Page 33 - המהפכה הימית
P. 33

‫רקע היסטורי | ‪31‬‬

‫ניתן לזהות שינוי אטי והדרגתי‪' ,‬מלמטה'‪ ,‬שלא ביטא בראשיתו שינוי תפיסתי‬
‫אידאולוגי‪ ,‬שהחל בקרב כמה מהמהגרים היהודים שעזבו את מזרח אירופה‬
‫ובחרו להתיישב בארץ־ישראל‪ .‬יעקב שביט סבור כי עם ראשית ההתיישבות‬
‫היהודית החדשה בארץ החלה להתפתח לאטה נקודת הסתכלות חדשה ממזרח‪,‬‬
‫מארץ־ישראל‪ ,‬לכיוון מערב‪ ,‬אל הים‪ .‬מנקודת המבט של המתיישבים היהודים‬
‫החדשים בארץ‪ ,‬בהסתכלם מערבה‪ ,‬על פני הלבנטיניות המקומית‪ ,‬החל הים‬
‫התיכון להיתפס כשער הרחב והפתוח של היישוב היהודי אל העולם המפותח‪,‬‬
‫המערבי והאירופאי‪ ,‬ואל העולם היהודי שנותר שם‪ 33.‬אנו עדים למעבר אטי‪ ,‬אך‬
‫הדרגתי‪ ,‬מהסתכלות על הים ממערב למזרח כמכשול להסתכלות עליו ממזרח‬
‫למערב כגשר‪ .‬דוגמה נוספת למקומו החדש של הים בקרב המתיישבים בארץ‬
‫היא תשומת הלב שהחלה להינתן לחופה של הארץ גם כמקום בילוי ומרגוע‪,‬‬
‫כמייצג חופש והנאה‪ ,‬מקום המאפשר במידה רבה יציאה מן השגרה של חיי‬
‫היומיום ותלאות החיים‪ .‬בתל אביב במיוחד ראו תושבי העיר בשפת הים‬
‫אתר של נופש ושל בילוי עממי‪ .‬החוף העירוני היה למקום מפלט מהצפיפות‬
‫העירונית‪ ,‬והמוני אנשים נהרו אליו‪ ,‬בייחוד בשבתות‪ .‬כבר בתקופת העלייה‬
‫השנייה‪ ,‬בשנים הראשונות לייסודה של העיר‪ ,‬הייתה ההליכה לים חלק מהווי‬
‫החיים בתל אביב‪ ,‬וחוף הים הציע מכלול של פעילויות פנאי‪ ,‬מרכז של בילוי‬
‫ושל מפגשים חברתיים שייצגו היבט חשוב של התרבות העירונית המתפתחת‪34.‬‬

‫‪ 3	 3‬י' שביט‪' ,‬תל אביב על הים התיכון — בין עיר חוף לעיר נמל‪ :‬מבט מתל אביב של‬
‫תקופת המנדט על לוונטיניות ועל ים תיכוניות'‪ ,‬י' בן־אריה וא' ריינר (עורכים)‪ ,‬וזאת‬
‫ליהודה‪ :‬מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה‪ ,‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן־צבי‪ ,2003 ,‬עמ'‬
‫‪ ;613-599‬ביקורת על גישתו של שביט ראו‪ :‬אוחנה‪ ,‬לא כנענים‪ ,‬עמ' ‪ ;357-351‬אלמוג‬
‫מאבחן ביטויי התמזרחות ביישוב היהודי שרווחו בעיקר בסוף התקופה העות'מאנית‪,‬‬
‫אך עם כינון המנדט הבריטי הם נחלשו מאוד והודגשה הזיקה לתרבות האירופית ולא‬
‫לתרבות הים־תיכונית‪ ,‬שנתפסה מאותה עת כתרבות נחותה ומפגרת לעומת תרבות‬
‫אירופה‪ .‬אלמוג‪ ,‬הצבר‪ ,‬עמ' ‪ ;292-289‬אביבה חלמיש הצביעה על הדואליות ביחסם‬
‫של העולים לארץ‪ ,‬שמחד גיסא‪ ,‬רבים מהם באו אליה אחוזי תחושה שהם באים למקום‬
‫מוכר‪ ,‬למקום שדמיינו אותו ותיעלו לעברו את רצונם 'לשוב הביתה'‪ ,‬אולם מאידך‬
‫גיסא‪ ,‬נלוותה לכך לא אחת גם נוסטלגיה אל נוף ארץ ההולדת‪ ,‬התרפקות על מה‬
‫שנותר מאחור‪ ,‬הנלווית באורח טבעי לעקירה מארץ אחת לאחרת‪ .‬ראו‪ :‬א' חלמיש‪,‬‬
‫'נוסטלגיה בהיסטוריה הציונית ובהיסטוריוגרפיה'‪ ,‬מ' חזן‪ ,‬וא' כהן (עורכים)‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫זיכרון והיסטוריה‪ :‬בהוקרה לאניטה שפירא‪ ,‬ב‪ ,‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪,2012 ,‬‬

                                                                        ‫עמ' ‪.765-747‬‬
‫‪M. Azaryahu & A. Golan, ‘Contested Beachscapes: Planning and Debating Tel Aviv’s 	34‬‬

‫‪Seashore in the 1930s’, Urban History 34 (2007), pp. 278-295; B. E. Mann, A Place‬‬

‫‪in History: Modernism, Tel Aviv, and the Creation of Jewish Urban Space, Stanford,‬‬

  ‫‪ ;CA: Stanford University Press, 2006, pp. 186-228‬עזריהו‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.275-272‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38