Page 21 - etmol 51

‫סובן החצר ורטהיימר‬

‫מאת ברוך מבורך‬

‫רות‪ ,‬בצרפת‪ ,‬במדינות שונות באיטליה ובמזרח‪ .‬נמצאו‬ ‫בשנת ‪ 1703‬נתמנה שמשון ורטהיימר כסוכדהחצר‬
‫גם שרשראות זהב עטורות יהלומים‪ ,‬שניתנו לו מטעם‬ ‫ב״קיסרות רומי הקדושה בת האומה הגרמנית״‪ .‬בקיס־‬
‫רות נכללו אז מדינות שונות שהיו תחת שלטון מלכים‪,‬‬
‫הקיסר ושאר שליטים בקיסרות‪.‬‬ ‫דוכסים‪ ,‬שליטים כנסייתיים‪ ,‬מועצות של בריתות ערים‪,‬‬
‫מצויה בידינו גם תלונה שנכללה בדין‪-‬וחשבון של‬ ‫וכן ערים חופשיות בגרמניה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬בוהמיה והונג­‬
‫שליח קהילת פרנקפורט‪ ,‬מווינה לקהילתו‪ ,‬משנת ‪.1720‬‬ ‫ריה וחלקים מאיטליה ומצרפת‪ :‬כולם נתונים לשלטונו‬
‫נאמר באותה תלונה‪ ,‬שיש לצפות ירחים רבים כדי לזכות‬ ‫של ״קיסר רומי הקדושה״‪ ,‬שבחירתו היתה בפרנקפורט‪,‬‬
‫ולהתקבל על‪-‬ידי ״נסיכם של ישראל״‪ .‬ניתנה סיבה‬
‫אופיינית מאוד לתקופה זו‪ :‬ורטהיימר נעדר ארוכות מן‬ ‫וארמונו עמד בווינה‪.‬‬
‫הבירה בשל מסעות ציד שערך בלוויית אורחים חשובים‬ ‫אותה שנה מת יהודי״חצר נודע אחר ‪ -‬ספק צבאות‬
‫ביותר כנסיך אויגן מסבויה‪ ,‬שגריר אנגליה בווינה‪,‬‬ ‫הקיסרות‪ ,‬שמואל אופנהיימר‪ ,‬שרבים היו מעלליו‪,‬‬
‫הנסיך ליכטנשטיין ואחרים‪ .‬במכתב לאביו מתלונן שמ­‬ ‫וורטהיימר בא במקומו‪ .‬באותה תקופה לא היו יהודי'‬
‫שון ורטהיימר )בלשון עברי‪-‬טייטש‪ ,‬כמקובל אז(‪:‬‬ ‫החצר יכולים לקבל תוארי אצולה‪ ,‬והם נתכנו בשם‬
‫״החצר יר״ה מיך)אותי( ביותר מטריד‪.‬״ הוא לקה אפילו‬ ‫סוכני‪-‬חצר‪ ,‬עמילים ובמקרים שתיפקדו גם כדיפלומא‪-‬‬
‫טים חשאיים‪ ,‬כונו בשם נציבים‪ .‬כמקובל‪ ,‬קיבל שמשון‬
‫במחלתם של האצילים דאז ‪ -‬הצינית)=פודאגרה(‪.‬‬ ‫ורטהיימר כתב־הרשאה מרשים עשוי קלף‪ ,‬בעל סרטי‬
‫הלימודים העבריים פרחו באותה תקופה בקרב‬ ‫זהב וגדילי צבעונין‪ ,‬שאותיותיו נכתבו בצבעים רבים‪.‬‬
‫המלומדים הנוצריים‪ .‬ברובם היו מלומדים אלה מאוהדי‬ ‫בכתב ההרשאה נאמר‪ ,‬כי עליו לשרת את הקיסר בנא­‬
‫ישראל‪ ,‬ורק מיעוטם עשו שימוש בלימודיהם לליבויה‬
‫של שנאת ישראל‪ .‬הגדול והמוכשר מבין מלעיזים אלה‬ ‫מנות ובמיטב יכולתו‪.‬‬
‫כונה בשם יוהאן אנדריאס אייזנמנגר‪ ,‬אשר שימש‬ ‫הובטחו לו הכנסה קבועה וחירויות שונות‪ ,‬ששאר‬
‫כפרופסור ללשונות המזרח באוניברסיטת היידלברג‪.‬‬ ‫אחיו לא זכו בהן‪ :‬שיחרור משיפוטם של בתי‪-‬הדין‬
‫הוא הרבה לנהל שיחות עם חכמי ישראל תוך העמדת פני‬ ‫הרגילים‪ ,‬לבד מחצר הקיסר‪ ,‬שיחרור מרוב המיסים‪,‬‬
‫ידיד‪ .‬כך הצליח להכין לפירסום ספר בשם ״הסרת מסווה‬ ‫לרבות המיוחדים ליהודים‪ ,‬זכות לסחור עם מי שירצה‬
‫היהדות״‪ .‬השמועה על הופעתו הקרובה של הספר פשטה‬ ‫ובכל מקום שייראה לו‪ ,‬מבלי שאיש מן השליטים‬
‫בציבור היהודי בתקופת מהומות נגד היהודים ברחבי‬ ‫הזוטרים יהיה רשאי להפריעו‪ ,‬והזכות לבחור לו מקום‬
‫הקיסרות‪ .‬בקיץ שנת ‪ 1700‬כתב שמשון ורטהיימר‬ ‫מגורים כראות עיניו‪ ,‬ללא ההגבלות הרגילות לגבי שאר‬
‫לקיסר ליאופולד‪ ,‬כי ספר זה יגרה מחדש את ההמון‬ ‫היהודים‪ .‬לאחר שהיקף פעולותיו של שמשון ורטהיימר‬
‫לפרוע ביהודים ויגרום שהמהומות יתפשטו ויפגעו גם‬ ‫התרחב והתגוון והלך‪ ,‬הוא נתמנה גם כםוכן‪-‬החצר של‬
‫בנוצרים‪ .‬מכתבו הביא לכך‪ ,‬שהקיסר ליאופולד אסר את‬ ‫ארבעה מגדולי השליטים בקיסרות‪ ,‬שהיו כפופים להלכה‬
‫ל״קיסר רומי הקדושה״‪ .‬בדרך זו מסוגל היה לתווך בין‬
‫פירסומו של הספר‪ ,‬שנדפס רק ‪ 41‬שנה אחר‪-‬כך‪.‬‬ ‫פטרוניו השונים בענייני ממון‪ ,‬מסחר ודיפלומאטיה‬

