Page 134 - peamim130
P. 134
העריצו את העלמות החינניות והתמירות ,יפות עד כדי הערצה ,לבושות
במחלצות שיצאו מתחת ידיהם של יוצרים מעולים ,ומלהגות בנועם
בלשון הטהורה של וולטר ,בדומה לאחיותיהן בפריז .אלו הן היהודיות
התוניסאיות ,ובשום אופן -תנו דעתכם ,בשום אופן -לא תוכלו להבחין
בינן לבין אירופיות אחרות .זאת לפי שהלשון הצרפתית החליפה בקרב
היהודים את הלשון הערבית ,ורבים מהם אפילו מתקשים לדבר בה38.
על צד האמת ,תופעה זו ניכרה היטב כבר באמצע שנות התשעים של המאה
התשע עשרה ,כפי שעולה מן הקינה 'ּ ְבנַאת כְ'ַראג' א ְליֹום' ('נערות מתוצרת
היום') ,שנדפסה בתוניס תרנ"ה ( 39.)1895מחבר הקינה אינו ידוע ,אבל בוודאי
היה מחוגי המשכילים בקהילת תוניס באותם ימים .כותרת המשנה מתארת
את הנערות היהודיות הללוַ ' :אלּ ַלאּ ִב ִסין ּ ִבאלּסּוִרי /וְ ַעאְר ִפין ּ ַכאר א ְל ְאמּוִרי /
יִ ְתּ ַכ ְלמּו ּ ִבא ְל ְפַראנְ ִסיס ְל ַסאן ְפ ִציח /וְ ִעׁ ְשְקהֻם ֹ ְצִריף ּו ְמ ִליח' (הלובשות בגדים
אירופיים /ויודעות את הליכות האהבה //דוברות צרפתית בלשון צחה /
וחשקן עדין וטוב; עמ' .)1המחבר שב ותיאר בגוף הקינה את דיבורן של
הנערות בצרפתיתְ ּ' :בנִיַיה ִמזְיַאנַה ַמ ְתחּו ַפה /נְ ֹ ִצי ַפה וְ ִת ְלּ ַבס ְמ ִליח ְ ּ //בלּוגַת
א ְל ְפַראנְ ִסיס ַמ ְתלּו ַפה ְ /ת ְתּ ַכ ְל ַלם ּ ְב ְל ַסאן ְפ ִציח' (בת יפה תאווה לעיניים /נקייה
ולבושה היטב //בלשון צרפת שוגה /דוברת בלשון צחה; עמ' ,4שורות
ְ ' ;)4-3ת ְתּ ַכ ַלם ּ ִבא ְל ְפַראנְ ִסיס ִת ְס ַחְרנִי /יְ ִציר ַעְק ִלי ּ ִבא ְל ְחמּום' (דוברת צרפתית
תכשפני /נעשה שכלי קודח; עמ' ,5שורה ִ ' ;)12פי ַלגְוַת ְפַראנְ ִסיס ְפהִי ַמה ֻ ּ /כל
ׁ ִשי ְענְְדהַא ַמְרסּום' (בלשון צרפתית מבינה /כל דבר אצלה במקומו מונח; עמ'
,4שורה ;)7ובמקום אחר בקינה העיר הדובר כי הוריה של הנערה אינם יודעים
צרפתיתּ' :בּוהַא וֻא ְמהַא ַמא יִ ְעְרפּוׁ ִשי ִ /עׁ ְשק ּ ַב ְע ֹ ְצנַא ִאל ְתנֵין ִ ּ //בא ְל ְפַראנְ ִסיס
ַמא יִ ְפהְמּוׁ ִשי ִ /מ ְת'ל א ְלּ ְבהַאיִם ַמ ֹכְלּוִקין' (אביה ואמה אינם יודעים דבר /על
אהבתנו זה לזו //צרפתית אינם מבינים /כאילו נבראו חמורים; עמ' ,7שורות
.)10-9
38על 'אלפונוגראף' ראו :חג'אג' ,עמ' ;276 ,261 ,252זוודובסקי, 132
עמ' ,378מס' ;15הטל ,כתבי־עת ,עמ' .55הגיליון הנזכר מצוי
באוסף פנחס כהן ,רמלה ,ותצלומו בידי (תודתי נתונה לו על
כך).
3 9תודתי לרעייתי ,צביה טובי ,שהפנתה תשומת לבי לקינה
זו ולמלזומה הנזכרת להלן ,ואף סייעתני בתרגום המובאות
משתי היצירות הללו .על סוגת הקינה בספרות הערבית־
היהודית בתוניסיה במאה התשע עשרה והעשרים ראו :טובי
וטובי ,עמ' .166–123
יוסף טובי /הספרות הערבית־היהודית החדשה בתוניסיה