Page 5 - etmol 66
P. 5

‫למעלה; משיחת הדם על מזוזות הבתים; ל מ ט ה אותו ציוד כפי‬                                       ‫שני חיתוכי־עץ‬
                           ‫שבוצע בחיתוך־עץ; מ ע ש ה ידי בני ק ס טי ל א צוז‬
                                                                            ‫והנה לאחרונה פירסמה החוקרת אורסולה שוברט גילוי‬
‫הכספיות‪ .‬בשנת ‪ 1940‬פירסם א‪.‬ז‪ .‬אשכולי את יומנו של דוד‬                        ‫מעניין‪ .‬היא מציינת כי בכרך הראשון של הפירסום ״דפי‬
‫הראובני לראשונה בדפוס וממנו למדנו על משה מקסטילאצו‬                          ‫שונצ׳ינו״ שהופיע בברלין בשנת ‪ 1925‬הופיע מאמר בשם‬
‫כמארחו הראשון של הראובני באירופה‪ .‬לפני כמה שנים‬                             ‫״חיתוכי עץ מתוך הגדות ויניציאה במאה ה״‪ 15‬״ מאת‬
‫יצא לאור )על‪-‬ידי יעקב בוקסנבוים( ספר השאלות והתשו­‬                          ‫ארנסט וייל‪ ,‬הדן בשני פיתוחי״עץ שמצא בכריכה של‬
‫בות של הרב עזריאל דאיינה ושם אנו קוראים בהרחבה את‬                           ‫כתבי־יד עתיקים‪ ,‬המתארים סדר פסח ומשיחת המשקוף‬
‫הדין‪-‬ודברים שהיו בין הצייר ובין שותף גיסו‪ ,‬שמנע ממנו‬                        ‫בדם כסימן לבתי היהודים‪ .‬וייל סבר כי שני הדפים שנמצאו‬
‫ירושת אלף דוקטים‪ .‬לפני זמן לא רב פרסמתי תעודות‬                              ‫בכריכה שייכים להגדה של פסח שנדפסה בויניציאה בסבי­‬
‫לתולדות היהודים בדוכסות מילנו ושם מצאנו תעודה המס­‬                          ‫בות שנת ‪ .1480‬לדעתו‪ ,‬האמן שביצע את העיטורים לא היה‬
‫פרת על כתב הזכויות של הצייר משה מקסטילאצו‪ .‬ולאח­‬
‫רונה נתגלו אולי סוף‪-‬סוף ‪ -‬לפי חקירותיה של אורסולה‬                                        ‫יהודי‪ ,‬כיוון שסגנון העיטורים הוא סגנון נוצרי‪.‬‬
‫שוברט ‪ -‬חלק מציוריו של משה מקסטילאצו‪ ,‬החשוב‬                                 ‫והנה נתגלה במכון היהודי ההיסטורי בורשה כרך איורים‬
‫שבאמנים היהודים בימי הרנסנס )לאחרונה^ יצאה לאור‬                             ‫‪ -‬קודקס ‪ - 1164‬ובו ‪ 123‬דפים מצויירים וצבועים של‬
‫בוינה פקסימיליה של כתב‪-‬היד של ציורי משה'מקסטילאצו‪,‬‬                          ‫ציורים לתנ״ך‪ .‬עיון בציורי־הנוצה של הדפים ‪ 83‬ו״‪84‬‬
                                                                            ‫בכתב״היד מעלה את הסברה‪ ,‬כי שני ציורים אלה הם כנראה‬
 ‫לפי המקור שבמכון היהודי בורשה בעריכת קורט שוברט(‪.‬‬                          ‫המקור שממנו נוצרו חיתוכי־העץ שנמצאו בכריכת כתבי‪-‬‬
‫להיסטוריה יש נשימה ארוכה‪ .‬הנה ‪ -‬לאורך מאה שנים‪,‬‬                             ‫היד ובהם מתוארים סדר הפסח ומשיחת המשקופים בדם‪.‬‬
‫נתגלו‪ ,‬פרק פרק‪ ,‬אמן יהודי ויצירתו וסיפור נוסף לספר‬                          ‫מידות הציורים בכתב‪-‬היד הורשאי ושל חיתוכי‪-‬העץ מתאי­‬
                                                                            ‫מים‪ .‬בכתב‪-‬היד המצוייר שבורשה מלווים את הציורים‬
                                 ‫דברי הימים של העם היהודי‪.‬‬                  ‫כיתובים באיטלקית ‪ -‬מתחת לציורים‪ ,‬ובעברית ‪ -‬מעל‬
                                                                            ‫להם‪ .‬צורת האותיות וכן סימן המים שנמצא בנייר )עוגן‬
‫לעיון נוסף‪ :‬היהודים בתרבות הרנסנס ב איטליה ‪ -‬ב‪ .‬רות;‬
‫תולדות היהודים בדוכסות מנטובה ‪ -‬ש‪ .‬סימונסון; סיפור דוד‬                                     ‫בתוך מעגל עם כוכב( הם מאמצע המאה ה‪.16-‬‬
‫הראובני ‪ -‬א‪.‬ז‪ .‬אשכולי; שו״ת ד עזריאל דאיינה ‪ -‬ההדיר י‪.‬‬                      ‫אמנם הצירוף של טקסט איטלקי ועברי)עם שגיאות( הוא‬
                                                                            ‫מפתיע ויכול אולי לחזק את הסברה‪ ,‬כי יוצר הציורים לא‬
                                                            ‫בוקסנבוים‪.‬‬      ‫היה יהודי‪ ,‬אבל ההתאמה המדוייקת של הפסוקים עם‬
                                                                            ‫הציורים והטקסט המזכיר עניינים רבים מהמדרש‪ ,‬נוטים‬
                                                                            ‫להנחה כי המבצע של ציורים אלה הוא יהודי‪ .‬הכתב‬
                                                                            ‫האיטלקי‪ ,‬כמו סגנון התמונות‪ ,‬מצביע כי הציורים נעשו‬

