Page 18 - etmol 66

‫הקנאה״‪ ,‬שבו העדים או הדיינים מודיעים‪ ,‬כי בא לפניהם‬ ‫קדומה ובלי צל של ספק איננה מתייחסת לתקופה הצלבנית‪.‬‬
‫פלוני ומסר כי הוא מקנה זכות לרעהו‪ ,‬למשל‪ ,‬שהוא מרשה‬ ‫פרופ׳ פליישר אמר‪ ,‬כי ברור שאי אפשר להקדים את הפיוט‬
‫אותו להיות בא״כוחו‪ ,‬שהוא מנקה אותו מחוב וכיוצא בזה‪.‬‬
‫שטרות המנוסחים בצורה זו ידועים לנו בראשונה מתקופת‬ ‫לסוף המאה הששית‪.‬‬

‫הגאונים‪.‬‬ ‫מתקפות הקיסר הראקליוס‬
‫אף־על״פי שבקטע קטן זה לא נשמרו כל פרטים באשר‬
‫לאישים ולנסיבות‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אפשר ללמוד ממנו כמה‬ ‫למאורעות של איזו תקופה‪ ,‬אם כן‪ ,‬מתייחסת הקינה?‬
‫עניינים לגבי ישוב יהודי באונו‪ .‬ניתן לקבוע את זמנו כמעט‬ ‫אכן‪ ,‬התיאורים של הריסת בתי־הכנסת‪ ,‬עם הפרטים על‬
‫בודאות למאות ה־‪ ,11-9‬שהרי כל המסמכים המשפטיים‬ ‫דרך ההריסה שבמקומות השונים‪ ,‬מצביעים לדעתי‪ ,‬על‬
‫בארץ־ישראל שנשתמרו בגניזה‪ ,‬מלפני הכיבוש הצלבני‪,‬‬ ‫מאורעות שאירעו בימי הפייטן מקרוב‪ .‬ונראה שהתקופה‬
‫נכתבו בתקופה זו‪ .‬הכתב הוא כתב ארץ־ישראלי טיפוסי‬ ‫האפשרית מצומצמת ביותר‪ :‬מתחילת המאה השביעית עד‬
‫קדום‪ ,‬אף היותו כתוב על קלף מצביעה על קדמותו‪ .‬בעל‬ ‫הכיבוש הערבי‪ .‬בתקופה זו ידוע לנו על הנקמה שעשה‬
‫השטר בא והצהיר את הצהרתו ״לפני הזקנים״‪ .‬שמיעת‬ ‫הקיסר הביזנטי הראקליוס ביהודים לאחר שכבש את הארץ‬
‫הצהרות משפטיות וכתיבת שטרות היה תפקיד מקובל של‬ ‫מידי הפרסים בשנת ‪ .629‬הראקליוס ציווה לגרש את‬
‫זקני הקהילה בתקופה ההיא‪ .‬אפשר שיש ללמוד מכאן שלא‬ ‫היהודים מירושלים ומשלושה מילין סביב לעיר‪ .‬יהודים‬
‫הואשמו ונשפטו על הרג נוצרים וחורבן כנסיות בתקופת‬
‫היה בית״דין קבוע באונו בתקופה זו‪.‬‬
‫השטר נכתב ב״קרית אונו״‪ .‬נמצאנו למדים מקטע קטן זה‬ ‫הכיבוש הפרסי‪ .‬רבים נהרגו או ברחו אל המדבר‪.‬‬
‫שלמרות ההרס שפקד את אונו בשלהי התקופה הביזנטית‪,‬‬ ‫המאורעות הללו של נקמת הראקליוס ביהודים היו בוודאי‬
‫עוד התקיים בה‪ ,‬או התחדש‪ ,‬ישוב יהודי בתקופת הגאונים‪.‬‬ ‫נוךאים ואיומים‪ ,‬אך הידיעות עליהם שהגיעו אלינו דלות‬
‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שבתקופה זו נקרא המקום ״קרית אונו״‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬ואלה רובן ממקורות לא יהודיים‪ .‬בין שהקינה‬
‫״קריה״ אין פרושה אלא עיר‪ .‬ברור שבתעודה אין ״קריה״‬ ‫מתייחסת דווקא למאורעות הללו ובין אם לאו‪ ,‬יש לתת את‬
‫חלק משם המקום‪ ,‬כמו עכשיו‪ ,‬אלא כאילו כתוב ״בעיר‬ ‫הדעת שפיוט זה הינו מסמך מיוחד במינו‪ ,‬המעיד על מעשי‬
‫רצח של מנהיגי העם וחכמיו‪ ,‬וכן על הריסת בתי״כנסת‬
‫אונו״‪.‬‬ ‫בחמישה ישובים יהודים לפחות‪ ,‬בסוף התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫בתקופת התלמוד ובתקופת הגאונים המושג עיר )רבים ‪-‬‬ ‫יש לציין שבשני מקומות שנזכרו בקינה ‪ -‬כפר חברונה‪,‬‬
‫עיירות( כולל‪ ,‬כפי שכתב זאב ספראי‪ ,‬את‪ :‬״הישובים‬ ‫שזוהתה על ידי יעקב קפלן כח׳רבת חברא‪ ,‬הסמוכה ליבנה‪,‬‬
‫הקטנים מן הכרך ההלניסטי וגדולים מן הכפר הקטן‪ ,‬ובכלל‬ ‫וחוסיפה שזוהתה על״ידי שמואל קליין כעוספיא‪ ,‬כפר על‬
‫זה צורות ישוב שונות‪ .‬מניין אוכלוסיהן של העיירות ‪-‬‬ ‫הכרמל‪ ,‬כ־‪ 12‬קילומטר מדרום־מזרח לחיפה ‪ -‬שרדו כתובות‬
‫מעשרות אחדות עד אלפים רבים״‪ .‬המונח ״קרתה״ מופיע‬ ‫מבתי״כנסת‪ ,‬כנראה מהתקופה הביזנטית‪ ,‬ומעוספיא שרדו‬

