Page 12 - ETMOL_45

‫לורגס אוליפנט ‪ -‬דיפלומט‪,‬‬ ‫‪ 1882-1878‬פעל אדוארד קזלט לסלילת מסילות״רכבת בסו­‬
‫הרפתקן וחובב־ציון‬ ‫ריה ובעמק הפרת והושבת יהודים לידן‪.‬‬

‫להשקיע בפרויקט‪ .‬אוליפנט פנה בהצעה זו באפריל‪-‬יוני‬ ‫דרך החולה‬
‫‪ ,1884‬אל עתיר‪-‬ההון הבריטי‪ ,‬הדוכס מסותרלנד‪.‬‬
‫אוליפנט שמע בוודאי על כמה מתכניות אלו‪ ,‬אך העלה‬
‫התזכיר‪ ,‬בכתב‪-‬ידו של אוליפנט שהופנה לדוכס מסות־‬ ‫תוואי שעדיין לא הוצע ‪ -‬מחיפה לטבריה‪ ,‬לעמק החולה‪,‬‬
‫רלנד‪ ,‬הוא מאפריל ‪ ,1884‬לכל המאוחר‪ .‬עולה ממנו שקבו­‬ ‫ודרך מרכז הגולן ‪ -‬לדמשק‪ .‬תוואי זה פוסח על ״אסם‬
‫צת המשקיעים הסוריים קיבלה פירמאן )זכיון( להנחת‬ ‫התבואות״ של החורן ועובר באזורים טופוגראפיים קשים‪.‬‬
‫מסילה עד לירדן והפקידו בידי הממשלה ‪ 2000‬לי״ש כער‪-‬‬ ‫נראה כי בשעה שהציע תכנית זו לא הכיר אוליפנט עדיין‬
‫בון‪ .‬אם לא יחלו מיד בסלילה יפוג תוקפו‪ .‬המשקיעים‬
‫ביקשו זכיון נוסף ‪ -‬על הקטע מהירדן לדמשק‪ .‬הממשלה‬ ‫את השטח‪ .‬אחר־כך עשה שינויים בתוואי‪.‬‬
‫רוצה לתתו ואף לוחצת על המשקיעים לגשת להנחת‬ ‫לאחר שלא קיבל את הסכמת התורכים להגשמת תוכנית‬
‫המסילה כולה‪ ,‬אך כיוון שלא היו מסוגלים לגייס כספים‬ ‫ההתיישבות קיוה אוליפנט שתאושר לפחות תוכניתו למסי­‬
‫למתן ערבות נוספת ולהנחת המסילה כולה‪ ,‬לפיכך הם‬ ‫לת חיפה‪-‬דמשק‪ .‬נראה שהיתה זו אחת ממטרות נסיעתו‬
‫מוכנים למכור את הזכיון והפירמאן תמורת ‪ 3000‬לי״ש‪ .‬כדי‬ ‫לקושטא באמצע ‪ .1882‬חודשים ספורים לאחר בואו ארצה‪,‬‬
‫בפברואר ‪ ,1883‬כבר יצא אוליפנט למצרים בענין המסילה‪,‬‬
‫לקנותם ‪ -‬הקים אוליפנט את החברה‪.‬‬
‫ב‪ 29.12.1883-‬הוסכם בין מייסדי החברה לבעלי הזכיון‪,‬‬ ‫שקיווה כי היא תיבנה בעזרת כסף אנגלי‪.‬‬
‫כי אגר יציג את התוכנית בפני חברה גרמנית‪ ,‬שתמציא את‬ ‫מיד עם שובו לארץ יצא אוליפנט‪ ,‬במאי ‪ ,1883‬לסיור‬
‫הכסף לרכישת הזכיון‪ .‬אגר ניהל משא‪-‬ומתן בוינה‪ ,‬ברלין‬ ‫בצפון הארץ‪ ,‬שהוקדש בחלקו להכרת תוואי המסילה המתו­‬
‫ופרנקפורט כדי לייסד חברה כזו לגיוס הכסף‪ .‬נקבע שאם‬ ‫כננת‪ ,‬ונפגש עם המודדים‪ .‬הללו התקבלו בחמימות על‪-‬ידי‬
‫לא יצליח אגר בכך עד סוף אפריל יהיו בעלי‪-‬הזכיון‬
‫הערבים שחיו לאורך התוואי וקיוו לקבל עבודה בסלילתה‪.‬‬
‫חופשיים להתקשר עם בעלי‪-‬הון אחרים‪.‬‬ ‫לאחר ביקור זה הציע אוליפנט תוואי חדש ‪ -‬דרך עמק‬
‫יזרעאל)אולי עם מיסעף מעפולה לנצרת(‪ ,‬בית‪-‬שאן‪ ,‬מעבר‬
‫הירדן‪ ,‬מעבר הירמוך ועליה לגולן בואדי סמך שממזרח‬
‫לכנרת‪ .‬המסילה תיקרא ״הקו החמידי״ על‪-‬שם הסולטאן‬
‫עבדול חמיד‪ .‬ההצעה הוגשה למימשל בקושטא והאישור‬

‫להקמת הרכבת נתקבל בקלות‪.‬‬
‫הזכיון ניתן ב‪ 1882-‬לעשירים מוסלמים ונוצרים מסוריה‪,‬‬
‫בהם משפחת סורסוק )לה היו שייכים אותה עת רוב‬
‫אדמות עמק יזרעאל(‪ ,‬שהיתה מעוניינת בבניין המסילה‪.‬‬
‫שנה לפני כן עלתה לה הובלת החיטה מעמק יזרעאל לעכו‬
‫אלף לירות‪-‬שטרלינג‪ ,‬והרכבת ‪ -‬כך קיוו בני המשפחה ‪-‬‬
‫תוזיל את ההוצאות‪ .‬אוליפנט טען‪ ,‬כי ריווחיות המסילה‬
‫מובטחת‪ .‬כבר עתה מובילים סחורות רבות מהחורן לעכו‬
‫וכמותן תגדל כשתושלם המסילה‪ .‬אוליפנט צפה שיגשוג‬
‫לאיזור בעקבות המסילה‪ .‬הוא קיווה לשדל את הצעירים‬
‫היהודיים בטבריה‪ ,‬שרוב אנשי קהילתה חיים על החלוקה‪,‬‬
‫לעבוד ברכבת‪ .‬בעלי הזכיון השיגו זכות להשיט בכנרת‬
‫סירות‪-‬קיטור להוביל בהן יבולי איזור גדול מסביב לאגם‬

‫לעבר המסילה‪.‬‬

‫פניה למשקיעים‬

‫אוליפנט‪ ,‬שהאמין בנחיצות המסילה‪ ,‬הקים חברה לסליל‪-‬‬
‫תה‪ .‬מייסדי החברה היו בעל‪-‬ההון גיאורג אגר מגרמניה‪,‬‬
‫המהנדס גוטליב שומאכר מחיפה‪ ,‬אשר מדד את תוואי‬
‫המסילה עבור בעלי‪-‬הזכיון הסוריים‪ ,‬ואוליפנט‪ ,‬הרוח‪-‬החיה‬
‫בחברה‪ .‬אגר ואוליפנט פנו אל משקיעים בגרמניה ובאנגליה‬

‫אוליפנט לוחם בשודדים יפנים בהיותו בשגרירות ביפאן‬