Page 17 - etmol 66

‫שלושה‬
‫קטעים‬
‫מגלים עיר‬

‫לא ידענו מאומה על אונו לאחר‬
‫החורבן עד שנתגלו שלושה‬

‫קטעים בגניזה והוכיחו על ישוב ^‬
‫יהודי במקום עד המאה ה־ ו ן ץ‬

‫קטע מהגניזה ‪ -‬קינה על קהילות בארץ ואונו בתוכן‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫הערים הללו ובחכמיהן‪ .‬בכפר חברונה נרצחו גיבורים‬ ‫מאת מרדכי עקיבא פרידמן‬
‫וסופרים ומן הנותרים נלקחו בשבי‪ .‬את חבורת אונו ״דשו‬
‫וטבחו״‪ ,‬כן נרצח ״זקנך המכובד״ שביפו‪ ,‬זקנים נטבחו‬ ‫אונו‪ ,‬עיר קדומה בין לוד ואפק‪ ,‬מוזכרת בכתבים מצריים‪,‬‬
‫בחיפה ושם שבתו גם ״זקני עגולה״ )״עגולה״ הוא הכינוי‬ ‫במקרא ובמשנה‪ .‬לא היו בידינו שום ידיעות על ישוב יהודי‬
‫באונו לאחר תקופות אלו‪ ,‬עד אשר נמצאו בגניזה בקהיר‬
‫לסנהדרין שישבה בחצי גורן עגולה(‪.‬‬ ‫טקסט מדרשי‪ ,‬שממנו אנו למדים על המרחק בין לוד ואונו‪:‬‬
‫מעניין הוא תיאורו של הפייטן על דרך הריסת בתי'‬ ‫קטע מקינה המתאר את טבח ״חבורת אונו״ ואת חורבן‬
‫הכנסת שברוב המקומות האלה‪ .‬על כפר חברונה נאמר‪:‬‬ ‫בית״הכנסת שלה בסוף התקופה הביזנטית‪ ,‬וקטע ממסמך‬
‫״גבול ארמון באש״‪ .‬מאלף במיוחד התיאור של הריסת‬ ‫משפטי‪ ,‬שנמצא לאחרונה‪ ,‬המעיד על ישוב יהודי באונו‬
‫בית־הכנסת של אונו‪ :‬״דקרו עולם ועזיכנו דאבה מימפלתו‬ ‫בתקופת הגאונים‪ .‬שלוש ידיעות בודדות ומקריות‪ ,‬שהגיעו‬
‫עינו״‪ .‬״עולם ושיכנו״ הם כינויים לבית״המקדש‪ ,‬לדעתי‪,‬‬ ‫אלינו מהגניזה מגלים פרטים על אחד הישובים היהודיים‬
‫המילה ״דקרו״ רומזת על כך שהאויבים הפילו את קירותיו‬
‫העתיקים שבארץ‪ ,‬שלא ידענו עליו כל פרטים‪.‬‬
‫של בית״הכנסת באיל־ברזל‪.‬‬ ‫המקורות מזכירים את קרבתה של אונו ללוד‪ .‬בתלמוד‬
‫הרמזים בקינה להריסת שלושת בתי־כנסת ‪ -‬בכפר‬ ‫בבלי )כתובות קיא‪ (:‬במאמר המספר בשבחה של ארץ־‬
‫חברונה‪ ,‬באונו ובחוסיפה‪ ,‬משכנעים ביותר‪ .‬פחות בטוחים‬ ‫ישראל נמסר גם על המרחק בין שני הישובים‪ :‬״אמר רבי‬
‫הם הרמזים להריסת בתי״הכנסת של יפו ולוד‪ ,‬אך הם‬ ‫יעקב בן דוסתאי‪ ,‬מלוד לאונו שלושה מילין‪ ,‬פעם אחת‬

‫בהחלט סבירים‪.‬‬ ‫קדמתי בנשף והלכתי עד קרסולי בדבש של תאינים״‪.‬‬
‫לאיזו תקופה מתייחסת הקינה? בקטע על אונו מתואר‬ ‫מאז אמצע המאה ה״‪ 19‬מקובל היה לזהות את מקומה של‬
‫האויב ״אימתני״ ובקטע על חוסיפה ״אימתני ותקיפה״‪ .‬אלה‬ ‫אונו העתיקה בכפר הערבי כפר״ענא‪ ,‬הנמצא בין יהוד ובין‬
‫הם תוארי החיה הרביעית בנבואת דניאל )ז ‪ (7‬ולפי מדרש‬ ‫בית־דגון‪ ,‬כיום בתחומו של הישוב אור־יהודה‪ .‬אבל המרחק‬
‫חז״ל ‪ -‬זו אדום‪ .‬ואם לרדיפות וחורבן בתי״כנסת על׳ידי‬ ‫בין כפר ענא ללוד הוא כחמישה מילין )כ־‪ 7.5‬קילומטר(‪,‬‬
‫אדום‪ ,‬הרי שמדובר לפני הכיבוש הערבי )‪ (634‬או בעת‪ ,‬או‬ ‫והדבר עומד בסתירה לנאמר בתלמוד‪ .‬אולם בקטע גניזה‬
‫אחרי הכיבוש הצלבני )‪ .(1099‬לפרופ׳ אסף היה נראה‬ ‫שנמצא בשנת ‪ 1889‬ישנה גירסה אחרת למאמר‪ :‬״אמר רבי‬
‫בתחילה לייחס את הקינה למעשי הצלבנים בשנת ‪- 1099‬‬ ‫יעקב בר דוסתאי מלוד ועד לאונו חמשה מילין היה‪ ,‬פעם‬
‫אחד קמתי בבוקר והלכתי עד קרסולי בדבש הגנים״‪ .‬ייתכן‬
‫‪ .1100‬אולם קשה לקבל את הזיהוי הזה מכמה סיבות‪.‬‬ ‫כי גירסה זו היא המהימנה ולפיה המרחק מלוד לאונו הוא‬
‫צורת הקינה דומה לקינה של הקליר‪ ,‬שקדם לתקופה‬
‫הצלבנית‪ .‬גם אסף עצמו ציין‪ :‬״ואם להקדימה יש לקבוע את‬ ‫באמת חמישה מילין‪ ,‬כפי שהוא כיום‪.‬‬
‫המסופר בה לסופה של התקופה הביזנטית‪ ,‬למחציתה השניה‬
‫של המאה הששית או תחילת השביעית‪ ,‬שהרי מזמן הכיבוש‬ ‫טבח בששה ישובים‬
‫הערבי עד מסעי״הצלב לא היתה יד אדום בקהילות שבארץ־‬
‫קטע שני מהגניזה בו מוזכרת אונו פורסם לפני כארבעים‬
‫ישראל״‪.‬‬ ‫שנה על״ידי פרופ׳ שמחה אסף‪ .‬בקטע תואר טבח שנעשה‬
‫פרופסור ש‪.‬ד‪ .‬גויטיין ופרופ׳ עזרא פליישר שנתבקשו‬ ‫ביהודי הישובים‪ :‬כפר חברונה‪ ,‬אונו‪ ,‬יפו‪ ,‬לוד‪ ,‬חוסיפה‬
‫להביע את דעותיהם על זמן הקינה‪ ,‬מסכימים שניהם שהיא‬ ‫וחיפה‪ .‬הקינה מזכירה במיוחד את הטבח שנעשה בזקני‬

‫‪17‬‬