Page 11 - etmol 66

‫שקו זה היה מקור הכנסה בשבילה‪ .‬אבל‬
‫ההתפתחות שחלה בארץ בסוף שנות‬
‫העשרים‪ ,‬סלילת כבישים משוכללים‪,‬‬
‫מכוסי חימר )אספלט( וייבוא מוגבר של‬
‫משאיות ‪ -‬הגבירו את השימוש בכלי‪-‬‬
‫רכב להובלת משאות‪ .‬אלו יכלו להביא‬
‫את פרי‪-‬ההדר ישר מהפרדסים לנמל‬
‫ולהוביל את המטען שהגיע לנמל ישר‬
‫ליעדו‪ ,‬למחסנו של המזמין‪ ,‬מבלי שי­‬
‫היה צורך בטעינות ופריקות ובטעינות‪-‬‬
‫בינים ב״טרזינה״‪ .‬השימוש ברכבת‪-‬‬
‫הצרה של יפו פחת‪ ,‬וכאמור‪ ,‬בשנת‬

‫‪ 1927‬נפסק כליל‪.‬‬

‫מסילה בירושלים‬

‫עם חיסול השימוש ב״טרזינה״ לא‬

‫הסירו מייד את פסיה וניתן היה לראותם‬

‫ברחובות יפו עוד כשנתיים‪ .‬בשנים‬

‫‪ 1935-1933‬נבנה בנמל יפו נמל סירות‪,‬‬

‫יובש קטע מהים מדרום לנמל ונבנה‬

‫שובר‪-‬גלים‪ .‬לצורך עבודות אלו הונח‬

‫קו מסילת‪-‬ברזל מהנמל דרומה‪ ,‬לשפכו‬ ‫״הרכבת״ ברחוב הראשי של יפו ‪ -‬בוסטרוס )כיום חיאל(‬

‫של נחל שורק‪ ,‬כדי להביא חול וחצץ‬
‫זו נשאר לרשותה של יפו‪ :‬גורר הרכבת עצמה‪ ,‬הונח קו מקביל קצר‪ ,‬להרחבת הנמל‪ .‬זו היתה מסילה תקנית‬
‫)״קטר״( שהיה מופעל במנוע של שרי­ כדי לאפשר מעבר לשתי רכבות שנסעו רחבה ואת קרונותיה הובילו קטרי קי­‬
‫פה פנימית שניזון בבנזין והיה מוביל זו מול זו‪.‬‬
‫טור ממש‪ .‬עם פתיחתו של הנמל החדש‬
‫רכבת זעירה של ‪ 8-4‬קרונות‪ ,‬רובם‬
‫בשנת ‪ 1935‬נעלמה גם מסילה זו‪.‬‬ ‫במקום ‪ 120‬גמלים‬
‫פתוחים ללא גג‪ .‬רכבת זו הריצו פעמיים‬
‫מסילת ברזל צרה לצרכי הצבא‬ ‫רכבת ״טרזינה״ אחת יכלה להעביר‬ ‫ביום‪ ,‬מהנמל לתחנת ירושלים וחזרה‪.‬‬
‫הבריטי עברה בסופה של מלחמת העו­‬ ‫‪ 35-30‬טונות מטען‪ ,‬כלומר כמשא ‪3-2‬‬
‫לם הראשונה גם בעיבורה של ירוש­‬ ‫קרונות של רכבת תקנית‪ .‬היא החליפה‬ ‫הרכבת כונתה בפי תושבי יפו בשם‬
‫לים‪ ,‬מתחנת הרכבת דרך עמק המצלבה‬ ‫משא של כ‪ 120-100-‬גמלים והצריכה‬
‫בכיוון לרמאללה‪ .‬היא שימשה לצרכי‬ ‫מקום הרבה יותר קטן בנמל או בתחנת‬ ‫״טרזינה״‪ ,‬שהוא גילגול של מונח אירו­‬
‫הרכבת‪ ,‬מאשר היו תופסים גמלים אלו‪.‬‬ ‫פי ‪ -‬דריזינה‪ .‬כך כונה רכב קטן ארבע‪-‬‬
‫הצבא בלבד וחוסלה עם תום המלחמה‪.‬‬
‫גלגלי שנע על פני פסים והופעל באמצ­‬
‫כפי שנמסר‪ ,‬ישמרו את תחנת הרכ­‬ ‫עות מנוף בידי הנוסעים‪ .‬בכלי‪-‬רכב כזה‬
‫השתמשו במסילות הברזל לצרכי עזר‬

