Page 10 - etmol 68
P. 10
הולך בדרכי הסב ״זכרתי ימים מקדם שהעיד הישיש ההלכה היא שאם ״נקנתה״ העיר
החכם ...אזולאי ז״ל ,מהגדולה שהשיגו לזמן קצוב אין צורך לחזור ולקנותה אם
בדבריו יש גם פירוש לסיפורו של פרנסי זמנו שפעם אחת מסר שר המגדל מת המלך תוך כדי הזמן הזה ,שכן חזקה
פיארוטי ,שכן ראינו ,כי הוא מסתמך על מפתחות שערי העיר של עיר הקודש על המלך החדש שיקיים מה שעשה
מעשה שהיה בימי זקנו הרב חיים דוד בידי פרנס הזמן ולנו המפתחות ביד קודמו .אולם אם נקנתה העיר בראשונה
חזן בירושלים .ואכן ,בשנת תרכ״א הפרנס לילה אחד ושאלתי את פיו על ללא זמן קצוב -יש צורך לחזור ולקנד
) (1861שימש הרב חיים דוד חזן כחכם- מה הוצרך הפרנס לזה והשיב שהוצרכו
באשי בירושלים .בתמוז תרכ״א )יולי הדבר מפני ששכרו ממנו לעניין העי תה עם עלות כל מלך חדש לשלטון.
,(1861חודשים מספר לאחר שנתמנה, רוב״ .רק אצל הרב נסים מכל רבני הרב אברהם הלוי ,רבה של קהיר,
מת הסולטן עבד אלמג׳יד והומלך תחתו זמנו בא סיפור לקיחת המפתח ממושל בעל הספר ״גינת ורדים״ ,מברר שאלה
הסולטן עבד אלעזיז .בפני חיים דוד חזן העיר ללינת לילה אחת .מדבריו נמצאנו זו באריכות ,ומצא שלא ידוע אם אלה
עמדה השאלה האם לחזור ולקנות את למדים כי מעשה זה היה חורג מן הרגיל שקדמוהו על כס הרבנות בקהיר קנו את
העיר מידי המושל לשם קיום מצוות והוא עצמו לא ידע כדבריו ״על מה העיר לזמן קצוב או בסתם ,והוא קבע
עירוב ,אם לאו .הרב החליט ,אם מפני הוצרך הפרנס לזה״ .יוצא איפוא כי שמשום הספק יש לחזור ו״לקנות״ את
חילוף הסולטנים ואם מפני הפיקפוק קניין העיר מהמושל לענין קיום מצוות העיר לזמן קצוב ובכך להימנע מן הצו
בשאלה האם הקניין שקדם לו היה לזמן עירוב מתקיימת גם ללא לקיחת המפ
קצוב אם לאו -לקנות שוב את העיר תח ,ואם הוא נלקח ממושל העיר ,יש רך לחזור על מעשה זה במות המלך.
מהמושל והדבר נעשה על פי כל דקדוקי בכך יותר מהידור מצוה ,מאשר מקיומה באמצע המאה ה־ 18פנו בני ירושלים
הטקס .נכדו ,הרב אליהו חזן ,שהיה לרב אברהם שמואל מיוחס בשאלה ,מה
נוכח באותו טקס ,סיפר לימים :״וזכורני של מצוה. לעשות עם עלותו של מלך חדש לשל
שבעיר הקודש ירושלם בחודש תמוז את הפתרון לטקס שקרה בשנת טון .הרב מספר מה קרה :״וכן נעשה
תרכ״א שנמנה מחדש סולטאן עבדול ,1861שעליה סיפר פיארוטי סיפור מעשה פה עיר הקודש ירושלים עתה
עזיז עשה מעשה הרב מורי זקני ובית תמוה ,מוצאים אנו בספר שאלות ותשו שנתעוררו בית-הדין הצדק על ענין זה
דינו לשכור העיר מהשר המושל על בות ״תעלומות לב״ ,מאת הרב אליהו ושכרו מן שר הרגלים בדבר-מה שכי
אנשי החיל ולקחו מפתח העיר מידו חזן שהיה רבה של טריפולי ואחר-כך רות סתם וגם בשנת התק״ז )(1747
חזרו ושכרו גם כן כדין מן שר הרגלים
והחזירוה לו בו בפרק״. רבה של אלכסנדריה .הרב אליהו חזן והיה כן לזמן סתם ...וכן פה ירושלים
בדברי הנכד הרב אליהו חזן שכיהן מספר כי בהיותו רב בטריפולי ,עלה שנתחדש מלך בשנתינו התקט״ו )(1755
ברבנות בטריפולי וחזר על מעשה הסב, סולטן חדש על כס המלוכה בקושטא בחודש טבת הוא המלך עוטמן ירום הודו
הותרה חידת דבריו של פיארוטי .לשם חזרו ושכרו כדין מן שר הרגלים לזמן
קיום מצוות עירוב בכל דקדוקיה ביקש והוא ,הרב ,ביקש ממושל הארץ ,להש קצוב על חמשים שנה״ .גם מדבריו של
הרב חיים דוד חזן את המפתח מידי כיר לו את העיר למאה שנה כדי לקיים אחיו של הרב אברהם מיוחם ,הרב
מושל ירושלים .יש לשער שמושל מצוות עירוב ,השר הסכים .הרב ביקש רפאל מיוחס ,מחבר הספר ״פרי האד
ירושלים לא ידע על מנהג זה של נטילת מהמושל גם את מפתח העיר ללינת מה״ ,אנו למדים שחזרו וקנו את ירוש
המפתח ומסר את הדבר לשיקול דעתם לילה ,ולא נתן לו ,כפי דברי הרב:
של חכמי הדת המוסלמית בעיר. ״ובקשתי מאתו המפתח שתהיה בידי לים כדי לקיים בה מצוות עירוב.
משביררו העניין וראו שהמדובר כאן לילה אחת .וימאן בזה יען הזמן מבולבל
בקיום מצוה דתית ,התירו מסירת המפ ממלחמות ,ורק זאת עשה למסור המפ מפתח -הידור מצוה
תח לשם קיומה .פיארוטי ראה כיצד תח בידי ולהחזירה לו תיכף ומיד .וסמכ
״קונים״ את ירושלים לשם קיום מצווה תי בזה כי נזכרתי מעשה שהיה בעיר מדברי רבנים אלה אנו למדים ,כי מה
ולו היה נדמה שזה טקס של אישור הקודש בזמן הגאון מז״ה ) -מורי וזקני שראה פיארוטי בירושלים היה בעצם
הרב ,הוא הרב חיים דוד חזן( ז״ל כדבר קניין העיר לצורך קיום מצוות עירוב
בעלות היהודים על ירושלים. האמור וגם כי לא ראיתי בספרי רבני ושדבר זה נעשה עם חילופי הסולטנים.
האחרונים שבידי שהצריכו לקיחת אבל אין בדבריהם אפילו רמז לעניין
לעיון נוסף :חזקת העיר ומצוות העי המפתח כלל ,וגם הרב )מחבר הספר( קבלת מפתח העיר מידי המושל ,כדי
פה״א )״פרי האדמה״( ז״ל שהביא סדר שטקס הקניין יהיה שלם .היחיד מרבני
רוב בירושלים -י .ניני ,שלם ד /בהו התקופה המזכיר את קבלת המפתח הוא
עשייתו לא הזכיר מפתח״. הרב נסים חיים משה מזרחי ,וזו לשונו:
צאת יד יצחק בן-צבי.
ירושלים -מבט כללי