Page 23 - etmol 65

‫והוצאת ‪,‬א‪9‬נית« ■^־רי‬

‫ח‪ 51‬ך ת יז‬

‫ב ני בי ל״ו‬
‫‪9‬ךשות וויורים‬

‫?ד?‪1‬י ן‪9‬י ה‪q‬לז?ים הראשונים ??וץ ז׳זומל‬
‫)?עגות ה׳תרמ״ב—תרפ״ה(‬

‫ש‪ .‬ןן־ציון‬

‫מעוררת השתאות עד מלחמת‪-‬העולם‬ ‫הירדן וחייהם״ פרטים על התושבים‪,‬‬ ‫המינים״‪ ,‬״פרדס וגן״‪ ,‬״בית שאן״‪,‬‬
‫השניה‪ ,‬נתקבלו בברכה מובנת על‪-‬ידי‬ ‫״השרון״ ו״ההר״‪.‬‬
‫השבטים הערביים והווי חייהם יחד עם‬
‫הקוראים הצעירים‪ ,‬המחנכים והמבק­‬ ‫חוויות אישיות‪:‬‬ ‫הספריה ׳לנוער׳ הביאה משב רענן‬
‫רים‪ .‬העתונות הקדישה לספריה מאמ­‬ ‫אל ספרות־הילדים הארץ־ישראלית‬
‫רים עתירי שבחים‪ ,‬שציינו כדברי‬ ‫״זמן רב שירכנו דרכנו אחרי הבדוי‪,‬‬ ‫הצעירה‪ ,‬משב ש׳׳ריח המולדת עולה‬
‫״הארץ״ מ‪ 29-‬ביולי ‪ ,1927‬כי ״הספריה‬ ‫הלוך ועבור במשעולים עקלקלים ושבי­‬ ‫ממנו״‪ ,‬כלשון הביקורת‪ .‬כל הספרים ‪-‬‬
‫כולה ערוכה בצורה נוחה ומהודרת‪,‬‬ ‫לים פתלתולים‪ ,‬שהיו ידועים למורה‬ ‫‪ 100‬עמודים בממוצע כל ספר ‪ -‬נדפסו‬
‫מקושטה בתמונות‪ ,‬הסגנון קל ומליצי‬ ‫הדרך שלנו‪ ,‬אשר הכיר כל מדרך כף‪-‬‬ ‫בניקוד מלא‪ ,‬בליווי תצלומים ומפות‪.‬‬
‫קצת‪ ,‬במידה החביבה על הנוער‪ ,‬לחלו‪-‬‬ ‫רגל במקום הזה‪ ,‬בו עברו עליו כל ימיו‪.‬‬ ‫על הכריכות נדפס סמל הספריה‪ ,‬מעשה‬
‫חי וסיפורי וגם אנקדוטי במקום האפש­‬ ‫עלינו גבעות‪ ,‬טיפסנו במדרונות תלו­‬ ‫ידי נחום גוטמן‪ :‬יד מחזיקה גזע שחוטר‬
‫רי״‪ ,‬ואילו המשורר אברהם ברוידס‬ ‫לים‪ ,‬עברנו ואדים‪ ,‬שבכמה מהם זרמו‬ ‫צעיר יוצא ממנו‪ .‬ואף־על״פי שמטרתה‬
‫כתב ב׳מאזנים׳ ערב חנוכה ‪:1934‬‬ ‫המוצהרת של הספריה היתה ״ליתן‬
‫״למקרא החוברת יש ודמעה חמה‬ ‫עוד מי הגשמים‪ ,‬היורדים בזעף‬ ‫למורים ולתלמידים ידיעות על המו­‬
‫נסחטת מעינינו‪ ,‬דמעת שמחה וגאון‬ ‫בימי החורף‪ .‬והנה לפנינו אוהל אחד‪,‬‬ ‫לדת״‪ ,‬השכילו רוב הכותבים למסור את‬
‫עומד בדד במדרון אחת הגבעות‪ .‬עמד‬ ‫הידיעות בסגנון סיפורי מושך‪ ,‬לעתים‬
‫למראה הגבורה האילמת״‪ ,‬והוסיף‬ ‫אף נמלץ משהו‪ .‬העובדות סופרו במהי­‬
‫בנעימה נרגשת‪ :‬״האין אלה סיפורי‬ ‫הבדוי והודיע‪ ,‬כי לא יתננו להציג כף‪-‬‬ ‫מנות‪ ,‬החיוב עם השלילה‪ ,‬אומץ‪-‬הלב‬
‫רגל מזה והלאה‪ ,‬עד אם נרד מעל הסו­‬ ‫לצד הוויכוחים והפילוגים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫חלום? האין זו אגדה?״‬ ‫הביא ש‪ .‬בן‪-‬ציון בחוברת ״יסוד גדרה״‬
‫סים וננוח בצל אוהלו‪...‬״‬ ‫פרק שלם בשם ״בקיטרוגים ובתגרות״‪,‬‬
‫בו סופר על פולמוס השמיטה ועל‬
‫‪ 86‬ספרי ׳לנוער׳ שיצאו בתדירות‬ ‫״הבריונים והעברים של גדרה העוצרים‬
‫את השמים״ מלהוריד גשמים; אבל‬
‫סביו‬ ‫ביאליק‬ ‫בפרק הבא סיפר על גבורתו של יחזקאל‬
‫לא‬ ‫חנקין‪ ,‬שהניס יחידי כנופיה ערבית‪,‬‬
‫ייו מסנדק »לי‬ ‫זכה‬
‫שבאה לתקוף את הנקודה הקטנה‪:‬‬
‫ח‪ .‬ג ניאליק‬ ‫״והנה כנופיה מרחוק מתלקטת ונאס­‬
‫פת‪ ,‬חרש שחוח יעלו‪ ,‬אל הפתח יתגנבו‬
‫ליובל הששים שלו‬ ‫‪ -‬וחנקין ממתין‪ .‬קרבו בחבורה צפופה‬
‫עשרה מהם ‪ -‬ושתי יריות שפלחו קרבם‬
‫שיאריך יפים ושנים‬ ‫זו אחר זו עקרו זעקה ואנקה מתוכם ‪-‬‬
‫מתוך שלוה ונחת* מי‬ ‫והמה נפוצו בבריחה‪ .‬נסים וצועקים‬
‫יתן ואזכמ לקבל את‬ ‫ומכריזים ‪ -‬וגם ההמון אשר מעבר ההר‬
‫גרבתי ליובל ו ש^ים‬ ‫מזה לקול יריות ויעף אבנים לתפוצות‬
‫יברח‪ ...‬השחר מפציע מן ההרים ‪ -‬והם‬
‫שלי‪.‬‬
‫עוד אינם״‪.‬‬
‫כרוך בן זליג‬
‫אפסלרוד‬ ‫סיור בעבר הירדן‬

