Page 9 - etmol 42

‫על ״קטלוג העבודה״‪ ,‬שאינו אלא רשי­‬ ‫מצויינים‪ .‬עם הזמן עבר לצלם על נגטי‪-‬‬ ‫מטסון החל לעבוד בצילום ובפיתוח‬
‫מה של מבצעיו הצילומיים של מטסון‪.‬‬ ‫בים רגילים של צללואיד‪ ,‬והוא אף היה‬ ‫תמונות בתחילת המאה ה״‪ ,20‬עוד‬
‫כך למשל‪ ,‬אפשר לראות שביום קיץ‬ ‫בין ראשוני הצלמים בא ‪ p‬שצילמו‬ ‫בהיותו נער‪ .‬לצידו עבדה‪ ,‬במעבדת״‬
‫אחד בשנת ‪ 1934‬נסע מטסון לתל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫הצילום‪ ,‬נערה בשם אדית יאנטיס‪,‬‬
‫כדי לצלם את הלווייתו של המשורר‬ ‫בצבע‪.‬‬ ‫שהגיעה עם משפחתה כמה שנים קודם‬
‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬ואילו לאחר שלוש‬ ‫לכן מארצות״הברית‪ .‬בין שני הצעירים‬
‫שנים מצוי בקטלוג רישום של צילומים‬ ‫צילומי אוויר ותעשיה‬ ‫התפתחו יחסי״ידידות ולאחר שנים‬
‫שנעשו בקיבוץ חדש שהוקם במסגרת‬ ‫)בשנת ‪ (1924‬הם באו בברית הנישואין‪.‬‬
‫״חומה ומגדל״ ‪ -‬עין‪-‬גב‪ .‬בין התמונות‬ ‫בשנות השלושים היה אריק מטסון‬ ‫אדית נפטרה בארצות־הברית בשנת‬
‫שהוגדלו מפילם זה מצוייה אחת בה‬ ‫מחלוצי הצילום האווירי בארץ‪ .‬נכץ‬
‫נראית קבוצת חלוצים‪ ,‬הכוללת אדם‬ ‫שכבר חמש‪-‬עשרה שנים לפניו צילמו‬ ‫‪. 1966‬‬
‫גבוה בעל בלורית שובבה‪ .‬מישהו‪,‬‬ ‫חילות‪-‬האוויר של הצבאות שנלחמו כאן‬
‫מתקופה מאוחרת יותר כנראה )אולי‬ ‫במלחמת‪-‬העולם הראשונה את הארץ‪,‬‬ ‫עם הזמן הפך אריק מטסון לצלם‬
‫מטסון עצמו?( כתב מתחת לדמות זו‪:‬‬ ‫נופיה וישוביה‪ ,‬אך מטסון הוא הראשץ‬ ‫הראשי של ה׳׳אמריקן קולוני״ ופיתח‬
‫שצילם בהיקף גדול את הערים‪ ,‬הכפ­‬ ‫את העסק לממדים גדולים‪ .‬עוד לפני‬
‫טדי קולק‪ ,‬ראש עיריית ירושלים‪.‬‬ ‫רים‪ ,‬הקיבוצים‪ ,‬כפי שנראו ממעל בש­‬ ‫מלחמת״העולם הראשונה הופיע‪ ,‬מטע­‬
‫מה של ה׳׳צלמניה״ קטלוג תמונות‪,‬‬
‫מטמון במרתפים‬ ‫נות השלושים‪.‬‬ ‫שלפיו אפשר היה להזמין תמונות של‬
‫מטסון הוזמן גם על‪-‬ידי מוסדות יהוד­‬ ‫ארץ־ישראל‪ ,‬גם דרך הדואר‪ .‬מטסון‬
‫מטסון צילם בארץ‪-‬ישראל עד שנת‬ ‫יים לצלם באופן שיטתי את התעשיה‬ ‫היה דמות מוכרת בארץ ובני הדורות‬
‫‪ . 1946‬באותה שנה עזב את הארץ‬ ‫היהודית מדרום לצפון ‪ -‬מרחובות‪,‬‬ ‫הקודמים זוכרים אותו רץ ממקום למקום‬
‫לצמיתות ונסע לארצות‪-‬הברית‪ ,‬לעיר‬ ‫דרך ראשון‪-‬לציון‪ ,‬תל‪-‬אביב ורמת־גן‬ ‫עם מצלמתו הגדולה‪ ,‬הניצבת על‬
‫אלהמברה בקליפורניה‪ .‬מדוע עזב?‬ ‫תלת״רגל‪ ,‬ומצלם ומצלם‪ .‬חלק גדול‬
‫ישנה גירסה‪ ,‬כי הדבר היה בתקופת‬ ‫ועד נתניה‪ ,‬חיפה ועמק זבולון‪.‬‬ ‫מהתמונות המוכרות לנו כיום ‪ -‬הכותל‬
