Page 20 - etmol9

‫את שם ה״סינמטוגרף״ הלועזי לשם עברי — ״ראינוע״‬ ‫אלההוחת‬
‫ורעייתו חמדה בדיהודה כתבה מאמר נלהב ופנתה לקוראים‬
‫הסינבלט‬
‫לראות את ההמצאה החדשה‪:‬‬
‫״אם לא הייתם ב רן) ש ם עיר( בעת משפט דרייפוס לכו‬ ‫הסרטים האילמים שיעשעו את תושבי הארץ‬
‫לראינוע וראיתם הנאשם לפני שופטיו כמו שהוא‪ ,‬עם‬ ‫במשך שלושים שנה”•בן־יהודה ממציא‬
‫תנועותיו‪ ,‬הליכתו‪ ,‬התרגשות פניו‪ ,‬מבט עיניו‪ ,‬הכל הכל‪.‬‬
‫ראה תראוהו בבית האסורים יושב בחדר כלאו‪ ,‬מסוגר‪ ,‬עצב‬ ‫"ראינוע״ •אברבנאל‪ ,‬ויסר וגוס מספקים את‬
‫ומתרגש‪ .‬תראוהו גם פוגש את אשתו ועוד דברים אחרים‬ ‫הבידור באולמות האפלים •״היתוליות״ ‪,‬‬
‫יפים תראו‪ .‬תשתוממו ותתענגו הרבה‪ ,‬כי עד כה לא המציאו‬ ‫מצחיקות ודרמות מסעירות •הגנרטור‬
‫כמכשיר אלחוט סודי‬
‫דבר יפה ומפליא כהראינוע״‪.‬‬
‫וכפי שאתם שמים לב‪ ,‬המילה ראינוע מופיעה בכתבה‪,‬‬ ‫מאת עמרם קליין‬

‫כאילו היא מילה עברית מדורות‪.‬‬ ‫תחילתה של המאה העשרים צויינה בארץ בהופעה‬
‫פומבית של אחת התגליות שיסמלו כנראה את המאה שלנו‬
‫התחלה לבית חזון‬
‫בהיסטוריה — סרט‪.‬‬
‫בקיץ של שנת ‪ 1908‬נפתח בירושלים ראינוע בשם‬ ‫בחודש סיוון של שנת תר״ם‪ ,‬יוני ‪ , 1900‬נערכה במלון‬
‫״אוראקל״ שהופעל על־ידי יהודים שבאו ממצרים‪ .‬״ הצבי״‬ ‫״אירופה״ בירושלים הקרנה של סרטים‪ ,‬הראשונה בארץ‪.‬‬
‫בין הסרטים שהוקרנו היה גם יומן על דרייפוס‪ ,‬שצולם‬
‫מספר על מאורע חשוב זה בחיי העיר‪:‬‬ ‫בשעת משפטו״החוזר של הקצין היהודי בצרפת‪ ,‬שהעלילו‬
‫״ערב ערב מתאספים מאות אנשים יהודים‪ ,‬נוצרים‬ ‫עליו עלילות שוא‪ .‬את הסרט הביא לירושלים איטלקי בשם‬
‫וערבים ומתענגים על התמונות החיות של ה׳ראינוע׳‪.‬‬ ‫קולורה סלבאטורה‪ ,‬שכנראה עבר במדינות שונות עם‬
‫תזמורת קטנה משמיעה מנגינות יפות‪ ,‬אור החשמל‬
‫)אלעקטטרעציטע( מאיר את כל האנשים ופתאום חושך‪.‬‬ ‫מכונת הקרנה ועם הסרט האילם והרוויח כסף‪.‬‬
‫התמונות נעות‪ ,‬נעות! וכשהראינוע מראה איש אומלל‪,‬‬ ‫ההמצאה הרשימה את ירושלים של אותם ימים‪ .‬אליעזר‬
‫הנופל וקם ונופל שנית או אנשים רצים בלי הרף או אשה‬ ‫בן־יהודה‪ ,‬מחדש הדיבור העברי וממציא מילים רבות‪ ,‬הסב‬
‫חצי ערומה‪ ,‬או כלב נאמן הבוחר למות על קבר בעליו‬
‫מאשר לאכול ולשתות — מתפרץ העם במחיאות כפים‪ .‬על‬ ‫‪20‬‬
‫המעקה למעלה רואים פה ושם אנשים ונשים מלובשים לפי‬
‫האופנה וגם הם מביטים שמחים וצוחקים‪ .‬זה התחלה לבית‬

