Page 23 - ETMOL_107

‫החורשה שהפכה חניון‬

‫לגנים אחרים בתל‪-‬אביב‪ ,‬יש פרק‬ ‫מאת דן יהב‬ ‫החורשה הראשונה של תל־אביב‬
‫לא נעים‪ ,‬שכן בעבור תרומות כסף‬ ‫היתה מעין טלאי ירוק בין רחוב‬
‫ממשפחות‪ ,‬קוראת אותם העיריה על‬ ‫השתרעו שדרות רוטשילד‪ ,‬פאר‪-‬‬ ‫נחלת־בנימין לגרוזנברג‪ .‬תושבי‬
‫שם בני המשפחה ולעתים מחליפה‬ ‫הגננות של תל‪-‬אביב אז‪ ,‬עד רחוב‬ ‫תל״אביב הקטנה היו מתאספים באו­‬
‫שם היסטורי בשם של בן המשפחה‪.‬‬ ‫נחמני והיו נטועות בעצי איזדרכת‪,‬‬ ‫תו מקום‪ ,‬עורבים חגיגות והיתה שם‬
‫וכך נמחק השם גן הנביאים ובמקומו‬ ‫ברושים‪ ,‬פלפל‪ ,‬טרבנטיפוליה‪,‬‬ ‫גם במה קטנה לתזמורת‪ .‬לפני יותר‬
‫מבקשת העיריה לקרוא לגן בשם‬ ‫גרביליאה ודקלי ושינגטוניה‪ .‬ככל‬ ‫מעשרים שנה גדעה עיריית תל'‬
‫שנסללו רחובות חדשים נעשו ניסיו­‬ ‫אביב את החורשה‪ ,‬ובמקומה נבנה‬
‫גימפל‪.‬‬ ‫נות לטעת בצדיהם עצים‪ ,‬שלא‬
‫בשנת ‪ 1934‬הוחל בנטיעת כיכר‬ ‫תמיד הצליחו‪ .‬את רחוב אלנבי דרך‬ ‫חניון בן במה קומות‪.‬‬
‫דיזנגוף‪ ,‬וב‪ 1937-‬נפתחה הכיכר‬ ‫משל‪ ,‬ליוו עצי חרוב ואשל‪ .‬בשנות‬ ‫לכאורה‪ ,‬כבר מראשיתה דאגה‬
‫לקהל‪ .‬באותו הזמן ניטעו עצים‬ ‫השלושים נעשו ניסיונות לנטוע‬ ‫תל״אביב לעצים בתוכה ובשנה‬
‫ברחוב בן‪-‬יהודה עד ירמיהו‪ .‬בשנת‬ ‫חמישה עצי תמר מפרדסי הכפר‬ ‫הראשונה לקיומה של העיר‪ ,‬בט״ו‬
‫‪ 1939‬הוחל בנטיעת הגן הגדול‬ ‫סלמה‪ ,‬ליד הקזינו בשפת הים של‬ ‫בשבט‪ ,‬נטעו ילדי השכונה החדשה‬
‫ביותר בתל‪-‬אביב עד אז ‪ -‬גן מאיר‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬אולם לאחר שנתיים‬ ‫עצים ראשונים במה שנהיו אחר־כך‬
‫ברחוב המלך ג׳ורג׳‪ ,‬על שמו של‬ ‫התייבשו הללו‪ .‬תחילה נמצאה‬ ‫שדרות רוטשילד‪ .‬כפי המסופר שלח‬
‫ראש העיר הראשון של תל‪-‬אביב‬ ‫המשתלה של העיר בחצר גימנסיה‬ ‫גם ראש השכונה מאיר דיזנגוף‬
‫הרצליה ואחר‪-‬כך בשדרות רוטשי­‬ ‫שליח מיוחד לקהיר ממצרים כדי‬
‫מאיר דיזנגוף‪ ,‬ושטחו היה ‪ 25‬דונם‪.‬‬ ‫לד‪ ,‬ומשם הועברה למשק‪-‬הפועלות‬ ‫שילמד שם כיצד לטפל בגנים‪ :‬אף־‬
‫בשנות הארבעים הוחל בתיכנון‬ ‫ברחוב המלך ג׳ורג׳ ומשם ‪ -‬ליד‬ ‫על׳פי״כן‪ ,‬שנים רבות לא ייחדה תל'‬
‫גן העצמאות ובנטיעתו על שפת‬ ‫אביב תשומת לב רבה לגנים ורבים‬
‫הים‪ ,‬נטיעה שקיבלה תנופה לאחר‬ ‫הירקון‪.‬‬ ‫מן הגינות והגנים שהיו בה נעקרו‬
‫קום המדינה‪ .‬בראשית שנות החמי­‬ ‫ב‪ 1932-‬ניטעה גינה בחצר הגדו­‬
‫שים הוחל בנטיעות הראשונות של‬ ‫לה של בית‪-‬הבריאות על שם שטר‪-‬‬ ‫ובמקומם קמו מוסדות שונים‪.‬‬
‫הפארק הגדול‪ ,‬הנקרא עכשיו על‬ ‫אום ברחוב בלפור‪ ,‬ששימשה גם‬
‫שם ראש העיריה יהושע רבינוביץ‪,‬‬ ‫לשיעורי חקלאות לבתי הספר ולגני‪-‬‬ ‫בשנת ‪ 1923‬קמה באופן רשמי‬
