Page 5 - ETMOL_105
P. 5

‫המזרח התיכון במאה ה־‪ 7‬לפני הספירה‬     ‫חדש והססני ״מטעם״‪ ,‬הוא צדקיהו‪ ,‬הסתבכה יהודה כעבור‬
                                                                                 ‫זמן לא רב באינטריגות בזירה הבץ־לאומית‪ ,‬תככים המולי­‬
‫אותו משחית עתיק יומין בהטלת מצור ‪ -‬הרעב הכבד‬                                     ‫כים לנקודת מפנה נוספת‪ .‬צדקיהו זימן ואולי נאלץ לזמן‪,‬‬
‫שהציק לאוכלוסי ירושלים‪ ,‬שרבו והלכו מפאת זרם של‬                                   ‫ועידה אנטי־בבלית בירושלים בשנת ‪ - 594/3‬צעד‬
                                                                                 ‫פרדוקסלי לאינטרס האישי של המלך למרוד במעצמה‬
                                      ‫פליטים מערי השדה‪.‬‬                          ‫שבחסדה מלך‪ .‬בכנס החתרני היו מיוצגות הממלכות אדום‪,‬‬
‫עובדה שהתמיהה חוקרים היא פרק־הזמן שחלף בין‬                                       ‫מואב ועמון שבעבר הירדן‪ ,‬וערי החוף הפיניקי ‪ -‬צור‬
‫הבקעת חומת ירושלים בט׳ תמוז )כנראה שנת ‪(586‬‬                                      ‫וצידון‪ .‬לברית זו לא היה סיכוי להצליח וכן לא היה בה‬
‫והחרבת העיר ‪ -‬חומותיה‪ ,‬בתיה‪ ,‬המקדש והארמון ‪ -‬רק‬                                  ‫משום איום ממשי על בבל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬קואליציה של שישה‬
‫כעבור חודש בז׳ או בי׳ באב‪ .‬מדוע לא נחרבה העיר‬                                    ‫בעלי״ברית כזו נעדרה לכידות מבחינה מדינית וצבאית‪,‬‬
‫הפרוצה מייד לאחר חדירת צבא האויב לתוכה? נראה לי‬                                  ‫שכן כל מדינה ומדינה ממרכיבי הברית שואפת באותו זמן‬
‫שאין לזקוף את הסיבה לרוח הלחימה וההתנגדות מצד‬                                    ‫לקדם את האינטרסים הצרים שלה ודבקה בסולם קדימויות‬
‫יושבי העיר בדומה לימי הבית השני‪ .‬השהיית החורבן‬
‫הסופי נגרמה כנראה מחמת ציפייתם של מפקדי צבא בבל‬                                                                                     ‫משלה‪.‬‬
                                                                                 ‫הכינוס האנטי־בבלי בירושלים נתלווה בפולמוס חריף‬
          ‫למתן גזר־הדין של נבוכדנאצר בדבר גורל העיר‪.‬‬                             ‫בין ירמיהו לסיעת נביאי״השקר‪ .‬הללו הסיתו למרד גלוי‬
‫מפקדת נבוכדנאצר שכנה באותה שעה ברבלה בארץ‬                                        ‫בנבוכדנאצר לא רק ביהודה)ירמיהו כז‪ ,‬ט‪-‬טו‪ :‬כח( אלא גם‬
‫חמת שבסוריה התיכונה‪ ,‬דרומית לקדש על נהר אורונטס‪,‬‬                                 ‫בקרב גולי יהודה בבבל‪ ,‬כפי שעולה מאיגרתו של ירמיהו‬
‫במרחק ‪ 400-350‬קילומטרים מירושלים או מהלך עשרה עד‬                                 ‫אל הגולה )כט‪ ,‬ח‪-‬ט(‪ .‬באיגרת זו נוקב ירמיהו בשמותיהם‬
‫שנים־עשר ימים בימי הקיץ הארוכים‪ .‬לרבלה הובלו‬                                     ‫של שני נביאים‪ ,‬שנידונו לשריפה על־ידי נבוכדנאצר‪ ,‬ושל‬
