Page 8 - etmol 66

P. 8

‫ולאה צ׳יזיק בנוה‪-‬צדק‪ .‬לאה היתה אז‬ ‫על מאמריו וסיפוריו חתם בשם‬

‫כבת ‪ .16-15‬הם היו נפגשים גם על גג‬ ‫תלוש‪ ,‬לא היה זה שם ספרותי בלבד ‪-‬‬

‫ביתה של השחקנית ליזה וארון‪ ,‬שלב‪-‬‬ ‫כך חש את עצמו‪ :‬תלוש בכל מקום‪ ,‬נע‬

‫רנר היה יחס מיוחד אליה‪ .‬לפני פסח‬ ‫ונד‪ ,‬שעשה בארץ שנה אחת בלבד ‪-‬‬

‫אחד באו שתי האחיות צ׳יזיק וליזה‬ ‫ב־‪ ,1909-1908‬ואחר־כך תקופה קצרה‬

‫וארון לחדרו של ברנר‪ ,‬שהיה ריק‬ ‫נוספת שהשאירו את רושמן בספריו‪.‬‬

‫כמעט‪ ,‬שלחוהו לטיול‪ ,‬ואסרו עליו לח‬ ‫'על ימי שהותו בארץ השאיר עדות‬

‫זור עד הערב‪ .‬ברנר שהה על שפת הים‬ ‫בכמה סיפורים‪ ,‬שמהם עולה דמות ארץ״‬

‫קורא בדוסטוייבסקי‪ .‬משחזר לחדר מצא‬ ‫ישראל בימי העליה״השניה‪.‬‬

‫שם שולחן ערוך מכוסה מפה לבנה וע‬ ‫איסר מוסלביץ׳ נולד במאי ‪1887‬‬

‫ליו פרחים והחדר מסודר יפה‪ .‬ברנר‬ ‫בעיר דבינסק שבלטביה‪ .‬אביו‪ ,‬שלמה‪,‬‬

‫חייך מפה לפה‪ .‬לסדר באו כמה פועלים‬ ‫היה בעל בית״מרזח וכאשר נסגר עסקו‪,‬‬

‫וביניהם חברו של ברנר ״יענקל הבלו‬ ‫כנראה על ידי צו ממשלתי‪ ,‬הוא נפטר‬

‫נדיני״ שבא עמו לארץ באותה אניה‪.‬‬ ‫בו ביום‪ ,‬והשאיר אחריו אלמנה מטופלת‬

‫יענקל היה לבוש חולצה כחולה ומגפים‬ ‫בתשעה ילדים‪ ,‬וללא אמצעי־קיום‪.‬‬

‫שקנה אצל אחד שעזב את הארץ‪ .‬ברנר‬ ‫איסר‪ ,‬שהיה אז כבן אחת־עשרה‪,‬‬

‫ניהל את הסדר כהלכתו ואת הקושיות‬ ‫עזב את הבית ונע ונד לאורך נהר וול'‬

‫שאלה לאה‪ ,‬שישבה לידו‪ .‬אחר‪-‬כך‬ ‫גה‪ .‬בעיירה אחת מצא צלם שהסכים‬

‫שרו‪ .‬ברנר הרבה לשתות ועם תום‬ ‫לקבלו כשוליה‪ .‬בתו היחידה של צלם‬

‫הסדר נשכב על ספה‪ ,‬חש לא נוח והיה‬ ‫זה‪ ,‬ילדה קטנה‪ ,‬לימדה אותו קצת קרוא‬

‫לא שקט‪ .‬הוא ביקש לקרוע את חולצתו‬ ‫וכתוב ברוסית‪ .‬אחרי זמן קצר נטש את‬

‫וקרא את לאה אליו‪ .‬יענקל התיישב על‬ ‫המקום והסתובב באזור הנהר הגדול עם‬

‫קצה הספה וברנר קונן על כשלונותיה‬ ‫נוודים וגנבים‪ .‬באותם ימים קרא את‬

‫של הספרות העברית ונרדם‪ .‬לאה נסעה‬ ‫ספריו של מקסים גורקי‪ ,‬שעשו עליו‬

‫אחר‪-‬כך להוריה בכפר בגליל‪ ,‬נפגעה‬ ‫רושם עצום‪.‬‬

‫ברגלה‪ ,‬קיבלה הרעלת דם ומתה‪.‬‬ ‫לבסוף חזר לדבינסק‪ ,‬רק על מנת‬

‫כעבור שנה עזב תלוש את הארץ וחזר‬ ‫תלו ש‬ ‫לצאת שוב לדרך‪ ,‬והפעם למסע על פני‬
‫ליטה‪ ,‬ועד לאודיסה שעל חוף הים־‬
‫לאודיסה‪ .‬בעתון הרוסי ״אודיסקואה‬ ‫נווד‬ ‫השחור הגיע‪ .‬הוא ישן מספר שבועות‬
‫סלובו״ משנת ‪ 1909‬הוא פירסם סיפור‬ ‫מגדות הוולגה‬ ‫תחת כיפת השמים ופעם הגיע רעבו עד‬
‫מעשה דמיוני למחצה על חיי השומרים‬ ‫שיישר חולות‬ ‫כדי כך שהיה נאלץ לעצור עובר״אורח‬
‫בכרמי ארץ‪-‬ישראל‪ .‬סיפור זה הופיע‬ ‫ברחוב‪ ,‬סטודנט‪ ,‬ולבקש ממנו פרוסת‬
