Page 188 - israel water resources

‫פרק ‪ :8‬אקוות החוף ‪181‬‬

‫לכמות החמצן הדרושה כדי לפרק את החומר האורגני בתהליך‬ ‫מפעל השפד״ן מחדיר את מי הקולחים לאקוות החוף‬
‫כימי‪ ,‬ביחידות של מילי־גרם חמצן בליטר (צח״כ — צריכת חמצן‬ ‫מאז שנת ‪( 1977‬פרק ‪ .)15.4‬לאחר מכן נשאבים המים בבארות‬
‫כימית)‪ .‬במי השפכים המטופלים ריכוז החומר האורגני הוא ‪-40‬‬ ‫ומוזרמים לנגב להשקיה‪ .‬החדרת הקולחים לאקווה נועדה לשפר‬
‫‪ 60‬מג״ר בליטר צח״כ‪ ,‬וריכוזו במי התהום יורד ל־‪ 15-10‬מג״ר‬ ‫את איכותם באמצעות הסינון הטבעי‪ ,‬הספיחה לשלד המוצק‬
‫והפעילות המיקרוביאלית‪ ,‬המתרחשים באזור הבלתי רווי‬
‫בליטר צח״כ‪.‬‬ ‫(‪ .)Idelovich and Michail, 1984‬פעולה זו זיהמה כמובן חלק‬
‫החדרת הקולחים החלה בשנת ‪ ,1977‬אך שאיבת המים‬ ‫מהאקווה במלחים‪ ,‬בדטרגנטים‪ ,‬בחומרים אורגניים ובמתכות‪.‬‬
‫המוחדרים והזרמתם לנגב החלה בשנת ‪ ,1989‬כשנחנך הקו‬ ‫הסכנה הממשית ביותר היא ממיקרו־מזהמים המצטברים במשך‬
‫השלישי לנגב‪ .‬בתקופת הביניים נאגרו מי הקולחים באקווה‬ ‫הזמן באקווה (רבהון ורב־אחא‪ .)1996 ,‬לפני שהחלו בהחדרת‬
‫והמפלסים עלו בהרבה‪ .‬המפלס המרבי שפני מי התהום באזור‬ ‫הקולחים‪ ,‬בשנת ‪ ,1977‬היו ריכוזי הכלוריד במי התהום בחולות‬
‫ההחדרה הגיעו אליו היה כ־‪ 20‬מ׳ מעל פני הים (איור ‪.)8.30‬‬ ‫ראשון לציון נמוכים מ־‪ 50‬מגכ״ל‪ .‬בשנת ‪ 16 ,1993‬שנים לאחר‬
‫בתקופה ‪ 1989-1977‬פעלו משאבות קידוחי הטבעת שמסביב‬ ‫שהחלה ההחדרה‪ ,‬נמדדו מתחת לאתר ההחדרה ריכוזים של‬
‫לאתרי ההחדרה וסיפקו למערכת האספקה מים באיכות מי‬ ‫יותר מ־‪ 300‬מגכ״ל‪ ,‬ואלה יורדים בהדרגה עם ההתרחקות ממנו‬
‫שתייה‪ .‬פעולה זו נועדה למנוע את הערמות המים המוחדרים‬ ‫(איור ‪ .)8.28‬המלחים המסיסים זורמים עם הקולחים וריכוזם‬
‫לגובה רב יותר ובצבוצם בפני הקרקע‪ .‬תנועת חזית הקולחים‬ ‫נשאר קבוע במשך המעבר באזור הבלתי רווי‪ .‬ריכוזי הכלוריד‬
‫באקוויפר מאתרי ההחדרה עד לטבעת הקידוחים הייתה איטית‬ ‫והבורון (איור ‪ )8.29‬במי התהום אכן משתנים בהתאם לשינוי‬
‫ומבוקרת‪ ,‬ולכן ניתן בשלב המעבר לקבל את המים הנשאבים‬ ‫ריכוזם במי הקולחים‪ .‬עלייתו של ריכוז הכלוריד והבורון בשנת‬
‫באיכות המקורית של מי התהום‪ .‬לאחר שלב המעבר התייצבו‬ ‫‪ 1988‬בקולחים (ובמי התהום) נובעת מהרחבת מפעל הטיפול‬
‫הריכוזים במרחב‪ ,‬וקידוחי השאיבה עצרו את תהליך התפשטותה‬ ‫ומהצטרפות ערים נוספות בגוש דן (כגון פתח תקווה)‪ ,‬התורמות‬
‫שפכים שאיכותם נחותה יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ריכוז החומר האורגני‬
‫של עננת המזהמים למרחק רב יותר‪.‬‬ ‫יורד באופן ניכר בזמן המעבר באזור הבלתי רווי‪ ,‬מפני השטח ועד‬
‫המבנה המרחבי של אגני ההחדרה ובארות השאיבה נועד‬ ‫מפלס מי התהום‪ .‬ריכוז החומר האורגני נמדד בפשטות בהתאם‬
‫למנוע ערבוב בין מי התהום הטבעיים של אקוות החוף לבין‬
‫מי הקולחים המוחדרים לאקווה (איור ‪ .)8.31‬בארות השאיבה‬

‫‪125‬‬ ‫‪126 127 128 129‬‬
‫‪153‬‬ ‫‪111‬‬

‫‪152‬‬ ‫‪ĕĚĘđĎ čđĕč‬‬ ‫‪ĦđėĕĤč‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪ěđĢĚē‬‬ ‫‪274‬‬
‫‪ĕĜėĚ ěģĦĚ‬‬ ‫‪294‬‬ ‫‪čĕčČ ĘĦĘ‬‬
‫‪ĕĎđĘđĕč‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪231 202‬‬
‫‪350‬‬ ‫‪181 147‬‬
‫‪151‬‬ ‫‪114 245 303‬‬
‫‪360‬‬
‫‪150‬‬ ‫‪226 373‬‬
‫‪330‬‬

‫‪ĐĤďēĐ ĤĦČ‬‬

‫‪315‬‬
‫‪330‬‬

‫‪147‬‬ ‫‪202050300‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪154‬‬
‫‪177‬‬
‫‪93‬‬ ‫‪150 226‬‬ ‫‪162‬‬

‫‪50 135‬‬ ‫‪147 144‬‬ ‫‪131‬‬

‫‪61‬‬ ‫‪(Ę"ėĎĚ) ĤđĘė ĒđėĕĤ Đđđĥ đģ 150‬‬
‫‪ĐĤďēĐ ĦđėĤč‬‬
‫‪ďđďĥČĘ‬‬
‫‪65 ĐčĕČĥ ĤČč‬‬
‫‪ĦĕĠĢĦ ĤČč‬‬
‫‪ĤĕĐĚ ĥĕčė‬‬

‫‪(Ę"ĎĚ) ĤđĘė ĕĒđėĕĤ 144‬‬
‫‪0 'Ě 1,000‬‬

‫איור ‪ :8.28‬מפת ריכוז הכלוריד באזור ההחדרה של חולות ראשון לציון (על פי ונגוש ואחרים‪.)1994 ,‬‬