                                                                                                                                ‫בויניציאה‪.‬‬
                                                                            ‫אורסולה שוברט מגיעה למסקנה‪ ,‬כי ציורים אלה הם‬
                                                                            ‫כנראה של הצייר משה מקסטילאצו ולציורים אלה התכוון‬
                                                                            ‫האמן שעה שפנה אל מועצת העשרה של ויניציאה כדי לקבל‬

                                                                                  ‫רשיון להדפיסם ולקבל עליהם זכות‪-‬יוצרים לו ולבניו‪.‬‬
                                                                            ‫ואם כך‪ ,‬שני חיתוכי‪-‬העץ שנמצאו בכריכה אינם עיטורים‬
                                                                            ‫להגדה‪ ,‬אלא חיתוכי‪-‬העץ שבניו של משה מקסטילאצו ‪ -‬כפי‬
                                                                            ‫שמסר ל״מועצת העשרה״ של ויניציאה ‪ -‬ביצעו לפי‬
                                                                            ‫הציורים הנמצאים עכשיו במכון בורשה‪ .‬מה שביקש משה‬
                                                                            ‫לעשות הוא מעין ״אלבום״ של ציורי התנ״ך עשויים‬
                                                                            ‫חיתוכי‪-‬עץ‪ .‬ונראה ש״אלבום״ זה אמנם הוכן‪ ,‬אם כי אולי‬

                                                                                 ‫לא יצא לאור‪ ,‬ובינתיים נתגלו רק שנים מחיתוכי־העץ‪.‬‬
                                                                            ‫אורסולה שוברט אומרת‪ ,‬כי לפי הסגנון השמרני של‬
                                                                            ‫התמונות ניתן לשער שמשה מקסטילאצו הושפע מטופס של‬
                                                                            ‫תנ״ך קלן מעשה ידי היינריך קוונטל‪ ,‬שיצא לאור ב־‪- 1479‬‬

                                                                                                      ‫‪ 1480‬וכן מדפוסי‪-‬עריסה איטלקיים‪.‬‬

                                                                                       ‫במשך מאה שנים‪ ,‬פרק פרק‬

                                                                            ‫חשיפת תולדות חייו של משה מקסטילאצו עד גילוי‬
                                                                            ‫יצירותיו‪ ,‬הריהם גם עדות על דרך המחקר ההיסטורי‬
                                                                            ‫היהודי בדורות האחרונים‪ .‬בשנת ‪ 1882‬פירסם משה סואבה‬
                                                                            ‫תעודה ובה פניית צייר למועצת העשרה בויניציאיה וממנו‬
                                                                            ‫למדנו לראשונה על אמן יהודי בשם משה מקסטילאצו שחי‬
                                                                            ‫בתקופת הריניסנם‪ .‬תשע שנים אחר‪-‬כך‪ ,‬ב‪ ,1891-‬פירסם‬
                                                                            ‫דוד קאופמן‪ ,‬שלא ידע על מאמרו של סואה‪ ,‬את התעודה‬
                                                                            ‫מחדש וקשר את משה מקסטילאצו זה ל״משה קאשטילץ‪,‬‬
                                                                            ‫צייר״‪ ,‬שנתן מחסה להראובני‪ ,‬כפי שהשליח‪-‬המסתורי‬
                                                                            ‫סיפר ביומנו)באותם ימים עדיין לא ראה היומן אור(‪ .‬בשנת‬
                                                                            ‫‪ 1933‬פירסם ישעיהו זנה מאמר על משה מקסטילאצו וגילה‬
                                                                            ‫פסק‪-‬דין של הרב עוזיאל דאיינה ‪ -‬שהיה בכתובים ‪ -‬וממנו‬
                                                                            ‫למדנו פרטים נוספים על משה מקסטילאצו ועל בעיותיו‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10