Page 193 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪186‬‬

‫נוכחותם במי התהום כשלעצמה מעידה על חלחול של זיהום‬ ‫טבלה ‪ :8.2‬כמויות האשפה היומיות בראשית שנות התשעים‬
‫שנוצר על פני השטח‪.‬‬ ‫(באדיבות המשרד לאיכות הסביבה)‪:‬‬

‫בסקר שערך משרד הבריאות (בשנת ‪ )1999‬לבדיקת ריכוזי‬ ‫כמות (טון‪/‬יום)‬ ‫המחוז‬ ‫האתר‬
‫המיקרו־מזהמים האורגניים ב־‪ 201‬קידוחים המשמשים לשתייה‬
‫בתחומי המועצות האזוריות והמקומיות בישראל נמצאה‬ ‫‪300‬‬ ‫צפון‬ ‫תאנים‬
‫נוכחות של מיקרו־מזהמים אורגניים ב־‪ 156‬קידוחים (‪.)78%‬‬ ‫‪300‬‬ ‫צפון‬ ‫עברון‬
‫ואולם‪ ,‬ברובם המוחלט של הקידוחים היו הריכוזים נמוכים‬ ‫‪300‬‬ ‫צפון‬ ‫קומפוסט נעמן‬
‫מתקני האיכות המומלצים על ידי משרד הבריאות‪ ,‬ולפיכך לא‬ ‫‪73‬‬ ‫צפון‬ ‫זרזיר‬
‫נשקפת סכנה משתיית המים‪ .‬המסקנה החמורה של הסקר היא‬ ‫‪450‬‬ ‫צפון‬ ‫טליה‬
‫שעצם נוכחות המיקרו־מזהמים במים מעידה על דליפת מזהמים‬ ‫‪270‬‬ ‫צפון‬ ‫נ‪.‬ע‪.‬מ‪.‬‬
‫מסוכנים (חלקם מסרטנים) מעשה ידי אדם‪ ,‬מפני השטח אל מי‬ ‫‪550‬‬ ‫חיפה‬ ‫חיפה‬
‫התהום‪ ,‬ושתהליך זה התרחש במרבית הבארות שנסקרו‪ .‬ממצא‬ ‫‪50‬‬ ‫חיפה‬ ‫עפר‬
‫חשוב נוסף העולה מן הסקר הוא שאזור גוש דן הוא המזוהם‬ ‫‪30‬‬ ‫חיפה‬ ‫עין שמר‬
‫ביותר בישראל (רפל ואחרים‪ .)2000 ,‬בהסתמך על המלצות‬ ‫‪250‬‬ ‫חיפה‬ ‫חדרה‬
‫המשרד הוחלט על סגירת שבעה קידוחי מים‪ :‬ארבעה קידוחים‬ ‫‪260‬‬ ‫מרכז‬ ‫נתניה‬
‫בתחום רמת השרון (שנמצאו בהם ריכוזי טרי־כלורו־אתילן ודי־‬ ‫‪40‬‬ ‫מרכז‬ ‫קדימה‬
‫ברומיד גבוהים מדי) והאחרים בגבעתיים (ריכוז פחמן טטרא־‬ ‫‪55‬‬ ‫מרכז‬ ‫רעננה‬
‫כלורי גבוה)‪ ,‬בת ים ותל אביב (ריכוזי טרי־כלורו־אתילן גבוהים)‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫מרכז‬ ‫כפר סבא‬
‫קידוחים אלו מתווספים לעשרות קידוחים שנסגרו בעבר באזור‬ ‫‪41‬‬ ‫מרכז‬ ‫הוד השרון‬
‫תל אביב בגלל המלחה ועשרות קידוחים אחרים שנסגרו עקב‬ ‫‪350‬‬ ‫מרכז‬ ‫פתח תקווה‬
‫נוכחות מזהמים מסוגים אחרים‪ .‬סקר זה היה הראשון שנערך‬ ‫‪450‬‬ ‫מרכז‬ ‫מודיעין‬
‫‪220‬‬ ‫מרכז‬ ‫ראשון לציון‬
‫בארץ באופן שיטתי ומקיף‪ ,‬ובכך חשיבותו‪.‬‬ ‫‪550‬‬ ‫מרכז‬ ‫אשדוד‬
‫צעד נוסף קדימה נעשה ביוזמתה של נציבות המים‬ ‫‪125‬‬ ‫תל אביב‬ ‫הרצליה‬
‫באמצעות סקר שנערך בבארות השואבות מים בקרבת האזורים‬ ‫‪2,500‬‬ ‫תל אביב‬ ‫חירייה‬
‫המזוהמים בתל אביב (איור ‪ .)8.37‬הסקר הביא לאיתור ראשוני‬ ‫‪150‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שדות מיכה‬
‫של מקור המיקרו־מזהמים האורגניים במי התהום (גרבר ואחרים‪,‬‬ ‫‪650‬‬ ‫ירושלים‬ ‫אבו דיס‬
‫‪ .)2000‬חקירת התפלגותם של ריכוזי המיקרו־מזהמים האורגניים‬ ‫‪300‬‬ ‫דרום‬ ‫אשקלון‬
