Page 10 - ETMOL_105
P. 10

‫יסוד המדינה״‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התרבות‬                       ‫נשיא מדינת ישראל‬  ‫סת על חקלאות ומדע‪ .‬בחקלאים ראה‬
‫העירונית עלולה להצמיח כאן ״ערים‪-‬‬                                        ‫את יוצרי התרבות העברית החדשה‬
‫מפלצות‪ ,‬כאלו שאנו רואים באירופה או‬                                      ‫ובמדענים ‪ -‬את נושאי הקדמה למען‬
‫באמריקה‪ .‬ערים‪-‬מפלצות אלו בעל‬                                            ‫החברה‪ .‬הוא שלל באורח תקיף את‬
‫כורחן מורכבות ממבואות מטונפים‬                                           ‫הכלכלה היהודית המסורתית‪ ,‬שהתבס­‬
‫ומבתי לוקסוס‪ ,‬אם לא מארמונות‪.‬‬                                           ‫סה על מסחר ותעשיה זעירה‪ .‬עיסוק־‬
‫עדיין בידינו למנוע קצוות אלה בתיכנון‬                                    ‫יתר במסחר היה בעיניו משחית במובן‪-‬‬
‫ערינו וכפרינו‪ .‬כפר בארץ‪-‬ישראל‬                                           ‫המוסרי הלאומי‪ ,‬והשקעת המאמץ‬
‫אפשר שיהיו לו כל התכונות של העיר‪,‬‬                                       ‫בבניין תעשיה זעירה ‪ -‬חסרת תועלת‪.‬‬
‫מפני קרבתו אליה‪ ,‬וכל הנעימויות ‪W‬‬                                        ‫לדעתו‪ ,‬תעשיה מעין זו לא תוכל‬
‫חיי הכפר‪ ,‬הואיל והמרחקים קטנים‬                                          ‫להתפתח לאורך ימים‪ ,‬משום שאין לה‬
                                                                        ‫סיכויים להתחרות על השווקים מחוץ‬
                                ‫מאוד״‪.‬‬                                  ‫לארץ‪ .‬על התעשיה להיות עתירת ידע‪,‬‬
                                                                        ‫ובעלת מוצרים איכותיים‪ ,‬והתפתחותה‬
‫בצד החברה החקלאית היתה חשובה‬
‫מאוד בעיני וייצמן מערכת החינוך‬                                                          ‫חייבת להיות הדרגתית‪.‬‬
‫כמבטיחה את דמותה ועתידה של המדי­‬                                        ‫וייצמן ראה תחילה במכון זיו שהקים‬
‫נה‪ .‬החינוך צריך להיות ממלכתי‪ ,‬אי‪-‬‬                                       ‫ברחובות את המעבדה של מפעל‬
‫פוליטי ואי‪-‬מעמדי‪ .‬בייחוד הוא הדגיש‬                                      ‫ההתיישבות הציונית‪ ,‬ובסוף ימיו חזה‬
‫כי ״החינוך הטכני הגבוה צריך להיות‬                                       ‫אותו כמרכז המחקר המדעי במזרח‪-‬‬
‫מתוקן לפי החידושים האחרונים ומתר­‬                                       ‫התיכון כולו‪ .‬המדענים היו בעיניו‬
‫חב לפי צרכיה החדשים של המדינה״‪.‬‬                                         ‫לנושאי השליחות המדעית‪ ,‬המעבירים‬
‫רק חינוך מעין זה יהווה יסוד לתעשיה‬                                      ‫את תורתם ממקום למקום‪ .‬פרופ׳ קלדר‬
‫מתוחכמת‪ ,‬לייצור סחורות איכות‪,‬‬                                           ‫השווה את המדענים של וייצמן ל״סוח‪-‬‬
‫ליושר בייצור ובמסחר‪ ,‬וכמובן‪ ,‬לכושר‬                                      ‫ר־י האור״ של פרנסיס בייקון‪ ,‬בספרו‬
                                                                        ‫האוטופי״מדעי ״אטלנטיס החדשה״‪.‬‬
                 ‫ההתחרות בשוקי‪-‬חוץ‪.‬‬                                     ‫וייצמן חזה את העילית המדעית כפוע­‬
‫נסיונו של וייצמן להתרחק מן המסו­‬                                        ‫לת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בצד העילית החקלאית‪,‬‬
‫רת המזרח‪-‬אירופית הניע אותו להציע‬                                        ‫בייחוד זו שביישובים השיתופיים‪.‬‬
‫חוקה למדינה החדשה‪ ,‬בדומה לזו‬                                            ‫בדבריו על אלה‪ ,‬ולא על כלל תנועת‬
‫הנהוגה בארצות‪-‬הברית‪ .‬המשטר‬                                              ‫הפועלים‪ ,‬על מוסדותיה ואיגודיה המק­‬
‫הנשיאותי נומק בצורך למנוע את‬                                            ‫צועיים‪ ,‬לא ידע את נפשו‪ .‬את אנשי‬
