Page 14 - etmol_1

‫עקיפת האיסור‬

‫השערות רבות הועלו בקשר לצורה זו של הצגת דמות האנשים‪.‬‬
‫המקובלת ביותר אומרת‪ ,‬שזוהי תשובה לדיברה השניה האומרת‬
‫״לא תעשה לן פסל וכל תמונה״‪ .‬יש א מנם מן הרבנים של אותו דור‪,‬‬
‫כמו הרמב״ם‪ ,‬האו מרים כי ה איסור חל רק על תבליטים ופסלים‬
‫ולא על ציורים‪ ,‬אול ם חכ מים אחרים‪ ,‬כמו רבי יהודה החסיד‪ ,‬אסרו‬

‫עיטור ספרי קודש בציורים‪.‬‬
‫על הנוהג לצייר בספרי‪-‬קודש חיו ת ועופות מספר רבי מאיר‬

‫מרוטנברג‪ ,‬שחי ב תקופת ״הגדת הצפורים״ ‪:‬‬
‫״נשאלתי על או ת ם שמציירים במחזורים צורות חיו ת ועופות‬
‫א ם יפה עושים‪ ,‬שמתוך שמסתכלים בצורות הללו אין מכוונים ליבם‬

‫ל אבי ה ם שבשמים — איסור של ׳לא תעשה לך פסל׳ אין כאן״‪.‬‬

‫והוא מסביר‪ ,‬כי האיסור חל־ רק על ״צורה בולטת״ ולא בציור‬
‫״שטוח״ ובצבעים‪.‬‬

‫ביהדות אשכנז של אותו זמן נוצרו יצירות גדולות — פירושי רש״י‬
‫ובעלי התוספות וספרי מוסר רבים‪ .‬עוסקים היו בקבלה ובעולמות‬
‫סוד‪ ,‬נוהגים אורח חיים צנוע וקשה ומסתגרים מסביבותיהם‪ .‬מכונים‬

‫היו ״חסידי אשכנז״‪.‬‬

‫היתה זו יהדות בעלת סבר פנים חמורות שלא כאחותה יהדות‬
‫ספרד‪ ,‬שבניה חיים ב״תור הזהב״ ומשורריהם כותבים גם שירי יין‪,‬‬

‫אהבה ושעשועים וראשיהם מתערבים בענייני הממלכה‪.‬‬

‫מספרי אותו דור למדים אנו על חייהם הק שוחים והחמורים‬
‫של יהודי אשכנז ועולמם‪ ,‬ששולטים בו גם רוחות ושדים‪ ,‬נשמות‬

‫מ תו ת ומכשפות של אגדות הצפון‪.‬‬

‫מפתש אדום‬

‫ציורי ההגדה מנ סי ם להימלט מ או תו עולם אפל‪ .‬יש ב הם צבעו­‬
‫ניות והנאה של ״העולם הזה״‪ ,‬אבל גם הם נותנים לנו מאורח‬

‫חיי ה ם של יהודי אשכנז באותו דור‪.‬‬

‫בפתח ההגדה ציור של יהודי‪ ,‬הלבוש בגדים ירוקים‪ ,‬כותש במכ­‬
‫תש גדול של עץ אדו ם את ה חרו ס ת‪.‬‬

‫בעמוד אחר רואים אנו איש ואשה יושבים לשולחן ארוך של‬
‫פסח‪ ,‬ה מכוס ה במפה חגיגית‪ ,‬הגבר לובש את כובע הקלון היהודי‬

‫ובספר הפתוח לפניו כתוב ׳הא לחמא׳‪.‬‬