‫ב־‪ 25‬קידוחי מים באזור הביאה את החוקרים לקדיחת באר‬ ‫‪300‬‬ ‫דרום‬ ‫כרמון‬
‫תצפית חדשה בגבעתיים‪ ,‬בקרבת המפעל ״מגן״ של התעשייה‬ ‫‪25‬‬ ‫דרום‬ ‫תמר‬
‫הצבאית‪ .‬בהתאם לתחזיות נמצא בקידוח ריכוז של ‪82,800‬‬ ‫‪400‬‬ ‫דרום‬ ‫דודאים‬
‫מיקרו־גרם טרי־כלורו־אתילן בליטר של מים‪ ,‬היינו פי ‪1,600‬‬ ‫‪35‬‬ ‫דרום‬ ‫גבולות‬
‫מהערך המרבי המותר לפי התקן הישראלי‪ .‬כמו כן נמצאו באזור‬ ‫‪40‬‬ ‫דרום‬ ‫דימונה‬
‫הבלתי רווי ריכוז של ‪ 1,370‬מ״ג ֵאדי טרי־כלורו־אתילן במ״ק‬ ‫‪40‬‬ ‫דרום‬ ‫יותם‬
‫אוויר‪ .‬משמעות התוצאות היא ששתיית המים או נשימת האדים‬
‫מסכנת את הבריאות‪ .‬נוסף על כך נמצאו חומרים אורגניים‬ ‫מיקרו־מזהמים אורגניים‪ :‬המיקרו־מזהמים מכונים בשם זה‬
‫אחרים שרעילותם רבה גם כן (מסגרת ‪.8‬ז)‪ .‬ריכוזים גבוהים כל‬
‫כך נובעים כנראה מנוכחותה של פאזה אורגנית בלתי מסיסה‬ ‫מכיוון שהם מסכנים את בריאות הציבור לא רק בריכוזים של‬
‫במי התהום שמתחת למפעל‪ .‬מרכז האזור המזוהם משתרע‬ ‫מיליגרם בליטר (חלק אחד ממיליון‪ ,)ppm ,10-6 ,‬אלא אפילו‬
‫לאורך נתיבי איילון‪ ,‬ממחלף לה־גארדיה ועד מחלף ההלכה‪,‬‬ ‫בריכוזים של מיקרוגרם בליטר (חלק אחד מביליון‪.)ppb ,10-9 ,‬‬
‫ומתפשט מזרחה לעבר רמת גן ובני ברק‪ .‬מתברר אפוא שמפעל‬ ‫הרשויות האחראיות על איכות מי השתייה בארצות המערב‬
‫״מגן״ הוא אחד ממקורות הזיהום‪ ,‬אם כי לא היחיד‪ ,‬למי התהום‬ ‫החלו לבדוק את נוכחותם של המיקרו־מזהמים במים בראשית‬
‫שנות השמונים (של המאה העשרים); בישראל החלו לבדוק‬
‫באזור תל אביב‪.‬‬ ‫אותם באופן שגרתי רק מאז ראשית שנות התשעים‪ ,‬בגלל הצורך‬
‫ראוי לציין שכתמי זיהום של מיקרו־מזהמים במי התהום‬ ‫בציוד מעבדתי מתוחכם ויקר וההכרח בצוות מקצועי ומיומן‬
‫נמצאו פעמים אחדות בקרבת מפעלי התעשייה הצבאית‪.‬‬ ‫להפעלת המכשירים‪ .‬לקבוצת חומרים זו משתייכות מאות‬
‫הזיהום נמצא לא רק במפעל ״מגן״ בגבעתיים‪ ,‬אלא אף במפעל‬ ‫מולקולות אורגניות ממגוון משפחות ומקורות‪ .‬המכנה המשותף‬
‫״נץ״ בירושלים (פרק ‪ ,)9.6‬בסביבות מפעלי התעשייה הצבאית‬ ‫לכל המיקרו־מזהמים האורגניים הוא שהם לא היו קיימים בטבע‬
‫ברמת השרון ובשכונת הדר יוסף בתל אביב‪ .‬הסיבה היא כנראה‬ ‫לפני שהחל האדם לייצר אותם באופן מלאכותי‪ .‬משום כך‬
‫השימוש הנרחב הנעשה בממסים אורגניים ובחומרי צריבה‬

‫וניקוי‪.‬‬
‫דליפת מיקרו־מזהמים נוספת התגלתה בקרבת מפעל‬
‫״אגן״ באשדוד‪ ,‬המייצר חומרי הדברה לשימוש חקלאי‪ .‬בבאר ניר‬
‫גלים‪ ,‬המשמשת מקור מים למושבי הסביבה‪ ,‬נמצאו בשנת ‪1988‬‬
‫ריכוזים גבוהים של חומרי הדברה (אטרזין) ומיקרו־מזהמים‬
‫אחרים‪ ,‬ובהם טרי־כלורו־אתילן וטולואן (‪Muszkat et al.,‬‬