Page 136 - peamim130
P. 136
עניין אחר שעל פיו אפשר לקבוע את מידת השפעתה של תרבות צרפת על
יהודי תוניסיה ,ובעיקר על קהילת תוניס הבירה ,הוא תרגום סידור התפילה
לצרפתית ,עמוד מול עמוד ,שנדפס בתוניס 42.1930אמנם כבר בשנת תרס"ז-
תרס"ח ( )1908-1907נדפס בתוניס 'ספר תפילות ישראל' בשני כרכים הכולל,
עמוד מול עמוד ,תרגום צרפתי ואת המקור העברי של תפילות החול והשבת.
אך תרגום זה ,פרי עטו של הרב יוסף בן רפאל שלום חי הכהן ,שהיה חניך
הסמינר לרבנים בפריז ומורה בבית הספר של חברת 'כל ישראל חברים'
בתוניס ,נעשה בהשראת חברה זו ובמגמה לקרב את קהילות תוניסיה וצפון
אפריקה בכלל לתרבות צרפת 43.תרגומים אלו מלמדים אפוא על השתלבות
יהודי צפון אפריקה בתרבות צרפת .מבחינה סוציו–לינגוויסטית מעמדה של
צרפתית תרגומית זו דומה למעמד תרגומי התפילה שנעשו בלשונות אירופה
בעבור הקהילות היהודיות במערב אירופה ובמרכזה ובצפון אמריקה ,ולא
למעמד הערבית–היהודית בעם ישראל מאז ימי הביניים המוקדמים44.
על כל פנים דוגמאות מעטות לשימוש פעיל של רבני תוניסיה או משכיליה
בערבית הספרותית ,כלומר כתיבה בלשון זו ולא רק קריאה בה ,יש בידינו
רק מסוף המאה התשע עשרה ולא אחרי כן .הראיה הראשונה לעניין זה היא
הפרסום הראשון של יהודי תוניס ,משנת תר"ך ( ,)1859כלומר קודם לחוברת
'קאנון אלדולה אלתונסיה' ( ,)1861שכאמור עד היום מקובל היה כי היא
הפרסום העברי הראשון בתוניס .כוונתי לחוברת בת שנים עשר עמודים ובה
הברכה לשלום המלכות ,ברכת 'הנותן תשועה' ,בלוויית תרגום לערבית ושיר
בעברית לרגל הכתרתו של הביי מחמד אל ַצאִדק בסוף שנת ( 1859ראשית
תר"ך) ,אף הוא בלוויית תרגום לערבית 45.שליט זה הביע עם עלייתו לשלטון
4 2שערי התפילה.
4 3ספר תפילות ישראל.
4 4על תרגומי יצירות ליטורגיות בקהילות ישראל בארצות
האסלאם ראו :טובי ,תרגומים; אילן ,הגדת פרחי.
45פרידברג כבר ציין פרסום זה' :בקשת החיים והשלום ,בעד
מושל תונס ,ע"ת [עם תרגום] לערבית ,תונס תר"ך'40 ,
(פרידברג ,ב ,עמ' ,176ב ;)1393ועל פיו כתב וינוגרד' :בקשות
החיים והשלום מושל תוניס לכבודו תפילות שונות ,תוניס
תר"ך 40עם ערבית' (וינוגרד ,ב ,עמ' ,695תוניס ,מס' .)2
ציונים אלה נעלמו מעיני כל העוסקים בספרות הערבית־
היהודית בתוניסיה ,ועל כן ייחסו את ראשית הדפוס העברי
בתוניסיה לספר 'קאנון אלדולה אלתונסיה' משנת .1861
דומני שפרידברג לא ראה את החוברת בעיניו אלא ְרשמּה
על פי ִאזכורה באחד הפרסומים מן המאה התשע עשרה או
מראשית המאה העשרים ,כגון זה של באכר ,שפירט שבעים
יוסף טובי /הספרות הערבית־היהודית החדשה בתוניסיה 134
