Page 10 - etmol 66

‫ה״טרזינה״‬
‫של יפו‬

‫רכבת־עירונית יחידה פעלה בארץ במשך‬
‫‪ 10‬שנים בשנות העשרים ‪ -‬למשא בלבד‬

‫מאת שמואל אביצור‬

‫קו המסילה עובר בתוך יפו העתיקה‬

‫מסילה לצבא‬ ‫נדחקו הדליז׳נסים בהדרגה על‪-‬ידי מכו­‬ ‫בכל עיר ראויה לשמה באירופה‬
‫ניות ״פורד״‪ ,‬שיירי הצבא הבריטי‪:‬‬ ‫ובארצות״הברית במאה״ושלושים ה­‬
‫במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בסוף‬ ‫טנדרים שהפכו לאוטובוסים להסעת ‪- 8‬‬
‫שנת ‪ ,1917‬כבשו האנגלים את יפו מידי‬ ‫‪ 12‬איש‪ :‬אחר‪-‬כך נכנסו לשירות‬ ‫שנים האחרונות פעלה רשת מסילת־‬
‫התורכים ואלו הניחו מיד פסים מרציף‬ ‫ברזל פנימית״עירונית לצורכי תושביה‬
‫הנמל לתחנת הרכבת‪ ,‬כדי להקל על‬ ‫אוטובוסים ממש‪.‬‬ ‫ואורחיה‪ .‬על פני מסילות״ברזל אלו נעו‬
‫העברת תחמושת‪ ,‬ציוד מלחמתי ואספ­‬
‫קה לצבא הבריטי בחזית שנמתחה אז‬ ‫מסילה לתוך הים‬ ‫בתחילה ״סוסיות״ ‪ -‬קרונות נוסעים‪,‬‬
‫לאורך הירקון ומזרח לו עד הירדן‪,‬‬ ‫סגורים בחורף ופתוחים בקיץ‪ ,‬בעלי‬
‫ואחר‪-‬כך‪ ,‬לאחר ההתקפה האנגלית‬ ‫עם זאת‪ ,‬עיר אחת בארץ זכתה‬ ‫מפלס )״קומה״( אחד או שנים שנמשכו‬
‫השניה ב‪ ,1918-‬צפונה לו‪ .‬במלחמת‬ ‫למסילת‪-‬ברזל פנימית משלה‪ ,‬למשך‬ ‫על״ידי צמדי סוסים או פרדים‪ ,‬קרונות‬
‫העולם הסירו התורכים‪ ,‬מחשש פלישה‬ ‫קרוב לעשר שנים‪ ,‬אולם המסילה הוע­‬ ‫קטנים היו רתומים לסוס אחד‪ .‬מאוחר‬
‫אנגלית‪ ,‬את פסי מסילת הברזל מיפו‬ ‫דה להובלת מטענים בלבד‪ .‬עיר זו היתה‬
‫ועד לוד והבריטים הניחו מסילה צרה‬ ‫יותר התחילו להשתמש‪ ,‬אם״כי במידה‬
‫מיפו ללוד)שרוחבה היה ‪ 60‬ס׳׳מ במקום‬ ‫יפו‪.‬‬ ‫מצומצמת למדי‪ ,‬גם בקרונות קיטור‬
‫‪ 100‬ס׳׳מ הרוחב המקורי של המסילה‬ ‫ב‪ ,1890-‬עם בנייתה של מסילת הבר­‬ ‫דוגמת אלה שהיו בארץ ברכבת העמק‬
‫ו‪ 125-‬ס׳׳מ לאחר שהתורכים התאימו‬ ‫זל הראשונה בארץ‪ ,‬מיפו לירושלים‪.‬‬ ‫)מכונת קיטור קטנה ומיכל מים בחלק‬
‫תוך המלחמה את רוחב המסילה היפו­‬ ‫הביאו ליפו מעבר לים את הציוד הדרוש‬ ‫הקדמי של הקרון( ולפני מאה שנה ואי­‬
‫אית לזו של המסילה החיג׳זית( וברוחב‬ ‫לעבודה ולמסילה‪ .‬את הפסים ניתן היה‬ ‫לך‪ ,‬בחשמליות‪ .‬על סף המאה שלנו‬
‫זה הניחו גם את המסילה מהנמל‪ ,‬דרך‬ ‫להעביר מהאניות לג׳ראמים ‪ -‬הן סירות‬ ‫נחפרו בכרכים הגדולים מנהרות לרכ­‬
