Page 33 - המהפכה הימית
P. 33
רקע היסטורי | 31
ניתן לזהות שינוי אטי והדרגתי' ,מלמטה' ,שלא ביטא בראשיתו שינוי תפיסתי
אידאולוגי ,שהחל בקרב כמה מהמהגרים היהודים שעזבו את מזרח אירופה
ובחרו להתיישב בארץ־ישראל .יעקב שביט סבור כי עם ראשית ההתיישבות
היהודית החדשה בארץ החלה להתפתח לאטה נקודת הסתכלות חדשה ממזרח,
מארץ־ישראל ,לכיוון מערב ,אל הים .מנקודת המבט של המתיישבים היהודים
החדשים בארץ ,בהסתכלם מערבה ,על פני הלבנטיניות המקומית ,החל הים
התיכון להיתפס כשער הרחב והפתוח של היישוב היהודי אל העולם המפותח,
המערבי והאירופאי ,ואל העולם היהודי שנותר שם 33.אנו עדים למעבר אטי ,אך
הדרגתי ,מהסתכלות על הים ממערב למזרח כמכשול להסתכלות עליו ממזרח
למערב כגשר .דוגמה נוספת למקומו החדש של הים בקרב המתיישבים בארץ
היא תשומת הלב שהחלה להינתן לחופה של הארץ גם כמקום בילוי ומרגוע,
כמייצג חופש והנאה ,מקום המאפשר במידה רבה יציאה מן השגרה של חיי
היומיום ותלאות החיים .בתל אביב במיוחד ראו תושבי העיר בשפת הים
אתר של נופש ושל בילוי עממי .החוף העירוני היה למקום מפלט מהצפיפות
העירונית ,והמוני אנשים נהרו אליו ,בייחוד בשבתות .כבר בתקופת העלייה
השנייה ,בשנים הראשונות לייסודה של העיר ,הייתה ההליכה לים חלק מהווי
החיים בתל אביב ,וחוף הים הציע מכלול של פעילויות פנאי ,מרכז של בילוי
ושל מפגשים חברתיים שייצגו היבט חשוב של התרבות העירונית המתפתחת34.
3 3י' שביט' ,תל אביב על הים התיכון — בין עיר חוף לעיר נמל :מבט מתל אביב של
תקופת המנדט על לוונטיניות ועל ים תיכוניות' ,י' בן־אריה וא' ריינר (עורכים) ,וזאת
ליהודה :מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה ,ירושלים :יד יצחק בן־צבי ,2003 ,עמ'
;613-599ביקורת על גישתו של שביט ראו :אוחנה ,לא כנענים ,עמ' ;357-351אלמוג
מאבחן ביטויי התמזרחות ביישוב היהודי שרווחו בעיקר בסוף התקופה העות'מאנית,
אך עם כינון המנדט הבריטי הם נחלשו מאוד והודגשה הזיקה לתרבות האירופית ולא
לתרבות הים־תיכונית ,שנתפסה מאותה עת כתרבות נחותה ומפגרת לעומת תרבות
אירופה .אלמוג ,הצבר ,עמ' ;292-289אביבה חלמיש הצביעה על הדואליות ביחסם
של העולים לארץ ,שמחד גיסא ,רבים מהם באו אליה אחוזי תחושה שהם באים למקום
מוכר ,למקום שדמיינו אותו ותיעלו לעברו את רצונם 'לשוב הביתה' ,אולם מאידך
גיסא ,נלוותה לכך לא אחת גם נוסטלגיה אל נוף ארץ ההולדת ,התרפקות על מה
שנותר מאחור ,הנלווית באורח טבעי לעקירה מארץ אחת לאחרת .ראו :א' חלמיש,
'נוסטלגיה בהיסטוריה הציונית ובהיסטוריוגרפיה' ,מ' חזן ,וא' כהן (עורכים) ,תרבות,
זיכרון והיסטוריה :בהוקרה לאניטה שפירא ,ב ,תל אביב :אוניברסיטת תל אביב,2012 ,
עמ' .765-747
M. Azaryahu & A. Golan, ‘Contested Beachscapes: Planning and Debating Tel Aviv’s 34
Seashore in the 1930s’, Urban History 34 (2007), pp. 278-295; B. E. Mann, A Place
in History: Modernism, Tel Aviv, and the Creation of Jewish Urban Space, Stanford,
;CA: Stanford University Press, 2006, pp. 186-228עזריהו ,תל אביב ,עמ' .275-272