‫בכמה כתובות מבתי״כנסת בארץ־ישראל‪.‬‬ ‫חורבות בית־הכנסת עצמו‪.‬‬
‫הקטע נמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג׳ באנגליה‪,‬‬ ‫הקטע בקינה על חורבן ישובי הארץ המתייחס לאונו‬

‫באוסף טיילור״שכטר ובו נאמר‪:‬‬ ‫אומר)בסוגרים ‪ -‬אותיות שהושלמו(‪:‬‬

‫)‪(...‬עמו ישראל במרה)ה( אמן בקרית אונו)‪(...‬‬ ‫דללו כל בחור מקינו‪...) ,‬י(צמ)יד‪ (...‬לשונו‬

‫)‪...‬בא פלוני בן פלוני( לפני הזקנים ה ח תו מי ם ל מ ט ה בכתב הזה‬ ‫דבק צר חרב על נירנו)ח(ץ שילח )בעצמ(נו‬

‫ויאמר‬ ‫דקרו עולם ושיכנו דאבה ממיפלתו עינו‬

‫)‪...‬וכתבו( עלי בכל לשון שלזכות שאני אומר לפני)כם‪(...‬‬ ‫דוהרי חרב רחמים לא היקנו‪ ,‬דשו וטבחו חבורת אונו‬

‫לפני כמה עשרות שנים‪ ,‬כאשר נקרא הישוב על שם‬ ‫א׳ר הרכה והענוגה בספר תורה יומם ולילה הוגה‬
‫העיר היהודית העתיקה‪ ,‬החליטו להוסיף לשם את המונח‬
‫״קריה״ והמקום נקרא ״קרית אונו״‪ .‬מבלי שידעו על כך‪,‬‬ ‫אימתני בזה לך ולע)גה( וישח לבביך בדאגה‬
‫כיוונו האחראים לקריאת השם‪ ,‬למה שנתגלה רק עכשיו‬
‫בקטע הגניזה‪ ,‬שהמקום מכונה גם שם ״קרית אונו״‪ .‬זוהי‬ ‫דלפה נפשי מיתוגה עד צור ישיב ללבי הפוגה‪.‬‬

‫העדות המאוחרת ביותר הידועה על אונו היהודית‪.‬‬ ‫פלוני בא לפני הזקנים‬

‫לעיון נוסף‪ :‬מקורות ומחקרים ‪ -‬ש‪ .‬אסף; בין ירקון ואילון ‪-‬‬ ‫לאחרונה נצטרף לשני הקטעים הללו שכבר נתפרסמו ‪-‬‬
‫קטע חדש‪ .‬הקטע בא מתחילת שטר מן הטיפוס של ״שטרי‬
‫אונו ‪ -‬ידיעות חד שות מכתבי הגניזה הקהירית ‪ -‬מרדכי‬

‫עקיבא פרידמן‬

‫אחד־העם מזהיר לא לאכול בשר♦♦♦‬

‫יאכלו אתנו לחם לכבוד החג‪ .‬ינעם לנו מאוד‬ ‫זהו מכתב של אחד־־העם‪ ,‬אשר גינצבורג‪,‬‬
‫אם תואיל גם אתה להיות בחברתנו לסעודת‬ ‫מלונדון‪ ,‬שלא נתפרסם עד כה‪ ,‬למנהיג‬
‫יו״ט )יום טוב( בשתי שעות )בשעה שתיים(‪.‬‬ ‫הציוני והעתונאי נהום סור‪,‬ולוב‪ ,‬המצוי באר­‬
‫אבל צייד אני למסור מודעה‪ ,‬שעדיין מנהג‬ ‫כיון הציוני‪ .‬אהד‪-‬העם פונה לסוהולוב ומז­‬
‫אבותינו בידנו לאכול ביום א׳ דשבועות‬ ‫מינו לארוחה חלבית בשבועות ועושה השבון‬
‫מאכלי חלב‪ ,‬ובכן הזהר שלא לאכול בשר‬ ‫של הזמן‪ ,‬כדי שפול‪,‬ולוב לא יאכל בשר לפני‬
‫כסעודת הכוהר אלא אם כן סועד אתה בכו­‬
‫ר‪,‬ר השכם לפני שמונה ויהיה הפסל של שש‬ ‫הזמן המותר‪...‬‬
‫שעות ־ והנני שלך‪ ,‬בכבוד וחיבה ‪ -‬א‪.‬‬ ‫״ביום ד' הבע״ל )הבא עלינו לטובה( ‪ -‬יום‬
‫ראשון של שבועות ‪ -‬אהיה פנוי מ״הסיטי״‬
‫גינצבורג״‪.‬‬ ‫)מעבודתו במשרד ויםוצל‪,‬י לתעשיית‪-‬התה‬
‫במרכז־המשרדים בלונדון‪ (,‬ואחדים מידידנו‬
‫ש‪.‬ל‪.‬‬

‫‪18‬‬