‫העיר‪ ,‬לתחנת הרכבת‪ .‬וכך ניתן היה‬ ‫המשוט של הנמל שהעבירו אנשים ומט­‬ ‫בות תת‪-‬קרקעיות שהופעלו גם הן‬
‫לנסוע ולהעביר מטענים מחופה של יפו‬ ‫ענים מהאניות לרציף ‪ -‬אבל את הקט­‬
‫ממש ללוד ומשם למצרים‪ ,‬ירושלים‬ ‫רים שהיו גדולים מהסירות‪ ,‬לא ניתן‬ ‫בחשמל‪.‬‬
‫ולחיפה‪ ,‬אחרי שהושלם הקו אליה‪ .‬וכך‬ ‫היה להעביר בכלי־השיט הקטנים‪ .‬לפי­‬ ‫ואילו בארץ נהגו במאה הקודמת‬
‫הייתה מסילה ננסית זו למסילה המק­‬ ‫כך בנו מזח ארוך מצפון לרציף הנמל‪,‬‬
‫שרת את יפו עם כל מערך מסילות‬ ‫שחדר די עמוק לים‪ ,‬ועליו מתחו פסי‬ ‫״לנסוע״ על אוכף‪ :‬׳עמך׳ על חמורים‪,‬‬
‫הברזל שהונחו בארץ תוך כדי המלחמה‬ ‫רכבת‪ .‬את הקטרים והקרונות פרקו‬ ‫ועשירים ותיירים ‪ -‬על סוסים‪ .‬עד לקום‬
‫ולאחריה‪ .‬האנגלים אף סללו מסילה‬ ‫ישר על מזח זה והסיעו אותם על הפסים‬ ‫המדינה )וגם מאז רק ביישוב אחד ‪-‬‬
‫צבאית מיוחדת בכיוון לחזית לסביבות‬ ‫לתחנת הרכבת‪ ,‬הראשונה במסילה‬ ‫באר‪-‬שבע( לא היה שירות תחבורה‬
‫לירושלים‪ ,‬שהוקמה מצפון‪-‬מזרח לעיר‪.‬‬
‫הכפר‪-‬הירוק של ימינו‪.‬‬ ‫כך נוצר קו מסילת ברזל מהמזח‪ ,‬דרך‬ ‫מטעם רשות עירונית כלשהי‪.‬‬
‫בשלהי המלחמה נסלל קו מסילת‬ ‫עם הופעת רכב גלגלים בארץ התחי­‬
‫הברזל לוד‪-‬ירושלים מחדש ברוחב תקני‬ ‫העיר יפו‪ ,‬לתחנה‪.‬‬ ‫לו להשתמש בערים בכרכרות‪ ,‬הם‬
‫של ‪ 141‬ס׳׳מ ואחר‪-‬כך נסלל גם הקטע‬ ‫גלי הים והסערות פגעו קשה במזח‬ ‫ה״חנטורים״‪ ,‬בין לנסיעות מיוחדות‬
‫שבין יפו ללוד ברוחב זה‪ ,‬והקו הצר‬ ‫והרסוהו פעמים אחדות‪ ,‬והוא חודש‪.‬‬ ‫ובין לנסיעות ״שירות״ בקווים קבועים‪.‬‬
‫נשאר רק בקטע שבתוך העיר יפו ‪ -‬בין‬ ‫אבל לאחר שהורד הציוד לרכבת החד­‬ ‫ב״חנטורים״ ישבו ארבעה נוסעים ובש­‬
‫הנמל לתחנת‪-‬הרכבת שמחוץ לעיר‪ ,‬ליד‬ ‫שה ‪ -‬לא היה צורך יותר במזח המיוחד‬ ‫עה ששימשו כ״שירות״ ישבו בהם‬
‫שכונת נוה‪-‬שלום‪ .‬הציוד של רכבת צרה‬ ‫והפסים הורדו ממנו ומרחובות העיר‬ ‫ששה נוסעים‪ .‬לאחר מכן הופיעו דליז׳נ‪-‬‬
‫כדי להשתמש בהם במקומות אחרים‪,‬‬ ‫סים‪ :‬כלי‪-‬רכב ל‪ 6-‬־‪ 8‬אנשים שישבו זה‬
‫ולא עבר זמן רב וגלי הים הרסו את‬ ‫מול זה בשני צדי העגלה ואשר כונו‬
‫בעברית ״עגלות תמיד״‪ .‬עם הקמתה‬
‫המזח הזמני‪.‬‬ ‫של תל‪-‬אביב קם בה שירות דליז׳נסים‬
‫למרכז יפו לפי לוח זמנים קבוע )כל חצי‬
‫שעה( ומחיר קבוע‪ .‬עם הכיבוש האנגלי‬

‫‪10‬‬