Page 576 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 576
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג
ׄ .18צור ואפה ובלא וגלא ושקא וטרד לקולה :והכינות<+את פניך אליה והיתה במצור
וצרת עליה אות היא לבית ישראל>:
. 19ותהיי וגהך אליהא ותכון פי חיצאר ותח<אצר> ֯ע ֯ל<יהא>
. 20פאן הידיה אלקיצה אייה אימא<רה> 16הי לבית ישראל יע'
. 21אנמא או ֯נ ֯ב ֯י ֯ך ֯א ֯י ֯ד ֯א <֯ >. .ת?ומ?ו דל ֯ך ֯אליהם לעל יעתברו
< .22מ ׄתל> קולוה אולי ישמעו וישובו איש מד' הרע' לו הקשבת
. 23למצותי :ויהי כחול זרעך :לו עמי ש ֯מע לי :כמעט אויב'
. 24אכניע פהדא שרח אלקיצה .ודלך ב ֯חול אלה 16וקוותוה
.25אללה 17אלפ ׄצל ואלרחמה ואלרווף ואהב אלחכמה ואלמערפה
.26ואלדהן לקולה כי י"י יתן חכמה מפיו דעת ותבונה:
.2 7י' 17ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו וג'
. 28מענא קולה הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד
. 29אפרים וג' איי אני אוצייר מולך יש' ויהודה אלדין הום #
168נמצא כאן תרגום כפול ושמא נוספה אימארה מתוך הבנת אייה כ־”איזו שהיא“ בדומה למקרה
במסירת תרגום רס”ג הנזכר אצל בלאו והופקינס ,תהלים 255הע' .54
169ליגאטורה אל ואחריה סימן מעין קמץ גדול עם נקודה מעליו.
170שמא יש לגרוס א ל(א)ה = إله או להניח ש־الله התאבן כשם עצם כללי.
171צוקר .11,59
568
