Page 547 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 547

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

‫‏‪ 	.6‬הישבי בשמים‪  24 ,‬ואמר מני מצרים‪  24 ,‬מני נבל‪  24 ,‬מני מכיר‪ 24 ,‬‬
     ‫‏‪ .	7‬למני אשור (‪ )...‬ולמני מצור‪  25 ,‬המגביהי לשבת‪ ,‬המשפילי‬
        ‫‏‪ 	.8‬לראות‪  25 ,‬מקימי מעפר דל‪  25 .‬ומה שאמר יהיה ישראל‬
     ‫‏‪ 	.9‬שלישיה ‪  25‬מורה שלהם יציאה שלישית‪ :‬אחת (ש‌)יצאו מן‬
            ‫‪ .	10‬מצרים‪ ,‬והשנייה מאשור מפני שארתחששתא נקרא‬
          ‫‪ 	.11‬מלך אשור שהרי אמר והסב לב מלך אשור עליהם‪ 25 ,‬‬

                                         ‫עמ' ב‬

‫>‪>. . . .<. . . . .‬‬  ‫‪1‬‏‪					<	.‬‬

‫‪2‬‏‪ . . . . . . . . . .<	.‬אשר ברכו ה'> צבאות לאמר ברוך‬

‫ד‌>ע שזה ישראל לבדו (שהוא ֵב ֵרך)‪ ,‬שהרי‬  ‫‏‪‌<	.3‬עמי מצרים‪ 25 .‬‬

‫‏‪<	.4‬אמר אשר ֵבְרכ ֹו ו>‌לא אמר אשר ֵבְר ָכם‪ ,‬ונכללו ִעם‬

‫ושאלת ‪  25‬על מה שאמר על ידותון‬  ‫‪5‬‏‪<	.‬ישראל מ>‌צרים ואשור‪.‬‬

‫‏‪ .	6‬בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו‬

‫דע שהזכיר‬                       ‫‏‪ 	.7‬ששה‪  25 ,‬וטענת שהם חמישה‪.‬‬

‫‪8‬‏	‪ .‬כאן חמישה ואמר שהם שישה כדי להורות שהיה‬

‫‪9‬‏‪ 	.‬אחד קטן שאינו חזק דיו לעבודת בני לוי‪ ,‬וכאשר‬

‫‪ 	.10‬התחזק ונהיה איש הזכיר אותו במקום אחר‪ ,‬מפני שכאשר‬

‫‪ .	11‬הזכיר כ"ד אנשים במשמרות ואמר (לארבעה ועשרים לרוממתי עזר) בניו ואחיו‬

                                         ‫שנים‬

                                                                                   ‫‪ 2	 46‬תהלים קכג‪:‬א‪.‬‬
                                                                                      ‫‪ 2	 47‬שם סח‪:‬לב‪.‬‬
                                                                                      ‫‪ 2	 48‬שם עד‪:‬כב‪.‬‬

                                                                                   ‫‪ 	249‬שופטים ה‪:‬יד‪.‬‬
                                                                                       ‫‪ 2	 50‬מיכה ז‪:‬יב‪.‬‬

                                                                                 ‫‪ 2	 51‬תהלים קיג‪:‬ה‪-‬ו‪.‬‬
‫‪ 2	 52‬שם ז‪ .‬אצל אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע א ‪ 37‬שורה ‪ ,14‬ב ‪ 34‬שורה ‪ 214 ,158‬שורה ‪ 16‬יו”ד זו נקראת ’יו”ד‬

   ‫אלתפ ׄכים‘ ולדעת אלפאסי יש שאין לה משמעות לפרשנות הכתובים (שם א ‪ 237‬שורה ‪.)54‬‬
                                                                                   ‫‪ 	253‬ישעיה יט‪:‬כד‪.‬‬
                                                                                      ‫‪ 2	 54‬עזרא ו‪:‬כב‪.‬‬
                                                                                   ‫‪ 	255‬ישעיה יט‪:‬כה‪.‬‬
                                                                                    ‫‪ 	256‬צוקר ‪.16,88‬‬
                                                                                    ‫‪ 2	 57‬דה"י א כה‪:‬ג‪.‬‬

‫‪539‬‬
   542   543   544   545   546   547   548   549   550   551   552