Page 183 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪176‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪150‬‬ ‫מאזן הכלוריד‪ :‬ריכוז הכלוריד הממוצע באקוות החוף עלה‬

‫‪ĘĚĤė‬‬ ‫במשך ‪ 60‬השנים האחרונות מכ־‪ 100‬מגכ״ל עד יותר מ־‪200‬‬
‫מגכ״ל בקירוב (איור ‪ .)8.20‬קצב עלייתו של ריכוז הכלוריד‬
‫‪ĦđēĕĘĚĐ ĕđĜĕĥ čĢģ‬‬ ‫בממוצע הוא ‪ 2.1‬מג״ל בכל שנה (השירות ההידרולוגי‪.)2000 ,‬‬
‫‪1998 - 1984 ęĕĜĥč‬‬ ‫ערך ממוצע זה אינו מעיד על תהליכי ההמלחה החריפים‬
‫‪(ĐĜĥč ĘīĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬ ‫יותר‪ ,‬המתרחשים באתרים מסוימים‪ .‬בדיקת קצב העלייה של‬
‫המליחות בכל קידוח בפני עצמו (איור ‪ )8.21‬מראה שיש בארות‬
‫‪200‬‬ ‫‪-24 ďĞ -10‬‬ ‫שהריכוזים בהן יורדים‪ ,‬ולעומתן בארות שהריכוזים בהן עולים‬
‫‪-10 ďĞ -1‬‬ ‫בתלילות (תוספת ממוצעת של יותר מ־‪ 10‬מג״ל בכל שנה)‬
‫‪1- ďĞ 1‬‬ ‫ובהתמדה (במשך כ־‪ 15‬שנים לפחות)‪ .‬מפה של ריכוז הכלוריד‬
‫‪1 ďĞ 10‬‬ ‫באקוות החוף בשנת ‪ 1999‬מראה שמי התהום‪ ,‬בשליש משטח‬
‫‪85 ďĞ 10‬‬ ‫האקווה בקירוב‪ ,‬מלוחים יותר מהתקן המומלץ‪ ,‬העומד על ‪250‬‬
‫מגכ״ל (איור ‪ .)8.22‬באזור רצועת עזה תהליכי ההמלחה חמורים‬
‫‪175‬‬ ‫עוד יותר‪ ,‬ואיכות מי התהום נמצאת בתחתית הסולם‪ .‬רק רבע‬
‫מבארות המים ברצועה עומדות בתקן המליחות של ‪ 250‬מגכ״ל‪,‬‬
‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫ובמחצית מהבארות הריכוז הוא מעל ‪ 600‬מגכ״ל (מלול וביבס‪,‬‬
‫‪ .)1992‬אם תהליכי ההמלחה והזיהום יימשכו בקצב הנוכחי‪,‬‬
‫‪150‬‬ ‫תידרדר האיכות והמים לא יהיו ראויים לשימוש בעתיד הקרוב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1993‬ערך השירות ההידרולוגי חישובים המבוססים על‬
‫‪125‬‬ ‫ההנחה שקצב עליית הריכוזים יימשך בעתיד כמו שהתרחש‬
‫בשנים האחרונות (טבלה ‪ .)8.1‬מסקנות החישובים הן שבמשך‬
‫‪ĤĐĐ‬‬ ‫‪ 25‬שנה יגדל נפח המים הנשאב מאקוות החוף בריכוז העולה‬
‫‪ĕčĤĞĚĐ‬‬ ‫על ‪ 250‬מגכ״ל מ־‪ 9%‬ל־‪ ,51%‬ונפח המים שריכוזם עולה על ‪70‬‬
‫מגח״ל (מ״ג חנקה בליטר) יגדל באותה התקופה מ־‪ 17%‬ל־‪.26%‬‬
‫‪100‬‬ ‫מכיוון שנפח המים שבהם ריכוזי חנקה חריגים אינו חופף בהכרח‬
‫את נפח המים שריכוז הכלוריד שלהם גבוה‪ ,‬ונוסף על כך יש נפחי‬
‫‪ğđēĐ‬‬ ‫מים נוספים שהחנקות והכלוריד שבהם הם בריכוזים תקינים‬
‫אך תרכובות אחרות מאיימות על המשך השימוש במים‪ ,‬הרי‬

‫שהתמונה המתקבלת חמורה הרבה יותר‪.‬‬

‫‪75‬‬ ‫טבלה ‪ :8.1‬נפחי שאיבה הצפויים לעבור את ריכוזי התקן של‬
‫כלוריד וחנקה (השירות ההידרולוגי‪:)1994 ,‬‬
‫‪čĎĜĐ 0 Ě"ģ 20‬‬
‫יחידות ‪2018 2013 2008 2003 1998 1993‬‬
‫איור ‪ :8.21‬קצב השינויים בריכוז הכלוריד בבארות המים שבאקוות‬
‫החוף (על פי ‪.)EXACT, 2001‬‬ ‫מעל ‪ 250‬מגכ״ל מלמ״ק ‪181 142 79 63 35 32‬‬

‫שיקום האקווה‪ :‬בראשית המאה העשרים ואחת יצאו לדרך‬ ‫‪51 40 22 18 10 9‬‬ ‫מעל ‪ 250‬מגכ״ל ‪%‬‬

‫שני פרויקטים גדולים שנועדו לשקם את אקוות החוף‪ :‬הנקז‬ ‫מעל ‪ 70‬מגח״ל מלמ״ק ‪93 70 70 70 62 62‬‬
‫המזרחי ומפעלי ההתפלה‪ .‬פרויקט הנקז המזרחי נועד להתמודד‬
‫במישרין עם המלחת האקווה‪ .‬מפעלי ההתפלה נועדו להתמודד‬ ‫מעל ‪ 70‬מגח״ל ‪26 20 20 20 17 17 %‬‬
‫בראש ובראשונה עם המחסור במים‪ ,‬אך בעקיפין הם תורמים‬
‫באופן ניכר להורדת מליחות המים באקוות החוף‪ .‬שני הפרויקטים‬ ‫‪(Ę"ĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬ ‫‪235‬‬
‫מביאים לידי ביטוי את שינוי הכיוון שהתרחש במשק המים‬ ‫‪220‬‬
‫בישראל (פרק ‪ ,)3‬ובכללו הפסקת ההידרדרות של אקוות החוף‬ ‫‪205‬‬
‫והתחלת שיקומה‪ .‬כאן מפורטים רק מפעלי השיקום הקשורים‬ ‫‪190‬‬
‫לבעיית ההמלחה‪ ,‬ובהמשך הפרק‪ ,‬לאחר הבנת בעיות הזיהום‬ ‫‪175‬‬
‫של האקווה (פרק ‪ ,)8.6‬יפורטו גם הפרויקטים הקשורים לשיקום‬ ‫‪160‬‬
‫‪145‬‬
‫האקווה מכתמי הזיהום‪.‬‬ ‫‪130‬‬
‫פרויקט הנקז המזרחי יצא לדרך בשנת ‪ 2010‬והחל לפעול‬ ‫‪115‬‬
‫בתפוקה מלאה בשנת ‪ .2013‬הוא נועד לטפל בשוליים הדרום־‬ ‫‪100‬‬

‫‪1945 1950 1955 1960 1965 1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 2015‬‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :8.20‬עליית ריכוז הכלוריד בממוצע בכלל אקוות החוף (על פי‬
‫השירות ההידרולוגי‪.)2013 ,‬‬