‫שונים והוא נקרא על שם ממציאו‪ -‬מזמן לזמן נשמעו טענות מפי תושבי בת ביפו‪ ,‬תחנת'מסילת ברזל הראשונה‬
‫מתקינו הראשון ‪ -‬המהנדס דרזין‪ .‬כך יפו‪ ,‬בייחוד בעלי החנויות ובתי‪ -‬בארץ‪ .‬מן הראוי שתימצא גם דרך להנ­‬
‫נתגלגל השם בשיבוש ליפו ובני העיר המלאכה שלאורך תווי הרכבת‪ ,‬על התק­ ציח בצורה כלשהי את זכר צאצאה של‬
‫ותושבי הארץ כולה‪ ,‬כינו אותה מסי‪ -‬לות שזו גורמת להם‪ ,‬אלא שהסוחרים מסילת הברזל יפו‪-‬ירושלים ‪ -‬את‬
‫שהשתמשו בשירותי ה״טרזינה״ התנג­ ה״טרזינה״ ששירתה את יפו במשך‬ ‫לונת צרה בשם ״טרזינה״‪.‬‬

‫״טרזינה״ זו שימשה להעברת מט­ דו לביטולה וכך גם מינהלת הרכבת‪ ,‬כעשר שנים‪.‬‬

‫ענים‪ :‬סחורות שהובאו בקווי מסילות‬

‫מסילת־הברזל בתוך הים‪ ,‬עליה הובאו הקטרים לרכבת יפו‪-‬ירושלים‬ ‫הברזל‪ ,‬לנמל או ממנו‪ .‬כו הובלו בה פרי‬

‫הדר מהפרדסים בשפלה ובשרון‪ .‬קרו­‬

‫נות נוסעים לא היו ברכבות ה׳טרזינה׳‪,‬‬

‫אבל ״טרמפיסטים״ שונים ״התפלחו״‬

‫עליה‪ .‬קו המסילה עבר דרך רחובותיה‬

‫הצרים וסמטאותיה של יפו העתיקה‪,‬‬

‫חלק העיר שהיה פעם בין החומות‪ ,‬ויצא‬

‫״למרחב״ בסביבות ככר‪-‬השעון והמ­‬

‫שיך לתחנת‪-‬הרכבת דרך רחוב בוסט־‬

‫רוס )רזיאל היום( בצד המדרכה המער­‬

‫בית של הרחוב‪ ,‬עד לשטחה של תחנת‬

‫הרכבת‪ .‬ואם‪-‬כי הפסים עברו דרך רחו­‬

‫בות צרים‪ ,‬שרוחבם כשני מטר בלבד‪,‬‬

‫כשרוחב הקרונות היה כמטר‪ ,‬לא היו‬

‫תאונות‪-‬דרכים ואיש לא נהרג על‪-‬ידי‬

‫ה״טרזינה״ כל זמן שהופעלה‪ ,‬עד לשנת‬

‫‪ .1927‬אבל תקריות קטנות‪ ,‬כמו פגיעות‬

‫בעגלות שהזדמנו בדרך ‪ -‬קרו‪ .‬ברציף‬

‫הנמל‪ ,‬בקרבת מגדל‪-‬השעון ובתחנת‪-‬‬

‫‪11‬‬