Page 12 - etmol 66

‫המצבות פונות דרומה‬

‫בית־הקברות בוורמייזא‬

‫מצבות בית־הקברות היהודי בוורמייזא‪ ,‬העתיק באירופה‪ ,‬אינן פונות לירושלים‬

‫כלא את הרב‪ .‬רבי מאיר נפטר בכלא שבע שנים אחר־כך‬ ‫וורמייזא ‪ -‬וורמם בגרמנית ‪ -‬היא אחת הערים העתיקות‬
‫ולאחר מותו ביקשו היהודים להעביר את גופתו לקבר‬ ‫ובעלות העניין ההיסטורי מבין ערי גרמניה‪ .‬חשיבותה רבה‬
‫ישראל‪ .‬אבל השליט סירב להחזיר את הגופה‪ ,‬אם לא ישולם‬ ‫גם להיסטוריה היהודית מאז ימי הביניים‪ ,‬שכן בה התקיימה‬
‫לו כסף רב‪ .‬רק אחרי ארבע‪-‬עשרה שנים הובא הרב מאיר‬ ‫קהילה יהודית גדולה ובה הגיה אורם של אנשי־רוח יהודים‬
‫מרוטנבורג לקבר ישראל וזאת לאחר שאלכסנדר בן שלמה‬
‫וימפן‪ ,‬סוחר עשיר מוורמייזא‪ ,‬שילם את הכופר הרב‬ ‫גדולים‪.‬‬
‫ובתמורה לכך ביקש רק‪ ,‬כי בבוא יומו ‪ -‬ייקבר ליד הרב‪.‬‬ ‫מצבות בית״הקברות של העיר‪ ,‬שהוא העתיק בבתי'‬
‫זמן לא רב אחרי שהרב הובא לקבר ישראל ‪ -‬מת גם‬ ‫הקברות היהודים באירופה‪ ,‬בית־הכנסת של רש״י בעיר‬
‫אלכסנדר וימפן ומשאלתו התגשמה‪ .‬ועד היום רבים הפוק­‬ ‫והמקוה הצמוד אליו‪ ,‬הם עדות ל״ססס! שנות היסטוריה‬
‫יהודית בוורמייזא‪ .‬בית״הקברות הוא אחד האתרים המרשי­‬
‫דים את קבר השנים‪.‬‬ ‫מים בעיר‪ ,‬שיחד עם שתי אחיותיה לאורך נהר הריין‪,‬‬
‫בחלק העתיק של בית‪-‬הקברות ניתן למצוא מצבות‬ ‫שפייר ומגנצא‪ ,‬שימשו מרכז יהודי גדול‪ ,‬ששמו הורכב‬
‫המעוטרות בסמלים שונים כגון פרסה‪ ,‬כוכב‪ ,‬גלגל ועוד‪.‬‬ ‫מראשי התיבות של שלוש הערים והם נקראו ‪ -‬שר׳ם‪.‬‬
‫סמלים דומים ניתן למצוא על בתים בגיטו הישן בעיר‪ .‬כן‬ ‫כתובת בבית״כנסת בעיר אומרת‪ ,‬כי בית״הקברות קם‬
‫כונה כל בית בגיטו בכינוי כגון ״בית הגלגל״‪ ,‬״בית‬ ‫בשנת ‪ .1034‬המצבה הקדומה ביותר שנמצאה בבית‪-‬‬
‫הפרסה״ וכדומה‪ .‬כך ניתן לראות כי לכל משפחה היה סמל‬
‫הקברות היא משנת ‪.1076‬‬
‫שליווה אותה בביתה בחייה ולאחר מכן על מצבות בניה‪.‬‬ ‫בית״הקברות שבו נקברו אף רש״י ‪ -‬ר׳ שלמה יצחקי ‪-‬‬
‫שמות המשפחה של חלק מן הנפטרים הוא שמם של‬ ‫פרשן המקרא והתלמוד הנודע‪ ,‬יצחק בן אלעזר הלוי ויעקב‬
‫ישובים וכפרים שונים‪ ,‬כמו גאסדורף‪ ,‬ניקלסבורג‪ ,‬מנהיי‪-‬‬ ‫בן יקר‪ ,‬הוקם מחוץ ליישוב‪ ,‬סמוך לקצה הדרומי״מערבי של‬
‫מר‪ ,‬במברגר וכר‪ .‬ניתן לראות‪ ,‬כי יהודים רבים אימצו את‬ ‫חומת העיר והוא מורכב משני חלקים עיקריים‪ :‬המפלס‬
‫עיר מוצאם כשם משפחתם האזרחי‪ ,‬שלא כמנהג היהודי‬ ‫התחתון שהוא בית־הקברות העתיק והמפלס העליון שהוא‬
‫הקדום ששמו של אדם נגזר משמו הפרטי ומשם אביו‪ .‬מנהג‬ ‫בית־הקברות החדש‪ .‬יש בו משהו מוזר בבית־הקברות ‪-‬‬
‫זה של אימוץ שם משפחה אזרחי הונהג בחוק בשנת ‪1808‬‬ ‫מצבותיו פונות דרומה‪ .‬בבתי‪-‬קברות‪ ,‬יהודים פונות המצ­‬
‫בעת שוורמייזא נשלטה על‪-‬ידי הצרפתים ואז חקק נפוליון‬ ‫בות ירושלימה‪ ,‬דהיינו מזרחה‪ .‬מנהג זה לא נשמר בוורמיי‪-‬‬

‫חוק שחייב קריאת שמות אזרחיים‪.‬‬ ‫זא וטרם נמצא הסבר ראוי לכך‪.‬‬
‫בתחתית החלק הנמוך ביותר בבית‪-‬הקברות מצויה המצ­‬
‫בה העתיקה ביותר‪ ,‬של ״יעקב הבחור הנפטר לעולמו‬ ‫הכלוא והפודה‬

‫בתתל״ז״‪.‬‬ ‫בסמוך לכניסה הקדומה של בית‪-‬הקברות מצוי שער‪-‬עץ‬
‫שעליו חרותה תפילה‪ .‬סמוך לה בית הטהרה‪ .‬ברחבה הקטנה‬
‫הרב שהתעקש‬ ‫שלידם מצוי כיור טבילת ידים‪ .‬מעבר לשער העץ‪ ,‬ניצבות‬
‫שתי מצבות סמוכות‪ ,‬משמאל לשביל‪ .‬אלו הם קבריהם של‬
‫לא רחוק משם מצוי המקום הקרוי ״עמק הרבנים״‪.‬‬ ‫רבי מאיר מרוטנבורג)המהר״ם( ואלכסנדר בן שלמה וימפן‪.‬‬
‫במקנם זה נקברו מספר רבנים מפורסמים מקהילת וורמייזא‪.‬‬ ‫ב‪ 1286-‬ביקש רבי מאיר לעלות לארץ‪-‬ישראל‪ .‬שליט‬
‫מן הפתקים המונחים על המצבות וחלוקי האבן ניתן ללמוד כי‬ ‫העיר שחשש כי עלייתו של הרב והנוהים אחריו‪ ,‬תגרום‬
‫רבים הם הפוקדים מצבות אלה היום‪ .‬ביניהן נמצאת מצבת‬ ‫לאובדן מקור הכנסה חשוב מהמס שנגבה מהיהודים‪ ,‬והוא‬
‫המהרי״ל )הרב יעקב בן משה מווילון שנפטר ב״‪,(1427‬‬

‫‪12‬‬