‫לחם‪ .‬הוא בילה שנים אחדות באודיסה‪,‬‬
‫באותה השנה בעתון העברי ״העולם״‪,‬‬ ‫אכל במטבחים עממיים ולימד פועלים‬
‫תחת השם ״בכרמים״ )גליון י״ח‪ ,‬עמ׳‬ ‫לקרוא רוסית‪ .‬לבסוף עזב את רוסיה‪,‬‬
‫‪ .(6-3‬הוא חתם על הסיפור בשם ״תלוש״‪.‬‬ ‫חי מספר שנים בשווייץ‪ ,‬בצרפת ‪-‬‬
‫שם זה ניתן לו על‪-‬ידי המשורר‬ ‫בעיקר בפריז ‪ -‬ועלה בשנת ‪1908‬‬
‫זלמן שניאור‪ ,‬שכוונתו היתה לבטא‬
‫לארץ־ישראל‪.‬‬
‫את תכונותיו ‪ -‬ללא בית וללא מולדת‪.‬‬ ‫הוא הסתובב בארץ‪ ,‬ביקר בירוש‬
‫שם זה שימש מעתה את מוסלביץ׳ עד‬ ‫לים‪ ,‬במושבות‪ ,‬ועבד וכתב ברחובות‪.‬‬
‫סוף ימיו‪ .‬בסוף הסיפור נרשם‪ :‬״נכתב‬ ‫כפי שמספר משה גולדנברג ב״ספר הע‪-‬‬
‫ברחובות תרס״ח״‪ .‬כעבור זמן מה הוא‬ ‫ליה השניה״‪ ,‬בא מוסלביץ׳ מרחובות‬
‫נאסר ואיננו יודעים בדיוק על איזה‬ ‫ליפו והצטרף אל קבוצת ״עובדי החו‬
‫חטא‪ ,‬ושהה כששה חודשים בבתי‪-‬סוהר‬ ‫לות״‪ ,‬שישרה את גבעות החול שעליה‬
‫שונים‪ .‬לבסוף הצליח לברוח ואף לחזור‬ ‫החלה להיבנות תל‪-‬אביב‪ .‬אחר‪-‬כך‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אך אחרי שחלה במל‬
‫ריה‪ ,‬שוב עזב ונסע לפריז שנית‪ .‬משם‬ ‫השתתף בבניין גימנסיה ״הרצליה״‪.‬‬
‫נדד ברגל לשווייץ‪ ,‬אוסטריה ואיטליה‪.‬‬

‫את ימי מלחמת‪-‬העולם הראשונה בילה‬ ‫בתל׳אביב‬ ‫הקדשה על צילום‬

‫בשווייץ‪ ,‬שם עבד בכל מיני עבודות‬ ‫בקלוב‪-‬הפועלים שביפו נערכו שי‬
‫שחורות‪ ,‬כגון מוביל רהיטים על עגלה‪,‬‬
‫גנן‪ ,‬צלם נודד‪ ,‬שומר במוסד לחולי‪-‬‬ ‫חות‪ ,‬הרצאות‪ ,‬נשפים והצגות‪ .‬בין‬

‫רוח‪ ,‬ואף דוגמן לסטודנטים בפקולטה‬ ‫מבקריו הקבועים היו הסופרים יוסף‬

‫לרפואה‪.‬‬ ‫איסר מדסלביץ׳ נדד‬

‫בשנת ‪ 1914‬קיבל יוסף קלוזנר את‬ ‫אהרונוביץ‪ ,‬יהושע ברזילי)אייזנשטדט(‬

‫ספורו הגדול ״העלבון״ והדפיסו בארב‬ ‫הרבה ‪ -‬ברדסיה‪ ,‬בארץ‪,‬‬ ‫וי‪.‬ח‪ .‬ברנר‪ .‬שם התוודע מוסלביץ׳ אל‬
‫עה המשכים‪ .‬חמשה‪-‬עשרה פרקיו הופי‬ ‫באירדפה‪ ,‬בארצדת הברית‬ ‫ברזילי ואל ברנר והתידד אתם‪ .‬במאי‬
‫עו ב״השלח״ כרך ל׳ בחתימת ״א‪.‬‬ ‫של אותה השנה שהה בירושלים‪ :‬ושם‬
‫תלוש״‪ .‬הפרק הראשון הופיע בגליון‬ ‫דאחר כך תיאר את‬ ‫מסר לידיד את תמונתו ועל צדה השני‬
‫‪ ,175‬מיד אחרי שירו של אורי צבי‬ ‫קדרדתיד בספרים ובסיפדרים‬ ‫רשם בשפה הרוסית‪ :‬״למזכרת נצח‬

‫גרינברג ״נגני!״‪.‬‬ ‫לחבר המהולל קנטורוביץ׳ מתלוש‪,‬‬

‫בשנת ‪ 1916‬פירסם תלוש בהמלצת‬ ‫ירושלים מאי ‪1908‬״‪.‬‬

‫גורקי את סיפורו הגדול ״במולדת‬ ‫מ א ת יוחנן ארנון‬ ‫תלוש מספר בזכרונותיו‪ ,‬כי היה‬
‫הישנה״ בעתון הרוסי ״ייז׳מייסצני‬ ‫נפגש עם ברנר בדירת האחיות חנה‬

3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13