‫״המאבק״ ומטסון חשש לחייו‪ ,‬אולי‬ ‫״גיחות״ נוספות שלו הניבו‬ ‫המערבי‪ ,‬טיפוסי יהודים וערבים‬
‫משום קשריו ההדוקים מדי עם האנג­‬ ‫סדרות‪-‬צילומים של מפעל האשלג‬ ‫בירושלים‪ ,‬כניסת גנרל אלנבי לירוש­‬
‫לים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הוא נטש חלק גדול‬ ‫בסדום ושל תחנת‪-‬הכוח בנהריים‪.‬‬
‫מאוספו במרתף בעיר‪-‬העתיקה‪ ,‬ולאחר‬ ‫התמונה המפורסמת של האמיר העבר‪-‬‬ ‫לים בדצמבר ‪ - 1917‬הן משל מטסון‪.‬‬
‫מלחמת העצמאות‪ ,‬משנכלל חלק זה של‬ ‫ירדני עבדאללה )שבתחום אמירותו‬ ‫בשנות העשרים של המאה שלנו‬
‫ירושלים בממלכת ירדן‪ ,‬ניסה להעביר‬ ‫נמצאה תחנת‪-‬הכוח(‪ ,‬החונך את התחנה‬ ‫הירבה מטסון לצלם לפי הזמנת השלטו­‬
‫לארצות‪-‬הברית את תמונותיו‪ ,‬וללא‬ ‫נות האנגליים‪ .‬הוא צילם נציבים עליו­‬
‫הצלחה‪ .‬רק ב‪ ,1967-‬לאחר שירושלים‬ ‫‪ -‬אף היא משל מטסון‪.‬‬ ‫נים נכנסים ויוצאים‪ ,‬טקסים‪ ,‬מסיבות‬
‫אוחדה‪ ,‬קיבל מטסון את רכושו במצולם‪,‬‬ ‫יחסי יהודימ‪-‬ערבים ובעיקר ההתנג­‬ ‫וחנוכת כבישים וגשרים‪ .‬העסק התפתח‬
‫כ‪ 7000-‬תמונות ונגטיבים‪ ,‬והעבירו‬ ‫שויות וה״מאורעות״ בשנות השלושים‪,‬‬ ‫והלך והצלם הוזמן גם למקומות אחרים‬
‫סיפקו אף הם תעסוקה רבה למטסון‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬ואף לארצות השכנות‪ .‬תמונותיו‬
‫לארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫עמודים רבים ב״קטלוג העבודה״ שלו‬ ‫מאותם ימים מספרות על צמיחתה של‬
‫עוד קודם לכן‪ ,‬ב‪ , 1966-‬העביר מט‪-‬‬ ‫מאותן שנים מספרים על ה״בלבולים״‬ ‫תל־אביב‪ ,‬על הקיבוצים בעמק יזרעאל‪,‬‬
‫סון את רוב האוסף שהיה בידו לספריית‬ ‫ועל ״ההתקפות״‪ .‬״קטלוג עבודה״ זה‬ ‫וכרגיל ‪ -‬על מקומות קדושים‪ ,‬נושא‬
‫הקונגרס בוושינגטון‪ ,‬ובשנים הבאות‬ ‫מהווה כיום את המסמך הכתוב היחיד‬
‫המשיך להזרים לשם תמונות נוספות‬ ‫של רשימת תצלומיו של מטסון משנת‬ ‫שהיה ונשאר חביב מאד על התיירים‪.‬‬
‫)כולל החלק שהיה מאוחסן שנים רבות‬ ‫‪ 1934‬ואילך‪ .‬בשנה זו שינה העסק את‬ ‫צילומיו‪ ,‬עד תקופה זו ואף לאחר מכן‬
‫בירושלים‪-‬המזרחית‪ ,‬ואגב כך נפגע‬ ‫שמו‪ ,‬ומ״אמריקן קולוני״ הוא הפך‬ ‫במידה חלקית‪ ,‬נעשו על נגטיבים של‬
‫קשות מטחב ורטיבות(‪ ,‬מסמכים‪ ,‬יומני‬ ‫ל״שירות הצילומים של מטסון״‪ .‬עד‬ ‫זכוכית‪ ,‬בגודל של ‪ 18x13‬ואף של‬
‫לתקופה זו ישנו קטלוג מסודר‪ ,‬ואילו‬ ‫‪ 30x24‬ס׳׳מ‪ .‬הם חדים מאד‪ ,‬ובמידה‬
‫ממנו ואילך יש צורך להסתמר אך ורק‬ ‫שנשתמרו‪ ,‬אפשר להפיק מהם תצלומים‬

‫קיבוץ עין־גד ב־‪1937‬‬