Page 466 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 466

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ‪7‬ב ‬

                      ‫‪<	.20‬א‌>‌לאום דם צביגא ‪  32‬ואנא ניסמת ורוח ליכשע מן אסמי‬

                                                                                      ‫עמ' ב‬

                         ‫‏‪ 	.1‬סרמדא ואנת יא מכלוק פי אריחם דגרא אביר בניפס‬
                        ‫‏‪ .	2‬שכצת ביך תסע אשהורא לים תדון ביך מנגא ליל ולא‬
                      ‫‏‪ 	.3‬נהרה מן שידת אלוגע וגיסד תנהרא ‪  33‬ואידיין תכדירא‬
                     ‫‪4‬‏	‪ .‬ורגליין לא ‪  33‬תנהרא ‪  33‬עורק תנפיגרא מן חמלת אלולד‬
                      ‫‏‪ .	5‬כיף תתחיירא ופי כ ֯ו ֯רוגיה תידיין ירדעו עליה תחוף ליל‬
             ‫‏‪ .	6‬ונהרא חתא [ ‌‪3‬‏‌]תרא [ ‌‏‪‌]1‬פיה [ ‌‪2‬‏‌]ארגא פידמרון מן בעד דילכ אתדיין‬
                   ‫‏‪ 	.7‬ותלקוט לוה צגיירא ‪‌ +‬ת‌<ר‌>‌זוקוה בליל ותטעמוה נהרא חתי‬
                 ‫‏‪ .	8‬תכבי ‌ר{א}<וה> ‪  33‬ואלי אתעלים תגירוה ואלי אלכייר תמירוה‬

                           ‫‪9‬‏	‪ .‬ומן אלמנכר תחדרוה ואלאב מן בעד דאך יוסיירוה‬
                        ‫‪ .	10‬ואלי אל כייר יובצרוה ופל כייר יונכרוה ופלמגאליס‬
                         ‫‪ 	.11‬יוסטרוה ואין אכטא אמערוה ‪  33‬ואלי אלכייר ינדרוה‬
                       ‫‪ .	12‬ומן מאלוה לא יפקרוה וכול דך לינכירו ואנת יא אנסי‬
                 ‫‪ 	.13‬כיף תכטי ותנסי ‪‌‌  33‬ו[ ‌‏‪]‌2‬תאסי [ ‌‪1‬‏‌]בהום בסיי [ ‌‪3‬‏]‌ולכלמהום תעצי‬

                            ‫‪ 	.14‬ואין אנת עציית בהום ברבך תעצי ואין אנת בררת‬
                    ‫‪ .	15‬בהום [ ‌‪2‬‏]‌ברביך [ ‌‏‪‌]1‬תביר וגזאך זיאדת פי עומרך ופי מא קד‬

                             ‫‪ .	16‬קצמת ליך‪ :‬אלכילמת אסידיס כאן תגי ברשם‬

                                          ‫‪ 	329‬כאן ובמקומות אחרים הוסיף המחבר ־א לשם החרוז‪.‬‬
‫‪ 	330‬הבננו ‪” hry/ʾ VII‬התמוטט“ כמוסב ל־גיסד ”גוף“‪ .‬ואם כן שמא יש לגרוס ינהרא בזכר על רקע‬

‫מקור באותיות ערביות ללא סימנים דיאקריטיים‪ :‬ينهرئ‪/‬تنهرى‪ .‬הצורה כאן היא ‪ tanharā‬בעטיו‬

‫של החרוז בניגוד לערבית הקלאסית ‪ ,tanharī ~ tanhariʾ‬ואולי לפנינו גם תופעה המונית על‬
                                                                          ‫פי בלאו‪.ASP §93.2 ,‬‬

                                             ‫‪ 	331‬אולי כתיב מלא של لام التوكيد ”אכן“‪.‬‬

‫‪ 	332‬נראה שהמחבר חוזר על מילת החרוז ‪ .tanharā‬או שמא לפנינו ‪” hwr VII‬התמוטט“ עם תוספת‬
                                                              ‫־א בשל החרוז‪ ,‬ר”ל ‪?tanhār-ā‬‬

‫‪ 	333‬ייתכן שהסיומת של *تكبره ”היא תגדל אותו“ לא זוהתה ככינוי חבור אלא כהמשך החרוז הקודם‬
‫ולכן נכתבה ‪-‬א במקום ‪-‬וה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שמא יש לגרוס יכבירא ”הוא ִי ְג ַדל“ < *يكب َر (בכתיב‬

‫מלא של סיומת הסוביונקטיב) והטעות נגרמה על ידי היעדר נקודות דיאקריטיות במקור כתוב‬

                                                       ‫באותיות ערביות (يـ = ت ـ )‪.‬‬
‫‪ 3	 34‬נראה שורש תנייני ‪ mʿr‬גזור מן השם معيرة ”בושה‪ ,‬חרפה“‪ ,‬הרשומה אצל בלאו‪ ,‬מילון ‪ 472‬בשורש‬

                                                                                             ‫‪.ʿyr‬‬
    ‫‪ 	335‬החרוז מחייב ‪” tansī‬תשכח“ ולא ‪ tansā‬הצפויה; השוו לעיל בהערה ל־תנהרא שבשורה ‪3‬‏‪.‬‬

                                                                          ‫‪458‬‬
   461   462   463   464   465   466   467   468   469   470   471