שנה חוזר לפעול פיילוט המגנזיה‬
‫מהזיעה ושוב להיכנס למקלחת״‬
‫בסדום‪ ,‬בשיטת אמן‪ ,‬והפעם המטרה היא להפיק כמות‬
‫ד״ר טוביה ציזנר‬ ‫חצי תעשייתית‪ .‬אריה טביק‪ ,‬מהנדס כימיה צעיר ועולה‬

‫חדש מדרום אפריקה‪ ,‬התחיל אז לעבוד במעבדות‬
‫מפעלי ים המלח‪" .‬כעבור ימים ספורים"‪ ,‬מספר טביק‪,‬‬
‫"הגיע ד"ר ציזנר ואמר לי 'בוא‪ .‬תפעיל איתי את הפיילוט‬

‫‪20‬‬