‫מעבר לירקון‪ .‬את העץ הראשון שם‬ ‫הילדים‪ .‬הגבעה שעליה עומדים‬ ‫מחלקת הנטיעות בעיריית תל״אביב‬
‫נטע ראש הממשלה דוד בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫כיום תיאטרון ״הבימה״ ו״היכל‬ ‫ובראשה עמד במשך שנתיים‬
‫סעדיה שושני עשה רבות למען‬ ‫התרבות״ היתה גן בוטני בהנהלתו‬ ‫אובסבלום‪ .‬ב־‪ 1925‬בא במקומו‬
‫העברת השטחים במקום הזה לנטי­‬ ‫של פרופ׳ יעקב גליל ושימשה גינה‬ ‫אביגדור משל‪ .‬שניהם למדו את‬
‫מרכזית ללימודי גננות וחקלאות‬ ‫מקצוע הגננות תוך כדי עבודתם‪.‬‬
‫עת הפארק‪ ,‬ששטחו כ‪ 4500-‬דונם‪.‬‬ ‫הראשון בהם היה סוחר שלאחר‬
‫בשנת ‪ 1952‬נפתח גן העצמאות ליד‬ ‫לתלמידי תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫פרישתו הקים קיוסק לפרחים בשד­‬
‫שפת הים על שטח של ‪ 150‬דונם‪ .‬גן‬ ‫במשך השנים‪ ,‬נוספו בעידודו של‬ ‫רות רוטשילד‪ .‬בסוף שנות השלו­‬
‫נוסף על שפת הים הוא גן קלור‬ ‫סעדיה שושני עוד גנים לתל‪-‬אביב ‪-‬‬ ‫שים התמנה אברהם קרוון למנהל‬
‫בדרך ליפו‪ .‬מאז קמו גנים נוספים‬ ‫חורשת שינקין‪ ,‬גן של חמישה‬ ‫המחלקה‪ .‬הוא החל את עבודתו כגנן‬
‫רבים‪ ,‬אחד מהם‪ ,‬מעבר לירקון‪ ,‬בן‬ ‫דונמים ליד רחוב גורדון וניטעו‬ ‫בראשית שנות העשרים ואחר‪-‬כך‬
‫‪ 70‬דונם‪ ,‬נקרא על שם שושני‪ .‬על‬ ‫נתמנה לגנן ראשי‪ .‬קרוון עמד‬
‫שמו של קרוון נקראה גינה ברחוב‬ ‫שדרות קרן‪-‬קיימת ושדרות חן‪.‬‬ ‫בראש המחלקה עד שנת ‪1968‬‬
‫בשנת ‪ 1933‬ניטע גן גדול‪ ,‬ראשון‬ ‫ובימיו נוספו והתפתחו גנים יפים‬
‫שפירא‪ .‬תל‪-‬אביב של היום מייחדת‬ ‫בצפון העיר ‪ -‬גן הנביאים‪ ,‬על שטח‬ ‫וגדולים‪ ,‬בהם גן‪-‬מאיר וגן העצמ­‬
‫תשומת לב רבה לשטחי ירק ולגנים‬ ‫של עשרה דונמים ולאחר שנתיים‬ ‫אות‪ .‬עובדי המחלקה מתארים את‬
‫‪ -‬הפארקים בצפון ובדרום העיר‬ ‫נפתח לקהל הרחב‪ .‬לגן זה‪ ,‬כמו‬ ‫קרוון כאיש אוהב עץ וספר‪ ,‬אדריכל‬
‫מהווים אזורי רווחה ומרגוע לאל­‬ ‫בעל ידע רב בגננות ובעל טעם מעו­‬
‫לה‪ .‬אחריו שימש גנן של העיר‬
‫פים‪.‬‬ ‫משורר אהוב ‪ -‬ע‪ .‬הלל‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט ובראשית ימי המדינה עמד‬
‫גן־מאיר בשנות החמישים‬ ‫בראש המחלקה לנטיעות‪ ,‬חבר מוע­‬
‫צת העיריה סעדיה שושני‪ ,‬שעשה‬
‫ככל יכולתו כדי להרבות גנים בעיר‬

‫ולטפחם‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬הגינה הראשונה בתל‪-‬‬
‫אביב היתה ברחוב נחלת‪-‬בנימין וזו‬

‫‪ ,‬נהרסה‪ .‬הגינה השניה ניטעה בשכו­‬
‫נה שנקראה אז השרון‪ ,‬ליד תחנת‬
‫החשמל הראשונה של תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫כיום ברחוב לבונטין‪ .‬ב‪1928-‬‬