‫הפילוג הפוליטי המפלגתי המופרז‪ ,‬אשר‬                                      ‫נהלל‪ ,‬דגניה‪ ,‬גבעת‪-‬ברנר ומשמר‪-‬‬
‫איפיין את התרבות הפוליטית ששררה‬                                         ‫העמק תיאר כנושאי הקרבן למען‬
‫בהסתדרות הציונית‪ .‬וייצמן מדבר גם‬                                        ‫האומה‪ ,‬כעובדי עבודת הקודש‪,‬‬
‫על הפרדת הדת מן המדינה‪ ,‬לפי הנוסח‬                                       ‫כהרפתקנים נעלים וכפורצים מן ההווה‬
‫המיוחד לו‪ :‬לדת יהיה מקום בחינוך‬                                         ‫אל העתיד‪ .‬זאת לא רק מפני שהם‬
‫הדור הצעיר בבתי‪-‬הספר‪ ,‬אולם על‬                                           ‫משמשים מכשיר להגשמת הציונות‪,‬‬
‫המדינה יהיה לתחום תחום ברור בין‬                                         ‫אלא משום תפיסתו החברתית היסודית‪:‬‬
‫שאיפותיה בתחום האמונה והחינוך לבין‬                                      ‫הנהגת החברה‪ ,‬בכל מובניה ‪ -‬הכלכ­‬
‫רצון השליטה שלה‪ .‬ולבסוף‪ ,‬וייצמן‬                                         ‫ליים והתרבותיים ‪ -‬חייבת לעבור מן‬
‫רצה להבטיח מראש גם את מעמדם‬
‫השווה של הערבים‪ ,‬אשר יישארו‬                                                                    ‫העיר אל הכפר‪.‬‬
‫כאזרחי המדינה החדשה‪ .‬בסיכומו של‬                                         ‫ערב הקמת המדינה כתב וייצמן את‬
‫דבר‪ ,‬וייצמן חזה את המדינה ותרבותה‬                                       ‫הפרק האחרון בספרו ״מסה ומעש״‪ ,‬ובו‬
‫כגשר בין המזרח למערב‪ ,‬בין אסיה‬                                          ‫ניסה לשרטט בשיטתיות ובמרוכז את‬
                                                                        ‫קווי דמותה של המדינה העתידה לקום‪.‬‬
   ‫לבין ארצות הים התיכון של אירופה‪.‬‬                                     ‫את הקטע בתוכניתו‪ ,‬הדן בהתיישבות‬
‫לוייצמן‪ ,‬כמו למנהיגים הציוניים‬                                          ‫החקלאית‪ ,‬פתח בהצהרה אישית‪ :‬״אילו‬
‫האחרים‪ ,‬הצמיחו הדמיון האוטופי‬                                           ‫צריך הייתי להתחיל את חיי מחדש‬
‫והחזון כנפיים בתחום הפעולה המדיני‪,‬‬                                      ‫ולחנך שוב את בני‪ ,‬אפשר שהייתי‬
‫והיו להם לעידוד בימי‪-‬קטנות אפורים‪,‬‬                                      ‫נוטה למופת של איכרינו מנהלל או‬
‫וקרן‪-‬מזבח להיאחז בה בשעת חולשה‬                                          ‫דגניה״‪ .‬מעבר לווידוי הרגשי‪ ,‬היו לו‬
‫וספק‪ .‬בלעדי הדמיון האוטופי אין‬                                          ‫כמה קביעות נחרצות לגבי מקומה של‬
‫להבין את הווירטואוזיות והחוצפה‬                                          ‫החקלאות בחברה‪ .‬קודם כל ראה וייצמן‬
‫המדינית של הרצל‪ ,‬את העוצמה האצי­‬                                        ‫בעקרון את החיוב שבהתיישבות‬
‫לית של וייצמן ואת התעוזה הלוחמת‬                                         ‫הקואופרטיבית על קרקע לאומית‪.‬‬
                                                                        ‫שנית‪ ,‬בהרחבת ההתיישבות מסוג זה‪,‬‬
                         ‫של בן‪-‬גוריון‪.‬‬                                  ‫הוא ראה סיכוי ״ליצור שוב מין שיווי‬
                                                                        ‫משקל בין העיר ובין הכפר״‪ ,‬ואמר כי‬
‫לעיון נוסף‪ :‬״מ סור ת והנהגה׳‪ /‬בעריכת‬                                    ‫רק ״בפינות השקטות של הכפר תפרח­‬
‫ע‪ .‬מלכין וז‪ .‬צ חו ת הוצאת מרכז זלמן‬                                     ‫נה ותשגשגנה השפה‪ ,‬השירה והספ­‬
                                                                        ‫רות״‪ .‬על כן‪ ,‬״במידה שהיישוב הכפרי‬
                                                 ‫שזר‬                    ‫גדול ומעורה‪ ,‬בה במידה רחב ומוצק‬

                                                                        ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15