Page 577 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 577

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

‫‪ .	18‬נזק ופגע ואסון וגלות וצרה וגירוש שנאמר והכינות‪<+‬את פניך אליה והיתה‬
                                   ‫במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל> ‪ 4‬‬

                           ‫‪ .	19‬ותכין פניך אליה ותהיה במצור ותשים על‌<יה מצור>‪,‬‬
                                    ‫‪ 	.20‬ועניין זה אות‪ ,‬סימן‪ ,‬היא לבית ישראל‪ ,‬ר"ל‬

                          ‫‪ .	21‬אכן אני מודיעך ‪ ......  ....‬להם זאת אולי ילמדו לקח‬
          ‫‪<	.22‬כמו> שנאמר אולי ישמעו‪  4 ,‬ו־ישובו איש מדרכו הרעה‪  4 ,‬לו הקשבת‬
‫‪ .	23‬למצותי (ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים) ויהי כחול זרעך‪  4 ,‬לו עמי שמע‬

                                      ‫לי (ישראל בדרכי יהלכו) כמעט אויביהם‬
                              ‫‪ 	.24‬אכניע‪  4 .‬וזה פירוש העניין‪ .‬וזאת בחוזק ה' וכוחו‪,‬‬
                             ‫‪ .	25‬אלהי החסד והרחמים‪ ,‬והחנון‪ ,‬נותן החכמה והדעת‬
                         ‫‪ .	26‬והתבונה שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה‪ 4 .‬‬
                   ‫‪ 	.2	7‬י' ‪  4‬ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו וגו'‪ 4 .‬‬
                             ‫‪ .	28‬פירוש דבריו הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד‬
            ‫‪ .	29‬אפרים וגו'‪  4 ,‬ר"ל אני אעשה את מלכות ישראל ויהודה אשר הם ‪#‬‬

          ‫יחזקאל ד‪:‬ג‪.‬‬   ‫‪4	 1‬‬
           ‫ירמיה לו‪:‬ג‪.‬‬  ‫‪4	 2‬‬
                        ‫‪4	 3‬‬
                   ‫שם‪.‬‬  ‫‪4	 4‬‬
     ‫ישעיה מח‪:‬יח‪-‬יט‪.‬‬    ‫‪	45‬‬
     ‫תהלים פא‪:‬יד‪-‬טו‪.‬‬    ‫‪	46‬‬
                        ‫‪	47‬‬
             ‫משלי ב‪:‬ו‪.‬‬  ‫‪	48‬‬
          ‫צוקר ‪.11,86‬‬   ‫‪4	 9‬‬
        ‫יחזקאל לז‪:‬טז‪.‬‬

               ‫שם יט‪.‬‬

‫‪569‬‬
   572   573   574   575   576   577   578   579   580   581   582