Page 6 - etmol 113

‫אחת הצורות הנפוצות של הבריכה הוא החרוט הקטום‪,‬‬ ‫‪,5‬‬
‫שגם לו גירסאות שונות ‪ -‬רחב כגביע‪ ,‬כדוגמת זה‬
‫בקיסריה‪ ,‬הנישא על עמוד צר )תיכנון סירקיךבוכנר(‪ ,‬או‬ ‫כ׳‬
‫חרוט קטום צר יותר כמו זה שבמעלות־תרשיחא שנבנה אף‬ ‫‪.‬ז׳‬
‫הוא על־ידי סירקין בוכנר‪ ,‬או זה באופקים שנבנה על־ידי‬
‫עמוס רון‪ .‬שני חרוטים קטומים מופיעים‪ ,‬קצה אל קצה‪,‬‬ ‫■ה‬ ‫‪•:‬׳ ‪t r r c a ^ r‬‬ ‫‪J‬‬
‫במגדל ראשוךלציורמזרח‪ .‬המגדל בגבעת־שאול בירושלים‬ ‫״^ ^‬ ‫י‪-‬‬ ‫;‪L‬‬
‫מורכב משתי פירמידות קטומות‪ .‬המהנדס עמום רון הקים‬
‫בהר״יונה בנצרת מגדל צינור מפלדה שיובא מארצות*‬ ‫־‪ X‬י‪7‬‬

‫הברית‪ ,‬הוא כולו מלא מים‪.‬‬ ‫^ ‪C2‬‬ ‫‪• •••• ■ ■ • • •• ,‬‬
‫למגדל המים שהוקם במגדל״העמק בשנת ‪ 1982‬על׳ידי‬ ‫‪r \J‬‬
‫נחמן ניר היתה מטרה נוספת ‪ -‬מעל לבריכת המגדל תוכננו‬
‫שתי קומות של מסעדה מסתובבת‪ ,‬אולם בינתיים לא יצאה‬ ‫‪»i‬־׳‪5!r‬‬
‫התוכנית לפועל‪ .‬המגדל הגבוה ביותר בארץ הוקם בהר־‬ ‫כ‬
‫הצופים‪ ,‬ליד האוניברסיטה‪ ,‬על־ידי המהנדסים ציפור‬
‫ואידלסון והוא מתרומם ל־‪ 61‬מטר‪ .‬אם מגדלי המים‬ ‫נחום גוטמן מספיד את מגדל המים של תל־אביב‪ ,‬שאיננו יותר‬
‫בתקופה שלפני המדינה שימשו גם למחסני נשק ואימונים‬
‫וקשר ואזעקה בימי מלחמה וסכנה‪ ,‬הרי כמה מהמגדלים של‬ ‫גם מגדל בבארי‪ .‬מגדלי הדרום היו חלק במערך ההגנה‬
‫היום משמשים במערכות התקשורת המודרניות ועל‬ ‫בימי מלחמת השיחרור כשיישובי הדרום עמדו נגד הפולש‬
‫המצרי‪ .‬בהם ישבו מפקדות‪ ,‬חלקם שימשו כעמדות תצפית‪,‬‬
‫גגותיהם הגבוהים מוצבות אנטנות וצלחות תשדורת‪.‬‬ ‫מחסני נשק ומועדונים ללוחמים‪ .‬מגדלי המים בדרום הפכו‬
‫רוב מגדלי המים שנבנו לפני קום המדינה מוסתרים כיום‬ ‫לסמל של המגינים והלוחמים והיוו מטרה להפגזות המצרים‪.‬‬
‫בין עצים עבותים ובתים רבים שקמו מסביבם בקיבוצים‪,‬‬ ‫מגדלי המים של נגבה ויד״מרדכי הנצורים‪ ,‬שהופגזו קשה‪,‬‬
‫במושבים וביישובים שחלקם הפכו לערים‪ .‬חלק מהמגדלים‬ ‫תופסים מקום נכבד בתולדות מלחמת העצמאות‪ .‬זה של יד־‬
‫נשמרים באתרים היסטוריים‪ .‬אחרים עוטרו בציורים‬ ‫מרדכי התמוטט והבריכה משמשת כיום כרקע רב רושם‬
‫ומשטחי צבע גדולים‪ .‬הם משמשים כמקור גאווה לבני‬ ‫לפסל של מרדכי אנילביץ‪ ,‬מפקד המרד בגיטו ורשה‪,‬‬
‫היישובים ועדיין הם סמל להתיישבות‪ ,‬לכיבוש האדמה‬ ‫שהציב שם הפסל רפפורט‪ .‬מגדל המים בנגבה הושאר‬
‫כבימי מלחמת השיחרור ‪ -‬פגוע בפגזים‪ ,‬סמל למלחמת‬
‫ולמאבק לעצמאות‪.‬‬ ‫הגבורה של מגיני המקום‪ .‬מגדל מים אחר שנפגע והיה‬
‫לסמל הוא זה שבבארות־יצחק‪ .‬גם מגדלי מים של מחנות־‬
‫לעיון נוסף‪ :‬מגדלי מיס בישראל ‪ -‬קטלוג גהוצאת הגלריה‬ ‫צבא בריטיים שהיו ליד ניצנים ובגבעה ‪ ,69‬שלידם נערכו‬

‫האוניברסיטאית לאמנות ע״ש גניה שרייבר‪ ,‬אוניברסיטת תל״‬ ‫קרבות קשים‪ ,‬עומדים עד היום והפכו לסמל לקרבות‪.‬‬
‫המגדלים שנבנו לאחר קום המדינה מתחלקים לשתי‬
‫אביב‪.‬‬ ‫קבוצות‪ ,‬בקבוצה אחת מגדלים שצורתם נגזרה מזה של‬
‫מגדל העמודים‪ ,‬וקבוצה שניה שהיוותה חידוש חזותי בולט‬
‫כרזה מ״‪ 943‬ן ״״ מאוסף טרטקובר‬ ‫בנוף הארץ‪ :‬מגדלים גבוהים‪ ,‬בעלי חזות צורנית‬
‫ופונקציונאלית מודגשת‪ ,‬המופעלים על״ידי מיבשור מתקדם‬

‫ביותר‪.‬‬
‫מגדלים בסגנון מגדל העמודים נבנו ברעננה ובכפר־‬
‫סבא‪ .‬הבריכות שם נישאות על עשרה עמודים משופעים‬
‫מאוד‪ .‬מגדלים אלו נבנו על״ידי המהנדס אברהם כץ‪.‬‬
‫בקבוצה זו אפשר לכלול גם מגדלים בעלי בריבה עגולה‬
‫הנשענת על עמוד מרכזי רחב ומספר עמודים צרים יותר‬
‫מסביב‪ ,‬ביניהם זה שבקיסריה וליד בית־השקמה‪ .‬המגדלים‬
‫שקמו לאחר יסוד המדינה גבוהים מאלו שקדמו להם‬
‫ומגיעים ל'‪ 40-25‬מטר‪ ,‬קיבולת הבריכות גדולה יותר ויש‬

‫דגש גדול יותר בעיצובם‪.‬‬