‫עלייתם של רוב יהודי החצר בתקופה זו היתה עליית‬ ‫שמאחורי הקלעים‪.‬‬
‫בזק‪ ,‬ירידתם תלולה ומהירה‪ ,‬שסופה היה פשיטת‪-‬רגל‪,‬‬ ‫תפקידיו אלה איפשרו לוורטהיימר לקיים קשרי משפ­‬
‫מוות בחוסר‪-‬כל או אפילו הוצאה‪-‬להורג‪ .‬שמשון‬ ‫חה‪ ,‬ממון וחברה עם יהודי״החצר של פטרוניו השונים‬
‫ורטהיימר לא היה שותף לגורלם של רוב חבריו אלה‪.‬‬
‫מאז ראשית פעולתו נזהר מלשמש בתפקיד של סוכן‬ ‫ושאר שליטי הקיסרות ומחוצה לה‪.‬‬
‫מלחמתי‪ ,‬כפי שהיה קודמו שמואל אופנהיימר‪ ,‬שכן‬
‫תפקיד זה הסתיים לרוב בפשיטת‪-‬רגל בשל אי‪-‬תשלום‬ ‫סמכות לרבנות‬

‫חובות‪ ,‬שחבו לאותם סוכנים‪.‬‬ ‫בצעירותו היה ורטהיימר תלמיד ישיבת פרנקפורט‪-‬‬
‫ורטהיימר ביצע פעולות מימון רב‪-‬צדדיות ורחבות‬ ‫שעל‪-‬נהר‪-‬מיין‪ ,‬וקיבל סמיכות לרבנות‪ ,‬מטעם רבני‬
‫היקף מבחינה גיאוגראפית וחברתית‪ ,‬עסקות מסחריות‬ ‫קראקוב‪ .‬עד סוף ימיו נשאר קשור לקהילת פרנקפורט‬
‫מדיניות ופרטיות ברחבי אירופה והמזרח וצעדים‬ ‫והקים בה מוסדות תורניים שונים‪ ,‬חברות‪-‬קדישא וק­‬
‫דיפלומאטיים שמאחורי הקלעים‪ ,‬שהתלוו לאותן פעולות‬ ‫רנות לגמילות חסדים‪ .‬בין שאר התארים העניק לו‬
‫ועסקות‪ .‬בדרך זו הצליח לסיים ימיו בעושר רב ובשל­‬ ‫הקיסר גם תארים כמו‪ :‬״רב מדינות הקיסרות״‪ ,‬״רב‬

‫ווה‪ ,‬כשהוא עטור תארים וסמלי הוקרה‪.‬‬ ‫מדינת בוהמיה״‪ ,‬״נסיך ארץ הקודש״ ו״גאון המזרח״‪.‬‬
‫נותרו בידינו חלק מן הדרשות שנשא בבית‪-‬הכנסת‬
‫לא כך היה גורלו של בנו וולף‪ .‬לאחר שירש את‬ ‫שקיים בביתו הפרטי בווינה‪ ,‬וכן נותרו אח כתבי‪-‬יד‬
‫תפקידי אביו)שמת בשנת ‪ (1724‬ואת הונו ואף הוסיף‬ ‫משלו בהלכה‪ ,‬אגדה‪ ,‬מדרש וקבלה‪ ,‬שנכתבו ברוח זמנו‪.‬‬
‫עליהם‪ ,‬הסתבך בין השאר במלווה ענקי לדוכס של‬ ‫כשהוא מושפע גם מהנעשה בעולם הנכרי‪ .‬בעיזבונו‬
‫באוואריה )לעתיד ‪ -‬״קיסר רומי הקדושה״(‪ .‬הדוכס לא‬ ‫נמצאו תמונות יקרות‪-‬ערך של מלך פולין‪ ,‬ארכיבישופים‬
‫שילם את חובותיו‪ .‬וולף העתיק את מגוריו מווינה לעיר‬ ‫וכישופים ושאר שליטים גדולים בקיסרות‪ .‬יחד עמן‬
‫חופשית סמוכה למינכן‪ ,‬בירת באוואריה‪ .‬שם הפך לאחד‬ ‫נמצאו מכתבי תודה על שירותיו החשאיים המיוחדים‬
‫ממרכזי המאבק המדיני של שליטים ויהודים ברחבי;‬ ‫ובענייני מדינה‪ ,‬כספים והעברת ידיעות בתחומי הקיס­‬

‫אירופה והמזרח לביטול גירושם של יהודי פראג‪.‬‬