‫צדקיהו ופמלייתו‪ ,‬שחמקו מן הבירה בעת הבקעת החומה‬                                  ‫נביא שלישי ששיגר לירושלים כתב פלסתר נגד ירמיהו‬
‫אך נתפסו בסביבת יריחו‪ .‬ברבלה נערך משפט הבגידה של‬                                 ‫)שם‪ ,‬כא‪-‬לב(‪ .‬נוכל לשער כי אף את הופעתו של יחזקאל‬
‫מנהיגי יהודה‪ ,‬ובאותה שעה גזר‪ ,‬כנראה‪ ,‬מלך בבל את דין‬                              ‫כנביא יש לראות על רקע פעילות נבואית מוגברת זו‪,‬‬
‫ירושלים לחורבן‪ .‬נבוזראדן‪ ,‬רב טבחים‪ ,‬היינו המצביא‬                                 ‫שבדומה לירמיהו הוכיח גם הוא בדברים קשים את נביאי‬
‫העליון של צבא בבל‪ ,‬נשלח לבירת יהודה כדי לבצע את‬
‫פקודת אדוניו‪ .‬לפי המקורות המקראיים כדיוקם‪ ,‬התאריך‬                                                                                   ‫השקר‪.‬‬
‫של ז׳ או י׳ באב מוסב על בואו של נבוזראדן לירושלים‬                                ‫המובהק מבין נביאי השקר שהתנצחו עם ירמיהו היה‬
‫)מלכים ב כה‪ ,‬ח(‪ .‬שלשלת האירועים הנזכרת הולמת יפה‬                                 ‫חנניה בן עזור ״הנביא אשר מגבעון״‪ .‬עניין מיוחד בדבר‬
‫את פרק״הזמן שחלף בין הבקעת חומת ירושלים ובין‬                                     ‫שמוצאם של שני הנביאים מערי בנימין‪ ,‬שהיו קשורות‬
‫הופעתו של נבוזראדן בבירה‪ ,‬שסתמה את הגולל על גורל‬                                 ‫בשושלות יריבות של כוהנים‪ .‬המצע המדיני של נביאי‬
                                                                                 ‫השקר בא לכלל ביטוי קולע בהכרזתו של חנניה במקדש‬
                                                    ‫העיר‪.‬‬                        ‫בשם ה׳‪ :‬״שברתי את עול מלך בבל‪ .‬בעוד שנתיים ימים‬
‫עם כיבוש ירושלים וביטול המלוכה של בית־דוד הקיץ‬                                   ‫אני משיב אל המקום הזה את כלי בית ה׳ אשר לקח‬
‫הקץ על יהודה בתור מדינה‪ .‬המציאות המרה שבה היתה‬                                   ‫נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל״ )ירמיהו‬
‫נתונה שארית הפליטה בארץ משתקפת בחזות האיומה‬
‫שנושא יחזקאל משנתבשר על״ידי הפליט מירושלים על‬                                                                                    ‫כח‪ ,‬א‪-‬ד(‪.‬‬
‫נפילת העיר‪ :‬״אשר בחרבות בחרב יפולו ואשר על־פני‬                                   ‫גם הפעם עמדה בוודאי מצרים מאחורי המזימות נגד‬
‫השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר‬                                   ‫בבל‪ ,‬אך אין לנו על כך ידיעות מפורשות‪ .‬לעומת זה ידוע‬
‫ימותו״)יחזקאל לג‪ ,‬כז והשווה ז‪ ,‬טו‪-‬טז(‪ .‬גורלם הקשה של‬                             ‫שהפרעה החדש‪ ,‬פסמתיך השני‪ ,‬ערך סיור ראווה לארץ*‬
‫פליטי״החרב מרומז בדברי המקונן‪ :‬״קלים היו רודפינו‬                                 ‫ישראל ולפיניקיה בשנת ‪ ,592‬ששילהב את הרגשות האנטי'‬
‫מנשרי שמים‪ ,‬על ההרים דלקונו‪ ,‬במדבר ארבו לנו״)איכה‬                                ‫בבליים בקרב ההנהגה ביהודה‪ .‬אולם להתקוממות גלויה‬