‫תל־גכיב‬ ‫ואילו אליהו אילת )אפשטיין( שביקר‬
‫הרבה בארצות האיזור נתמנה אז ראש‬
‫בשנת תרצ״ג‪ ,‬בז׳ טבת )‪ 933‬ו‪ .‬ו‪ ,(8.‬מלאו לביאליק ששים שנה‪ .‬הארץ כולה חגגה את‬ ‫מחלקת המזרח התיכון בסוכנות‪-‬‬
‫היום‪ .‬עתון אגודת הסופרים ״מאזנים״ הקדיש תוברח גדולה לכבודו‪ .‬בחוברת הופיעו‬ ‫היהודית‪ ,‬שילב בספרו ״אוכלוסי עבר‪-‬‬
‫עשרות ברכות למשורר‪ .‬בין מודעות־הברכה נמצאה גם זו‪ ,‬משל ברוך בן זליג אכסלרוד‪,‬‬
‫ילד תל‪-‬אביבי בן שמונה באותם ימים‪ ,‬שבירך את סנדקו ביאליק בברכה יפה‪ :‬שיזכה ‪-‬‬
‫ביאליק ‪ -‬לברך אותו‪ ,‬את ברוך‪ ,‬בהגיעו לגיל ששים‪ .‬לפני זמן מה מלאו אליג אכסלרוד‬

‫ששים שנה‪ .‬ביאליק לא בירך‪...‬‬

‫‪23‬‬