Page 36 - המהפכה הימית
P. 36
| 34פרק ראשון
אלה הובילו את המוסדות הלאומיים של היישוב היהודי להכרה שבכדי לבסס
את העצמאות והריבונות של היישוב על חלקי הארץ השונים ,יש נחיצות
בלתי מעורערת לשלוט גם במוצא לים ובמקצועות הים השונים .מאותה
עת ואילך פעלו אפוא המוסדות הן לריכוז הפעילות הימית לסוגיה תחת
חסותם והנהגתם והן להגברת התודעה הימית בקרב היישוב היהודי בארץ
ובעולם .תהליך השינוי והגורמים שהובילו אליו נדונים ביתר פירוט לאורך
פרקי הספר.
הים בתולדותיה של ארץ־ישראל
תקופות קדומות
במקורות קדומים מסופר על פעילות ימית לאורך חופי ארץ־ישראל ,וממצאים
ארכאולוגיים רבים ,שכוללים קרסים וחלקים מאביזרי דיג או סירות ,מוכיחים
זאת 43.תושבי ארץ־ישראל שישבו לחופי הים והאגמים עסקו בעיקר בדיג
בשיטות שכמעט לא השתנו במרוצת הדורות 44.ואולם ,ספנות ודיג לא תפסו
מקום חשוב בכלכלת הארץ למרות חופה הארוך ,כנראה בעיקר בגלל מיעוט
מפרצים נוחים לעגינה ורצועת החולות הנודדים שהרחיקה את דרכי התחבורה
מן החוף45.
בניגוד למקום השולי של הספנות והדיג בכלכלה המקומית הארצישראלית,
בחינת כמה מציוני הדרך הבולטים בנוגע לשליטה האימפריאלית בים התיכון
מלמדת כי האימפריה הרומית נחשבת כמבשרת השלטון האימפריאלי בים
התיכון .היא הייתה הראשונה להבין שהים יכול לשמש לא רק מכשול בין
עמים יריבים אלא גם דרך ללא מכשולים ,היכולה להוביל היישר אל לב ארץ
אויב .רומא וארצות החוף הצפוני של הים ,ארצות עשירות הנהנות ממשקעים
בשפע ,ארצות שאוכלוסייתן רבה והן בעלות הנמלים הרבים והטובים ,גברו
אז על העמים היושבים בחוף הדרומי האפריקאי ,המדברי ,הדל בנמלים
ובאוכלוסייה .תוך כמה דורות השתלטה רומא על כל המרחב הים־תיכוני
4 3על הדיג העברי הקדום בארץ־ישראל ראו :מ' נון ,הדיג העברי הקדום ,תל אביב :הקיבוץ
המאוחד ;1964 ,ברסלבי ,הידעת ,עמ' ;287-272ז' וינוגרדוב ,בקעת כנרות :אדם,
אתרים ונוף ,ירושלים :אריאל ,1998 ,עמ' .28-25 ,14
4 4נון ,הכנרת ,עמ' ;198-175ברטרם ,דוח הדיג ,עמ' .10-9
4 5אהרוני ,תקופת המקרא ,עמ' .56
