Page 665 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 665

‫סיכום כללי‬  ‫‪650‬‬

‫חברתיים שהעלו רעיון זה‪ ,‬אלא שתכניותיהם וכתביהם היו רחוקים מאוד מכל מצב‬
                                                                             ‫של מימוש‪.‬‬

‫באותה תקופה‪ ,‬בירושלים ובארץ־ישראל חל גידול באוכלוסיית היישוב היהודי‬
‫הדתי‪-‬מסורתי‪ .‬סיבותיו היו הכמיהה והקשר לארץ האבות ולא חזונות "משיחיים"‬
‫להקמת מדינה יהודית‪ .‬השינויים בחוקה העות'מאנית אפשרו ליהודים לשמור על‬
‫הנתינות הזרה שלהם‪ ,‬שכללה גם סיוע והגנה של הקונסוליות הזרות‪ .‬כמו כן חל‬
‫שיפור בתנאי ההגעה לארץ‪ .‬ירושלים נעשתה אפוא העיר הגדולה בארץ‪ .‬היישוב‬
‫היהודי גדל גם בשלוש ערי הקודש האחרות‪ :‬צפת‪ ,‬טבריה וחברון‪ .‬גם ביפו החל עולה‬
‫מספר היהודים‪ ,‬בגלל היותה נמל ההגעה לירושלים‪ .‬הקיום העיקרי של האוכלוסייה‬

                                    ‫היהודית התבסס על כספי תמיכה שהגיעו מחו"ל‪.‬‬
‫גם היהודים לא השתמשו בשם "ארץ־ישראל" בתקופת זמן זו‪ .‬הכינוי המקובל של‬
‫הארץ היה "ארץ הקודש"‪ ,‬וירושלים הייתה "עיר הקודש"‪ .‬לעלייה היהודית אז לא‬

                                                 ‫היה קשר לרעיונות לאומיים יהודיים‪.‬‬
‫מראשית המאה התשע עשרה החלה גם תנועה ענפה ביותר של "נוסעים"‬
‫(‪ ,)travellers‬ברובם המכריע לא יהודים‪ ,‬שהגיעו לארץ והרבו לכתוב עליה‪ .‬גם הם‬
‫כינו את הארץ "הארץ הקדושה" (‪ .)The Holy Land‬לעתים קרובות ציינו אף את השם‬
‫“‪ ,”Palestine‬בלי זיהוי של תושביה כפלסטינים‪ ,‬אלא רק כשם היסטורי שנתקבע במהלך‬
‫השנים‪ ,‬במקביל לשם "הארץ הקדושה"‪ .‬אחר כך החל מצוין ב"ספרות הנוסעים" של‬
‫המאה התשע עשרה המושג התנכ"י‪" :‬מדן ועד באר שבע"‪ .‬משמעות גבולו הובהרה‬
‫כגבול המשתרע מוואדי קסמייה (נחל הליטני) בצפון ועד קו עזה–באר שבע בדרום‪.‬‬
‫הגבול המזרחי המקובל היה קו המים‪ ,‬מהליטני למקורות הירדן ומשם קו הנהר לים‬
‫כנרת ועד לים המלח‪ .‬עבר הירדן והנגב לא נכללו בשטח זה‪ .‬בספר זה ייחדתי ארבעה‬

                ‫פרקים לתקופת המשנה הראשונה‪ ,‬מהפרק הראשון עד הפרק הרביעי‪.‬‬

  ‫תקופת המשנה השנייה‪ :‬ראשית התנועה הציונית; חילופי השלטון — משלטון‬
     ‫עות'מאני לשלטון בריטי; יצירת היחידה המדינית ארץ־ישראל‪1925–1882 ,‬‬

‫תקופת המשנה השנייה החלה בראשית שנות השמונים של המאה התשע עשרה‪,‬‬
‫בעלייה הציונית הראשונה‪ .‬חשיבות עלייה זו הייתה בדרך הקיום היהודית החדשה‬
‫שהציעה‪ .‬יישוביה התמקמו באזורים שוליים בארץ‪ .‬ספק אם היו מחזיקים מעמד לולא‬
‫עזרת הברון רוטשילד‪ ,‬פילנטרופ שביקש לעזור לאחיו היהודים‪ ,‬כמונטפיורי‪ ,‬שיזם‬
‫מפעלי סיוע ליהודים‪ ,‬והברון הירש‪ ,‬שסייע באמצעות ארגון יק"א להקמת מושבות‬
‫יהודיות בארגנטינה‪ .‬בתקופת פעילותו של הברון רוטשילד עדיין לא היו גבולות‬
‫לארץ ותכניות היישוב התפשטו גם לאזורי הגולן והחורן‪ .‬משטר הפקידים של הברון‬
‫היה נוקשה‪ ,‬אך בעשרים שנות פעילותו‪ ,‬קמו קרוב לשלושים יישובים יהודיים שבהם‬
‫צמח דור עברי חדש שהתחנך על ברכי השפה העברית‪ ,‬החברה והתרבות הלאומית‬

                                                                 ‫החדשה שנוצרו בארץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1896‬החלה פעילותו הציונית של בנימין זאב הרצל‪ .‬בראשית דרכו התנגד‬
   660   661   662   663   664   665   666   667   668   669   670