Page 167 - Ha Keter

‫נספחים‬

‫ביהודים בגופם או ברכושם הפרטי‪ ,‬אך שרפו את בתי־הכנסת‪ ,‬הרסו השחיתו או שדדו כל מה‬
‫שהיה בהם‪ .‬לדעת העד היתה מטרת המפגינים להביע ׳זעם׳ על ידי הריסת בתי־הכנסת אך לא‬
‫להרוג ולא לשדוד רכוש פרטי‪ .‬אין לעד ספק כי ההפגנות אורגנו על ידי השלטונות הסוריים‬
‫בעצמם‪ .‬השלטונות גם הקפידו שהמפגינים לא יחרגו ממסגרת ׳המותר׳ להם‪ .‬לאחר שההפגנות‬
‫השיגו את מטרתן‪ ,‬הובאה תגבורת צבא או משטרה לרחובות העיר להחזיר עד מהרה את הסדר‬

‫על כנו‪.‬‬
‫אף כי ההפגנות ארכו רק יום אחד‪ ,‬נסגרו היהודים בבתיהם שלושה ימים רצופים ולא העזו‬
‫לצאת מפתח הבית‪ .‬עם פרוץ ההפגנות שבתה כל תנועת המסחר בעיר וכל החנויות במרכז‬
‫המסחרי‪ ,‬של יהודים ולא־יהודים כאחת‪ ,‬היו סגורות במשך שלושה ימים‪ .‬גם לא־יהודים חששו‬

‫באותם הימים מפני שוד חנויות ורכוש והיו נתונים במתיחות‪.‬‬
‫באותם שלושה הימים היו ערבים מכרים מבקרים את העד בביתו‪ ,‬מביאים לו מזונות‬

‫ומספרים לו על המצב המתוח בעיר‪.‬‬
‫לאחר שכמה נכבדים ערבים הקשורים בשלטונות הביעו בבקור אצל העד את צערם על‬
‫המאורעות — מעין ׳בקשת מחילה׳‪ ,‬מלים שהעד השתמש בהן בעברית — בא לביתו ביום‬
‫הרביעי ה׳מוחאפז׳)מושל(‪ ,‬לשדלו כי הוא בתור נציג היהודים ילך לפתוח את חנותו‪ ,‬כאות‬
‫לכל היהודים לפתוח את חנויותיהם‪ .‬לאחר שכל היהודים יפתחו את החנויות‪ ,‬יפתחו גם הלא־‬
‫יהודים את חנויותיהם‪ ,‬אמר המושל‪ ,‬והסדר יחזור לתקונו‪ .‬המושל אמר‪ :‬׳הגיע הזמן שהחיים‬

‫יתחילו מחדש׳‪ .‬העד נאות להזמנה ובלוית המושל והשוטרים הלך ופתח את חנותו‪.‬‬
‫לאחר פתיחת החנויות בקש ה׳מוחאפז׳ מן העד להלוות אליו ולעבור על פני ׳שכונת‬
‫היהודים׳ בעיר העתיקה ועל פני כל בתי הכנסת בעיר‪ .‬העד מצא את כל בתי הכנסת בעיר‬
‫הרוסים ושרופים‪ ,‬ארונות קודש ותשמישי קדושה שבורים או שרופים וגלילי תורה קרועים‬

‫ושרופים‪.‬‬
‫בית־הכנסת הגדול בעיר העתיקה‪ ,‬בו נשמרו ה׳כתרים׳‪ ,‬היה הרוס כולו ובחצר היתה ערמה‬
‫גדולה של אפר אודים מעשרות ספרי התורה שהועלו על המוקד‪ .‬העד סובר שמספר ספרי‬

‫התורה שהיו מצויים ב׳היכלים׳ הרבים בבתי־הכנסת עשוי היה להתקרב למאתים‪.‬‬
‫בפינה אחת בחצר מצא את ארגז הברזל בו היו שמורים ה׳כתרים׳)העד משתמש במילה‬
‫העברית ׳כתר׳ ולא במילה הערבית ׳תאג״(‪ .‬הארגז היה פרק וה׳כתרים׳ לא נמצאו בו‪ .‬לאחר‬
‫שהלך ה׳מוחאפז׳‪ ,‬מצא העד את שמש בית־הכנסת הזקן‪ ,‬אשר בגדאדי‪ ,‬אשר לדעת העד עלה‬
‫ארצה בשנת ‪ .1952‬כאשר חקר העד את השמש על גורל ה׳כתרים׳‪ ,‬אמר שאינו יודע דבר‪ ,‬אולם‬
‫הודה לבסוף כי מצא שני ׳כתרים׳ בתחתית הערימה של ספרי התורה השרופים‪ ,‬כי בדרך נס הם‬
‫לא נשרפו וכי הם חבויים אצלו‪ .‬לאחר שדולים מצד העד שהשמש ימסור לידו את ה׳כתרים׳‬
‫הניצולים‪ ,‬הסכים שהוא ימסרם לידי סלים עציץ‪ ,‬ראש בית־הכנסת הגדול בעיר העתיקה שהיה‬
‫מצוי באותה שעה בחלב‪ .‬העד שילם לשמש מאה לירות סוריות מקופת ועד הקהילה שהיתה‬

‫בידו וקבל את שני ה׳כתרים׳ לידיו בהסכמת סלים עציץ הנ״ל‪.‬‬
‫לפני כן לא ראה העד את הכתרים מימיו ואינו יודע אם מלכתחילה היו שמורים בארגז‬
‫הברזל הנ״ל שני ׳כתרים׳ או יותר‪ .‬בשעת מציאתם לא ידע העד לזהות את שני ה׳כתרים׳ לפי‬
‫שמות או כנויים כלשהם‪ .‬זכור לו כי ׳כתר׳ אחד היה קטן והשני היה גדול‪ .‬ה׳כתר׳ הקטן היה‬
‫שלם ואילו בגדול חסרו כמה דפים בהתחלה‪ .‬לשאלתי על מספר הדפים שחסרו לדעתו‪ ,‬ענה‬
‫העד כי ה׳כתר׳ היה עבה והחסר היה ׳מעט מזעיר׳)במקור הערבי ׳נטפה זע׳ירה׳(‪ .‬להדגמת‬

‫‪145‬‬