Page 9 - etmol 68
P. 9

‫המהנדס האיטלקי‬
                                                                                        ‫פיארוטי היה נוכח‬
                                                                                       ‫ב שנת ‪ 1861‬ב שע ת‬

                                                                                              ‫מסירת מפתח‬
                                                                                      ‫ירושלים לרבני העיר‬

                                                                                             ‫ולא ידע לאיזו‬
                                                                                             ‫מטרה והמציא‬

                                                                                                  ‫אגדה נאה‬

‫השער לעיר‬                                  ‫והמלכתו של עבד אלעזיז‪ .‬פיארוטי‬             ‫המהנדס האיטלקי ארמט פיארוטי‬
                                           ‫מספר‪ ,‬כי בהגיע הידיעה לירושלים המ­‬         ‫עבד בשביל השלטון התורכי בירושלים‬
‫סיפור זה של פיארוטי הינו מפתיע‬             ‫תינו נכבדי הקהילה היהודית בפתח‬             ‫בשנים ‪ .1864-1854‬הוא התעניין גם‬
‫מאוד‪ ,‬שכן משום מקור אחר לא שמענו‬                                                      ‫בגיאוגרפיה העירונית של העיר ובמסד‬
‫שהשלטונות התורכים או חכמי הדת‬              ‫משכנו של הפחה וביקשו ממנו להחזיר‬           ‫רות ובמנהגים שרווחו בארץ־ישראל‬
‫המוסלמים אכן הכירו בבעלותם של‬              ‫להם את מפתחות העיר ירושלים‪ ,‬על פי‬
‫היהודים ובזכותם על העיר ירושלים‪.‬‬           ‫הזכות השמורה להם במותו של סולטן‬            ‫בכלל‪ .‬על נושאים אלו כתב שני ספרים;‬
‫מה בעצם ראה פיארוטי באותה שנת‬              ‫אחד והמלכתו של אחר‪ .‬לדברי פיארו‪-‬‬           ‫״חשיפת ירושלים״ ו״מנהגים ומסורות‬
                                           ‫טי‪ ,‬הציגו ראשי הקהל בפני הפחה הוכ­‬         ‫בארץ־ישראל״‪ .‬בספר השני הוא מספר‬
      ‫‪ 1861‬בירושלים ומה קרה באמת?‬          ‫חות המצדיקות את טענתם‪ .‬הפחה לא‬             ‫סיפור מעניין‪ ,‬שלא משך עד כה את‬
                                           ‫דחה את תביעתם מיד‪ ,‬אלא העבירה‬              ‫תשומת לב חוקרי ארץ־ישראל‪ ,‬אולי‬
     ‫קניית עיר לשם עירוב‬                   ‫למועצה המורכבת מן המופתי של‬
                                                                                                        ‫מפני שראוהו כמוגזם‪.‬‬
‫נראה לי שהתשובה היא במקום אחר‬              ‫העיר‪ ,‬השופט ועוד שורה של נכבדים‬
                                   ‫לגמרי‪.‬‬  ‫מוסלמים‪ .‬אלו אמרו כי היהודים צוד­‬          ‫פיארוטי כותב כי נודע לכל‪ ,‬שאלו­‬
                                           ‫קים‪ ,‬מאחר שכל המועצה ידעה ‪ -‬לדברי‬          ‫הים הבטיח את ארץ‪-‬ישראל לעם ישר­‬
‫בשולחן ערוך‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סימן‬               ‫פיארוטי ‪ -‬״כי היהודים היו בעליה‬            ‫אל‪ .‬משום שההבטחה הזו ניתנה גם‬
‫שפ״ב‪ ,‬סעיף י״ד‪ ,‬נדונה השאלה של‬             ‫העתיקים של הארץ״‪ .‬לאחר ההחלטה‬              ‫לאברהם‪ ,‬גם ליצחק וגם ליעקב‪ ,‬שומ­‬
‫קניין עיר לצורך קיום מצוות עירוב‬           ‫נערך טקס מיוחד בו נמסרו מפתחות‬             ‫רים המוסלמים על קברי האבות שמירה‬
‫מגזבר המלך או משכירו‪ .‬משם אנו‬                                                         ‫מעולה ואינם נותנים ליהודים לגשת‬
‫למדים כי קונים מגזבר המלך או משכי­‬         ‫העיר ירושלים לידי הרב הראשי הספר­‬          ‫אליהם‪ ,‬שמא יבקשו בתפילתם קיום‬
‫רו חזקת העיר או שכירותה כדי לקיים‬          ‫די‪ ,‬החכם‪-‬באשי‪ ,‬ונכבדי הקהילה‪.‬‬              ‫ההבטחה‪ .‬כן יודע כל מוסלמי כי העיר‬
‫מצוות עירוב‪ ,‬שהיא תיקון שתיקנו הר­‬         ‫לאחר כשעה הוחזרו המפתחות לידי‬              ‫ירושלים היתה שייכת ליהודים ונלקחה‬
‫בנים כדי להתיר העברת משאות בשבת‬            ‫הפחה למשמרת משום ש״לקהילה היהו­‬            ‫מהם עקב חטאותיהם‪ .‬והנה ב‪ 8-‬ביולי‬
‫ממקום אחד למשנהו על‪-‬ידי התקנת קו­‬          ‫דית בירושלים לא היה מקום בטוח לאכ­‬         ‫‪ 1861‬הגיעה לירושלים הידיעה על מותו‬
‫רות מסביב לעיר וחוט מתוח עליהן ואז‬                                                    ‫של הסולטן התורכי עבד אלמג׳יד‬
‫העיר הריהי כמין רשות אחת ומותרת‬                                                ‫סנם״‪.‬‬

                        ‫בהוצאת משאות‪.‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14