‫חזון״‪.‬‬

‫בגליון אחר מספר ״הצבי״‪ ,‬כי באמצע הקרנה של אחד‬
‫הסרטים התפרצו לאולם קנאים דתיים בצעקות‪ :‬״עוולה!‬

‫פריצות! שערוריה!״‬

‫הראינוע של ירושלים נסגר אחרי חצי שנה‪ ,‬אולם‬
‫מתושבי הארץ לא נמנע תענוג הסינמטוגרף‪ .‬ביפו החלו‬
‫להציג בשני אולמות‪ .‬בראינוע אחד הציגו סרט על קבלת‬
‫פנים אצל השולטן‪ ,‬שריפה בקופנהגן וחורבן מסינה! הקרינו‬
‫סרטים שהראו ״גבורת כוח גברא על ידי שבירת כלים‬

‫והרמת משקלות״‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1910‬הגיע ליפו קרקס גרמני בשם ״מומרט״‬
‫ובצוותו נמצאו שני נגנים‪ ,‬האחים אלפרד ווילי מילאנם‪,‬‬
‫נוצרים בעלי אזרחות בלגית‪ .‬עם תום ההופעות ביפו‬
‫החליטו האחים להישאר בעיר ולנסות את מזלם בעיסקי‬
‫ראינוע‪ .‬הם קנו בביירות מכונה ומלאי של סרטים והחלו‬
‫להקרין סרטים בבית״קפה ״זריפי״ שנמצא במרכז יפו‪ .‬האח‬
‫הבכור אדולח היה אחר כד מכונאי בראינוע ״עדן״‪ ,‬אולם‬
‫עבר לביירות! האח השני וילי נשאר בתל־אביב והוא ״אביהם‬
‫המקצועי״ של כל מכונאי הראינוע הוותיקים בתל־אביב‪.‬‬

‫ב ק ^ של שנת ‪ 1912‬בנה בעל בית־קפה יפואי בשם אבו‬
‫שאקוש צריף מפח בחולות‪ ,‬הציב ספסלי עץ והציג סרטי‬
‫ראינוע כשתזמורת שכללה מנדולינה‪ ,‬חליל וגיטרה מלווה‬
‫אותם‪ .‬ה״שלאגר״ של אז היה סרט על טביעת האניה‬
‫״טיטאניק״ ש״ ר ץ״ במשך שלו^ה שבועות‪ .‬הקהל היה‬
‫מורכב מבני דלת העם שבאו ליהנות מהפלא הגדול וכן‬
‫פלחים ובדואים שנקלעו ליפו וגם יהודים שבאו מאחוזת־‬

‫בית‪.‬‬

‫וירושלים לא ויתרה — בקיץ של שנת ‪ 1912‬נפתח באולם‬
‫פיינגולד‪ ,‬מול מגרש הרוסים‪ ,‬ראינוע חדש וסרטו הראשון‬
‫— יומן על קבורתו של טולסטוי‪ .‬הראינוע לא החזיק מעמד‬
‫זמן רב ואחריו נפתח על־ידי יודין גוריטש‪ ,‬ראינוע קטן‬
‫בצריף‪ ,‬במקום שאחר־כר קם שם ״ ציון״‪ .‬ראינוע זה פעל‬
‫בצורה לא תקינה בהתאם לאספקת הסרטים ותקינות מכונת‬

‫ההקרנה‪.‬‬