Page 172 - Ha Keter
P. 172
הכתר
ביהודי סוריה ותייעצוני .קיבלתי תשובה אחר 10ימים .אנו מסכימים כמו שאמרו רבותינו
ותמסור ליהודי נאמן ותיקח קבלה.
באתי לישראל .שאלתי כמה אנשים וגם בתורכיה שאלתי מיהו אדם גדול ודתי ,אמרו ,מר
שרגאי שהוא דתי וגדול .הנחתי אותו בסוכנות ושלחו למר שרגאי.
באתי אצל הרב דיין לאחר ארבעה ימים בערך .סיפרתי לו המעשה .שאלני האם לא אמרו לי
למסור את הכתר לידיו ,השיבותי שהוטל עלי ליקח עצה מכבודך ולא יותר.
הרב דיין אמר לי שבנה בית־כנסת ע״ש הכתר והנשיא עזר .אנו חושבים בדעתנו לשים את
הכתר בהיכל .המקום בבית־הכנסת הוא לא טוב ,יוכלו לגנוב אותו .הצעתי להשאיר הכתר בידי
מר שרגאי .בדעתי שמר שרגאי יניח אותו במקום המתאים.
מכחיש מה שאמר חכם דוד לאניאדו ,כאילו בכח בית־דין השביעוהו לומר למי חייבוהו
למסור את הכתר ,והצהיר בפניהם שצווה למסור זאת לידי הרב דיין.
אחר שאמרתי להרב דיין שרצוני למוסרו לידי אדם נאמן ,אמר לי שהנשיא מסר לו כי הבאתי
את ה׳כתר׳ מחלב והשיב לנשיא שלא שמע על כך.
שני חכמים באו אצל אחותי שדרשו להזמין אותי .באתי בזמן שקבעו לי בתל־אביב בבית
אחותי .נוכחו שני אנשים שלא שאלתי לשמם .הרב דיין נפגש עם ר׳ אברהם סאקא ובקשני
ללכת לראותו .נסעתי לירושלים אצל הרב אברהם ענתבי סאקא .הוא היה בישיבה ונמצאתי עמו
לבדי עם אשתי .היה עמנו בן דוד אשתי .ביקשני לספר לו הפרשה .מסרתי לו דברים אלה :לפני
צאתי לא pאמרו לי רבני חלב שאם אני לא אעלה את הכתר ישאר בסכנה בחלב .תראה מה
דעתך למי למסור אותו ,אבל רצוננו שלא תמסרהו אלא בידי אדם יהודי דתי .הוסיפו אם ראית
הרב יצחק דיין תקח עצה ממנו ותמסור למי שתרצה .אמרתי להרב סאקא ,מה פשר שאמרו לי
רבנים חלבים ׳שנרכוש כסף עליו׳? אני לא מסכים .אמר לי הרב סאקא שישבו כל הרבנים
והסכימו שטוב עשיתי שמסרתי את הכתר למר שרגאי ויישר כחך .ואנו יודעים ושמחים שמר
שרגאי מסר זאת לנשיא.
המפתח של ארון הברזל שבו הונח ה׳כתר׳ בחלב היה בידי מר משה שלם .כך שמעתי
מהרבנים ,אבל אני אינני יודע .לא שמעתי שמפתח היה בידי הרב דיין או בני משפחת דיין .לא
ראיתי שפותחים את הכתר ביום כיפור וקוראים בו בספר יונה ,בהפטרת מנחה.
דעתי היא שהכתר נכתב בימי עזרא הסופר .הרוצה לכתוב ספר־תורה היה כותב אותו על
דעת ה׳כתר׳ .כלומר שהנוסח הוא המתוקן ביותר ובו מתירים הספיקות.
הסופרים של חלב הרב יעקב סרדל בירושלים ואצלאן עטייא גם הוא בארץ יודעים בודאי על
כך .אני אינני יודע אם הם היו לוקחים ה׳כתר׳ ומשווים אותו.
ה׳כתר׳ היה מונח במערה .המבקרים היו משתטחים ומנשקים את המערה ,והרוצה להשים
ידו על הארגז ולנשק עושה זאת .מעולם לא פותחים הארגז אלא אם כן בא שר או מלך מחו״ל.
הנרות היו מדליקים בשביל אליהו הנביא ולא בשביל הכתר.
בני מורה בת״ת בשכונת התקווה וחכמי הת״ת התלוננו בפניו עלי ,מדוע נתתי הכתר ,בשעה
שהיו יכולים לקבל עבורו רכוש גדול .נתביישתי על הדברים והלכתי לת״ת ,דברתי עם המנהל
משה בן ישראל ששון חלבי .הוא אמר לי שחבל שהכתר ילך מידינו .השבתי מדוע אומרים
שיעשו בו סחורה .סכנתי עצמי לא לשם סחורה .למה הנכם מערבים בזה את בני .מה שארצה
אעשה בו.
מקודם כמה שנים שלחו מניו־יורק לבקש את ה׳כתר׳ .הם אמרו שבני חלב בצער ויבואו
150
