Page 16 - עתמול 268
P. 16

‫הכנסייה המורבית‬                                     ‫סמל הכנסייה המורבית‬

‫הכנסייה המורבית הוקמה ב־‪ 1457‬ככנסייה עצמאית במורביה‪ ,‬חבל ארץ של צ'כיה‪ ,‬על ידי ממשיכי דרכו‬
‫של יאן הוס ממבשרי הרפורמציה‪ ,‬ונקראה "ברית האחים" (‪ .)UNITAS FRATRUM‬חבריה סבלו מרדיפות‪,‬‬
‫התפזרו באירופה ושמרו על אמונתם בסתר‪ .‬ב־‪ 1722‬קיבלה קבוצה של פליטים רשות להתיישב בסקסוניה‪,‬‬
‫גרמניה‪ .‬הם הקימו בה יישוב חדש בשם הרנהוט (בעברית "בהשגחת האל")‪ ,‬חידשו את הכנסייה וקראו לה‬
‫על שם ארץ מוצאם מורביה‪ .‬בהתיישבות החדשה התפתחה מערכת חברתית ודתית אינטנסיבית שבראשה‬
‫עמדה מועצת זקנים‪ .‬הקהילה הושתתה על טוהר מידות‪ ,‬אחריות הדדית‪ ,‬עמל כפיים וצניעות‪ .‬חבריה‬
‫נקראו "אחים" ו"אחיות" והם התחנכו בהפרדה לפני הנישואים‪ .‬ברוח זו הוקמו קהילות בכל העולם‪ .‬כנסייה‬
‫פרוטסטנטית זו הייתה הראשונה שהחלה בפעילות מיסיונרית ברחבי העולם כבר ב־‪ .1732‬כיום מונה‬

                                                                  ‫הכנסייה המורבית כמיליון חברים בכל העולם‪.‬‬

‫בילו בכרמל או בלבנון ולחופשה ארוכה יותר עם נסיעה הביתה‬      ‫דומים שהוקמו ברחבי אירופה במהלך המאה התשע־עשרה‪ ,‬העניק‬
                           ‫לאירופה לאחר חמש שנות שירות‪.‬‬     ‫לנשים פרוטסטנטיות לא נשואות הכשרה מקצועית‪ ,‬ביטחון‬
                                                            ‫כלכלי וזכויות פנסיה‪ ,‬ובתמורה הן נתנו את מיטב שנותיהן‬
‫מלכתחילה האחיות הגיעו במטרה לטפל בחולים‪ ,‬אולם החל‬           ‫לשירות החולים והנזקקים בחברה‪ .‬תקופת ההכשרה כללה לימודי‬
‫מ־‪ 1908‬קיבלה על עצמה האחות הראשית (‪ )Matron‬את ניהול‬         ‫דת‪ ,‬סיעוד והוראה‪ ,‬והתנהלה ברוח החינוך האוונגלי להסתפקות‬
‫בית המחסה כולו‪ :‬ניהול התקציב‪ ,‬שכירת צוות‪ ,‬תיפעול המשק‪,‬‬      ‫במועט‪ ,‬צייתנות וצניעות‪ .‬התלבושת כללה שמלה וברדס‪ .‬לאחר‬
‫טיפול בתיקונים ובתחזוקת המבנים‪ ,‬שמירה על קשר עם הרשויות‬     ‫שסיימו את הכשרתן בפנימייה‪ ,‬הן חתמו על חוזה של חמש שנים‬
‫והעברת דוחות להנהלת הכנסייה‪ .‬מעל לכל היא דאגה לרווחת‬        ‫שבמהלכן התחייבו לא להינשא ונשלחו לשרת בכל מקום שבו‬
‫החולים שסבלו מהמחלה הקשה שהייתה באותה תקופה חשוכת‬           ‫היה בהן צורך‪ .‬שלא כמו נזירות קתוליות‪ ,‬לאחר תום התקופה יכלו‬
‫מרפא‪ .‬כל אלה נעשו בעזרת כשלוש‪-‬חמש אחיות ושניים‪-‬שלושה‬        ‫להינשא‪ ,‬אבל רבות מהן המשיכו לשרת ולא נישאו‪ .‬בכל שנות‬
                                                            ‫שירותן שמרו על קשר מכתבים רצוף והדוק עם מוסד ההכשרה‬
                                        ‫כוחות עזר מקומיים‪.‬‬
‫למעט האחות הראשית‪ ,‬האחיות הגיעו ללא הכנה מיוחדת‬                 ‫"בית האם"‪ ,‬ובאמצעותו התייעצו בכל עניין אישי ומקצועי‪.‬‬
‫לתנאים הפיזיים והתרבותיים השונים‪ ,‬והן דווחו על קשיים‬        ‫השליחות בבית המצורעים בירושלים שהיו לה מניעים ומשמעות‬
‫רבים‪ .‬בדוח של שנת ‪ ,1937‬שהופץ לכל ידידי הכנסייה ברחבי‬       ‫דתיים נחשבה ליוקרתית במיוחד‪ ,‬שכן שם "נהנו מהאפשרות‬
‫העולם‪ ,‬ביקשה האחות הראשית אלזה להתפלל על אחות חדשה‬          ‫להרחיב את אופקיהן ולהתחשל"‪ .‬האחיות‪ ,‬שנסעו כל אחת בגפה‪,‬‬
‫שאמורה הייתה להגיע מגרמניה ותאלץ להתמודד עם השינויים‬        ‫הפליגו מטרייסט דרך אלכסנדריה ליפו ומשם נסעו בכרכרה או‬
‫הרבים‪ :‬שפות זרות‪ ,‬אקלים שונה‪ ,‬אוכל וסביבה זרים‪ .‬האחיות‬      ‫ברכבת לירושלים‪ .‬בית המצורעים‪ ,‬שהיה במרחק הליכה מתחנת‬
‫ניסו ללמוד ערבית‪ ,‬לעיתים בעזרת החולים‪ ,‬וכשהתאפשר להן‬        ‫הרכבת‪ ,‬הפך לביתן למשך כל שנות שירותן‪ .‬רובן נשארו כחמש‬
‫יצאו לשיעורים בעיר‪ .‬לאחר מלחמת העולם הראשונה והחלת‬          ‫שנים‪ ,‬אולם אחדות מהן נשארו למעלה משלושים שנה‪ ,‬הן קבלו‬
‫שלטון המנדט הבריטי הן נדרשו ללמוד גם אנגלית כדי להתנהל‬      ‫דמי כיס‪ ,‬היו זכאיות לחופשה של מספר ימים כל שנה‪ ,‬שאותה‬
‫מול השלטונות‪ ,‬שהחלו בפיתוח שרותי בריאות הציבור ודרשו‬

                                            ‫דוחות חודשיים‪.‬‬

                                                                                                                                 ‫עת־מול ‪268‬‬

‫האחיות הדיאקונסות ודיירי בית המצורעים על בור המים המרכזי‪( 1926 ,‬באדיבות ארכיון אמאוס בניסקי‪ ,‬גרמניה)‬                             ‫‪14‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21