Page 6 - etmol 66
P. 6

‫העחון היומי הראשון‬

‫לפני מאה שנה יצא לאור ״היום״‪ ,‬יומון חדשות עברי שלשונו פשוטה ומובנת‬

‫‪ 1887‬פותח במאמרו של קנטור ״דור‬              ‫מאת עקיבא צימרמן‬                  ‫בששי באדר א׳ תרמ״ו )‪ (1886‬הופיע‬
‫המאספים״‪ .‬מאמריו של קנטור נכתבו‬                                               ‫לראשונה עתון יומי בעברית‪ ,‬שלשונו‬
‫בשפה ברורה ומובנת ללא כל מליצות‬          ‫שון העברית והנחילה אותה לבנה‪ .‬מאז‬    ‫לא היתה מליצית כלשון עתוני־החדשות‬
                                         ‫ילדותו התגלה יהודה לייב הצעיר כעי­‬   ‫העבריים‪ ,‬אלא לשון פשוטה‪ ,‬מובנת‬
                        ‫כמנהג אותו זמן‪.‬‬  ‫לוי ושני חבריו היו אליקים צונזר‪,‬‬     ‫לכל‪ .‬אף שמו של העתון היה פשוט‪ :‬לא‬
‫כאשר הגה את הרעיון להוציא עתרן‬           ‫הבדחן‪-‬המשורר ומרדכי אנטוקולטקי‪,‬‬      ‫עוד ״המליץ בין עם ישורון והממשלה‪,‬‬
‫יומי עברי‪ ,‬נתקל בלעג‪ ,‬אולם הוא‬                                                ‫בין האמונה וההשכלה״‪ .‬לא עוד ״הצפי­‬
‫התעלם מכך והצליח לקבל רשיון מן‬                           ‫שלימים התפרסם כפסל‪.‬‬  ‫רה ‪ -‬מכתב עתי משמיע חדשות״ ולא‬
‫השלטונות‪ .‬אגב‪ ,‬גם נחום סוקולוב רצה‬       ‫קנטור היה משכיל רב אופקים‪ ,‬בוגר‬      ‫״פרחי צפון״ ו״עלי הדס״ ‪ -‬שמות עתו״‬
‫להוציא עתון יומי עברי‪ ,‬אך קנטור‬          ‫בית‪-‬המדרש לרבנים בז׳יטומיר‪,‬‬          ‫נים עבריים בימים ההם‪ ,‬אלא פשוט ‪-‬‬
‫הצליח להשיג את הרשיון בעוד שבידי‬         ‫והפקולטה לרפואה של אוניברסיטת‬        ‫״היום״ ובכותרת משנה נאמר‪ :‬״יופיע‬
                                         ‫ברלין‪ ,‬ויחד עם זאת בקיא בספרות‬
                 ‫סוקולוב לא עלה הדבר‪.‬‬    ‫הרוסית והעברית‪ .‬את נסיונו בעריכה‬                              ‫מדי יום ביומו״‪.‬‬
                                         ‫קנה קנטור בשני עתונים שערך בשפה‬      ‫עתוני‪-‬חדשות בעברית כבר יצאו‬
    ‫חדשות‪ ,‬מדורי בורסה‬                   ‫הרוסית‪ :‬״רוסקי ייבריי״ ו״יבריסקוייא‬  ‫לאור יותר משלושים שנה במקומות‬
          ‫מזג אוויר‬                      ‫אובוזראניא״ וכן השתתף בעתונים‬
                                         ‫עבריים' שהופיעו ברוסיה ובעיקר‬        ‫רבים )הראשון בהם היה ״המגיד״‬
‫קנטור גייס חבר סופרים וכן התקשר‬          ‫ב״הצפירה״‪ .‬הוא היה בקשרי ידידות‬      ‫שנוסד ב־‪ ,(1857‬אבל כולם היו עתונים‬
‫עם סוכנות טלגרפית רוסית שסיפקה לו‬        ‫עם המשורר י‪.‬ל‪ .‬גורדון ואף כתב הקד­‬   ‫שיצאו לאור אחת לשבוע ‪ -‬״היום״‬
‫ידיעות על המתרחש בעולם‪ .‬בין עוז­‬         ‫מה למהדורת שיריו שהופיעה בשנת‬        ‫עשה מהפכה‪ ,‬הוא ראה אור יום‪-‬יום‬
‫ריו נמנו דוד פרישמן שעבר לעיר‬            ‫תרמ״ד )‪ ,(1884‬אולם יחסיו עם גורדון‪,‬‬  ‫בבירה הרוסית‪ ,‬בפטרבורג‪ ,‬במשך‬
‫פטרבורג בה הופיע העתון וכן הסופר‬         ‫שהתנגד להוצאת עתון יומי בעברית‪,‬‬
‫והרופא י‪.‬ל‪ .‬קצנלסון הידוע בכינויו‬        ‫הורעו אחר‪-‬כך והם הפכו ליריבים‪.‬‬                                        ‫שנתיים‪.‬‬
‫ברקי בן יגלי‪ .‬מלבד חומר ספרותי סיפק‬      ‫קנטור נמנה עם ועד ״חברת מפיצי‬        ‫מחולל המפנה היה יהודה לייב קנטור‬
‫קצנלסון חומר על חידושים ברפואה‬           ‫ההשכלה״ ברוסיה והיה עורך המאסף‬       ‫שנולד בוילנה בשנת ‪ 1849‬ונפטר ברי'‬
‫והיה זה מדור חלוצי בעתונות העברית‪.‬‬       ‫הספרותי הראשון שהוצא ע״י הועד‪.‬‬
‫בעתון הופיעו חדשות מן העולם ומישן‪-‬‬       ‫קובץ ״המאסף״‪ ,‬שיצא בורשה בשנת‬        ‫גה ב־‪ .1915‬יהודה לייב קנטור היה בן‬
‫בי היהודים‪ ,‬התפרסמו מדורי בורסה‪,‬‬                                              ‫למשפחת חזנים וגם שם המשפחה‬
                                                                              ‫״קנטור״ מעיד על כך‪ .‬אביו יוסף שימש‬
                                                                              ‫כחזן בבית־הכנסת הגדול של וילנה‬

                                                                              ‫ואמו היתה אשה משכילה ששלטה בל‪-‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11