Page 13 - ETMOL_45
P. 13

‫אוליפנט ‪ -‬קריקטורה בעתונרת אנגלית‬  ‫תזכיר אוליפנט נשלח בתאי ללא ידיעת שותפיו הגר­‬
                                                                  ‫מנים‪ ,‬כיוון שבו ניסה לעורר את הרגש הפאטריוטי של‬
‫בהתאם לפירמאן‪ ,‬שניתן ל‪ 99-‬שנה‪ ,‬רשאים בעליו לה­‬                    ‫הדוכס כנגד האינטרסים הגרמניים‪ :‬״ברור שזהו עניין בעל‬
‫ביא ציוד לעבודות ללא מיסוי‪ ,‬רשות לכרות מחצבים‬                     ‫חשיבות רבה ביותר מבחינה פוליטית‪ ,‬לא פחות מאשר‬
‫בתוואי המסילה‪ ,‬לכרות עצים לבערה לרכבת‪ .‬הם יורשו‬                   ‫מבחינה כלכלית‪ .‬המסילה עתידה להיות חולית ברשת‬
‫לסלול הסתעפויות לנצרת‪ ,‬שכם‪ ,‬טבריה‪ ,‬ג׳נין ומזריב‬                   ‫שתחבר את מצרים‪ ,‬פלשתינה וסוריה עם אסיה־הקטנה‬
‫)במעלה הירמוך(‪ .‬אורך הקו ‪ 152‬מיל ומחיר הקמתו ‪800‬‬
‫אלף ליש״ט‪ .‬הרווח הצפוי על ההון המושקע הוא ‪ 34‬אחוז‬                        ‫ועמק״הפרת‪ ,‬ויש חשש שתימצא רק בידי הגרמנים״‪.‬‬

               ‫והוא יוכפל אם יובלו בקו גם סחורות דמשק‪.‬‬                        ‫תכנית המסילה‬
‫היזמים הגרמנים אומרים‪ ,‬שהיתרונות הכלכליים הצפויים‬
‫מהמסילה הניעה משקיעים סוריים‪ ,‬יחד עם הבנק הסורי‬                   ‫בהצעה להקמת הרכבת נאמר שמטרת המסילה לחבר את‬
‫הראשון‪ ,‬ליסד חברה להקמתה‪ .‬האישור לכך ניתן לאור‬                    ‫התורן‪ ,‬שהוא מהאזורים הטובים ביותר לגידול חיטה בעו­‬
‫שאיפות ב״שער״ בקושטא לתיקונים במימשל והודות‬                       ‫לם‪ ,‬עם נמלי חיפה ועכו‪ ,‬ולכוון אליהם גם את סחר דמשק‪,‬‬
‫להשפעה הגדולה של פקיד גרמני‪ .‬החברה תקבל חינם‬                      ‫העובר כרגע לביירות בקו של חברת‪-‬רכבות צרפתית‪.‬‬
‫אדמות ממשלה לאורך התוואי‪ ,‬שיחרור מתשלומים מקומיים‬                 ‫בשנה מיצאים מחיפה ועכו ‪ 100‬אלף טונה‪ ,‬שמחיר הובלתם‬
‫וזכות‪ ,‬שלא ניתנה עד‪-‬כה לאף חברה‪ ,‬לפיתוח מכרות‪ .‬כבר‬                ‫‪ 275‬אלף לי״ש‪ .‬יש שנים שאין מצליחים להוביל את כל‬
‫עתה ידוע שיש פחמי‪-‬אבן ליד התוואי‪ .‬אין‪-‬ספק שמושל‬
‫סוריה יתן לחברה זכיון לבנין נמל בחיפה או בעכו ויעמיד‬                                            ‫החיטה בגלל מחסור בגמלים‪.‬‬
‫לרשותה ליד הנמל שטחי‪-‬אחסנה ואישור להפעלת שירות‬                    ‫סמוך לקו מצויים יערות הגלעד ואדמות המרעה המשוב­‬
‫אוניות בנתיב ביירות‪ ,‬חיפה‪ ,‬יפו‪ ,‬פורט‪-‬סעיד ואלכסנדריה‪.‬‬             ‫חות של הגולן והמסילה תביא לשיגשוגם ותגדיל את‬
‫היזמים הגרמנים אומרים גם‪ ,‬שהרכבת תקדם את המושבות‬
                                                                  ‫מסילות הברזל שהציע ארליפנט‬
                                         ‫הגרמניות בארץ‪.‬‬
‫הגרמנים הביעו תקוה שהתוכנית תזכה לתמיכה בגרמניה‬                   ‫הפיתוח החקלאי של התורן‪ .‬בעתיד תתקשר הרכבת עם‬
‫״כך שהרווחים ממפעל בסיסי זה יוכלו לקדם את המעשה‬                   ‫המפרץ הפרסי‪ .‬אחר‪-‬כך‪ ,‬בעת שחיפה תקושר במסילה עם‬
‫הגרמני במזרח ובמולדת״‪ .‬במקביל למאמצים להשגת הכס­‬                  ‫יפו ופורט‪-‬סעיד ‪ -‬תחבר המסילה את כל עורקי המסחר של‬

    ‫פים החל שומאכר במדידת התוואי המדויק של המסילה‪.‬‬                                                  ‫האימפריה העות׳מאנית‪.‬‬

      ‫קרקע לרכבת ולהתיישבות‬

‫אוליפנט רכש לצורך הנחת המסילה מסורסוק את השטח‬
‫שעליו הוקמה תחנת‪-‬הרכבת )מזרח( של חיפה‪ .‬שטחים‬
‫גדולים שרכש בבקעת מגידו נועדו בחלקם למעבר המסילה‪,‬‬

                       ‫והשאר למכירה להתיישבות יהודית‪.‬‬
‫קבוצת אוליפנט ובעלי הזכיון לא הצליחה להשיג את‬
‫ההון להקמת המסילה‪ .‬ביולי ‪ 1884‬הודיע הדוכס מסורתלנד‬
‫שהוא מתנגד לתנאי הזכיון‪ 50 .‬אלף פראנק שהפקידו‬

    ‫כערבון לביצוע העבודה עברו לקופת האוצר העותמאני‪.‬‬
‫בימי חייו של אוליפנט לא הופעל הקו‪ .‬לאחר מותו‬
‫המשיך שומאכר למדוד את התוואי ולדווח לקרן הבריטית‬
‫לחקר הארץ על התקדמות העבודה‪ .‬רק ב‪ 1905-‬נסללה‬
‫המסילה והתוואי עברו לבסוף בירמוך‪ ,‬לפי הצעת קונדר‬
‫ולא בואדי סמך‪ ,‬כהצעת שומאכר‪-‬אוליפנט‪ .‬מהנדס גרמני‪,‬‬

                             ‫מייסנר פחה הוא שבנה אותה‪.‬‬

‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18