‫ד‪ ,‬יט(‪ .‬פליטים שמצאו מסתור במערות מפני חיל״האויב‬                                 ‫נגד בבל הביאה רק עלייתו של הפרעה התקיף חפרע לכס‬
‫אולי הותירו אחריהם את שתי הכתובות העבריות החרותות‬                                ‫המלכות במצרים בשנת ‪ ,589‬ובכך אנו מגיעים אל התפנית‬
‫במערת‪-‬קברים ליד ח׳רבת בית‪-‬לי‪ ,‬מזרחה ללכיש‪ ,‬המזכי­‬
                                                                                                                        ‫השישית והאחרונה‪.‬‬
              ‫רות את יהודה וירושלים בליווי דברי תפילה‪.‬‬                           ‫כאשר פלש נבוכדנאצר לארץ בחורף ‪ ,589/8‬לפי השיטה‬
                                                                                 ‫הכרונולוגית המקובלת עלינו‪ ,‬עמדה יהודה במצב חירום‬
‫לעיון נוסף‪ :‬אברהם מלמט ‪ -‬״ישראל בתקופת המקרא״‬                                    ‫מבית ומחוץ‪ .‬מבחינה דיפלומטית וצבאית נותרה למעשה‬
‫בהוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת א״י ועתיקותיה;‬                                  ‫מבודדת בעימות עם המעצמה הבבלית )״כל רעיה בגדו‬
‫״יהוד ה בין מצרים ובבל״ מאת א‪ .‬מלמט‪ ,‬בתוך ״ ח קרי‬                                ‫בה״‪ ,‬איכה א‪ ,‬ב(‪ :‬ואילו מבחינת מערך הפנים היתה חצויה‬
‫מלחמה״‪ ,‬מאסף א כ רו של אלעזר גלילי בהוצאת ״מערכות״‬                               ‫בין האידיאולוגיה של ה״נצים״‪ ,‬שדחפו למלחמה טוטלית‬
                                                                                 ‫בבבל‪ ,‬ובין ה״יונים״‪ ,‬חסידי מדיניות הפיוס והכניעה‪ .‬לאור‬
                                                                  ‫ומשרד הבטחון‪.‬‬  ‫מלכוד זה יש להתפעל מיכולת עמידתה של ירושלים במצור‬
                                                                                 ‫ארוך וקשה‪ ,‬שנמשך שנה וחצי‪ ,‬ולפי שיטה כרונולוגית‬
                                                                                 ‫אחרת‪ ,‬שאני מאמץ אותה‪ ,‬אפילו שנתיים וחצי‪ .‬אמנם‬
                                                                                 ‫המצור הבבלי הוסר מעל ירושלים לשעה קלה כדי לקדם‬
                                                                                 ‫את חיל המשלוח המצרי‪ ,‬שהוחש באיחור ליהודה והכזיב‬
                                                                                 ‫בכוחו‪ ,‬כפי שחזו אל־נכון ירמיהו ויחזקאל‪ .‬כיבוש ירושלים‬
                                                                                 ‫היה אתגר רציני‪ ,‬שאילץ את נבוכדנאצר להפעיל את טובי‬
                                                                                 ‫מצביאיו ואת מיטב הטכניקה של קרבות מצור‪ ,‬שהיתה‬
                                                                                 ‫‪T‬ועה באותם ימים‪ .‬אך הגורם שהכריע את גורל העיר היה‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10