Page 12 - ETMOL_105

‫מורה־דרך של בדקר‪ ,‬על־שמו נקראו המדריכים מורה־דרך שיצא בלשונות רבות‬ ‫מורה־הדרך הראשון של קונדר‪. 1830 ,‬‬

‫רכיבה ‪ -‬לטבריה ומשם להגיע לכפר ולאמצעי התחבורה ‪ -‬בהמות רכיבה ופירוט מלא של מוסדות איכסון)ואח­‬
‫נחום ולצפת ואף לרכוב לעבר הירדן‪ ,‬ומשא‪ .‬לאלה שאינם מנוסים ברכיבה רים( של קתולים‪ .‬כן ניתנות הנחיות‬
‫לגרש‪ .‬הוא גם מציין את מקומות הלינה הוא ממליץ להתכונן ו״להתאמן״ לקר­ כיצד להזמין סיורים ולהתנות חוזים עם‬
‫הרצויים‪ ,‬בין שהם מנזרים או מוסדותי­ את בואם לארץ‪ .‬הוא גם מדגיש כי המדריכים‪-‬הדרגומנים )אפילו מובאת‬
‫הם‪ ,‬או מקומות פרטיים כגון מלונו של חמור אמנם שקט יותר ונוח לרכיבה‪ ,‬רשימה שמית לפי ידיעת שפות והש­‬
‫היהודי וייצמן )וייסמן( בטבריה‪ .‬עוד אך אין הוא רצוי למסעות הנמשכים תייכות דתית(‪ .‬מקום רב מיוחד לפירוט‬
‫מובא בספר הלבוש הרצוי‪ :‬על הבגדים שבועות רבים‪ .‬המחבר עומד על טיב אמצעי התחבורה )במהדורה רביעית‬
‫להיות חזקים ובצבעים בהירים‪ .‬יש האוכפים ומתייחס בביטול לאלה מ״‪ 1897‬גם על הרכבת יפו‪-‬ירושלים(‪,‬‬
‫להצטייד גם במשקפי שמש‪ ,‬בכובע‪-‬מגן המקובלים בארץ‪ ,‬שנראים לו קשים וכן מילון קטן של מלים ערביות )בכתב‬
‫עם מטפחת‪ ,‬במגפיים‪ ,‬בכוס לשתיה לרכיבה ממושכת‪ .‬הוא ממליץ לאנגלים לטיני(‪ .‬מרבית הכרך הראשון מיוחד‬
‫עשויה עור ובשוט פרשים טוב עשוי להביא עמם אוכפים מאנגליה‪ .‬למי לירושלים ויותר מכל לכנסיית הקבר‪.‬‬
‫עור של סום״יאור )ניתן להשיגו שאינו מסוגל לרכוב הוא מציע להשת­ ספר זה הוא אחד החיבורים השיטתיים‬
‫בירושלים(‪ .‬אשר לבטחון האישי‪ ,‬הטוב מש באפריון הנישא על‪-‬ידי בני הארץ‪ .‬הראשונים על הארץ ואתריה‪ ,‬ששימש‬
‫ביותר הוא ״לבטוח באלוהים״‪ ,‬אך רצוי אבל לא ב״תתטרוואן״ מקומי )אפריון בסיס למדריכים הרבים שנתפרסמו‬
‫גם נשק‪ :‬אקדח ורובה דו״קני‪ ,‬ומעל הנישא בין שני פרדים‪ ,‬או על כתפי בעקבותיו‪.‬‬
‫כמה אנשים(‪ ,‬אלא באפריון משוכלל המשך למדריכו של ליווין הוא‬ ‫הבל ‪ -‬מתנות וכסף‪.‬‬
‫יותר‪ ,‬עם התקן מיוחד הדומה לכיסא‪ ,‬ה״מדריך החדש״ מאת נזיר פרנציסקני‬
‫אחר‪ ,‬האב ברנבה מייסטרמן‪ .‬המדריך‪,‬‬ ‫המאפשר ישיבה של ממש‪.‬‬
‫שראה אור בסוף המאה הקודמת‪ ,‬זכה‬
‫לפופולריות רבה בקרב הצליינים‪,‬‬ ‫באותה התקופה לערך ראה אור ספרו‬
‫בעיקר הקתולים‪ .‬במדריך תיאור שיט­‬ ‫של הצרפתי הקתולי‪ ,‬י‪.‬מ‪ .‬מיסלין‪.‬‬
‫תי ורחב על הארץ ואתריה‪ ,‬אגב‬ ‫בספר מושם דגש רב על הצד הנוצרי‪,‬‬
‫הדגשת המקומות הקדושים‪ .‬המדריך‬ ‫בשנת ‪ 1858‬יצא לאור מדריד של בעוד ההתייחסות לצד ההיסטורי והמד­‬
‫מביא גם מפות צבעוניות ותוכניות של‬ ‫סוריה וארץ־ישראל מאת המיסיונר עי אינה בעלת רמה אחידה‪ .‬למעשה זהו‬
‫מרבית האתרים שהוא דן בהם‪.‬‬
‫מייסטרמן‪ ,‬שהיה חוקר מקרא נודע‬ ‫הבריטי יליד אירלנד‪ ,‬לסלי פורטר‪ ,‬יומן מסע יותר ממורה‪-‬דרך‪.‬‬
‫בזמנו‪ ,‬הצטיין ביכולת כתיבה בהירה‬ ‫שמושבו היה בדמשק‪ .‬להקלת המגע עם אחד המדריכים השיטתיים הראשונים‬
‫ושיטתית‪ .‬ספרו מכיל אפוא אוצר בלום‬ ‫תושבי הארץ ניתן בתחילת הספר והחשובים ביותר על הארץ נכתב‬
‫של ידע‪ ,‬שהיה חידוש חשוב באותם‬ ‫לקסיקון קצר למלים ערביות שימושיות בצרפתית בידי הנזיר הפרנציסקני‬
‫הימים‪ .‬זהו למעשה אחד המדריכים‬ ‫ואופן ביטוין‪ .‬נוסף לסקירה גיאוגרפית הירושלמי ליווין דה הם‪ .‬ליווין היה‬
‫המקיפים והיסודיים שנכתבו של ארץ‪-‬‬ ‫כללית על הארץ ותושביה והזמן הרצוי אחד ממדריכי הסיורים הנודעים בזמנו‬
‫ישראל מנקודת ראות נוצרית בכל‬ ‫לביקור‪ ,‬מוגש גם מידע שימושי רב ושמו נזכר לעתים קרובות בפי עולי‬
‫הזמנים‪ ,‬ומבחינה זו‪ ,‬לא נס ליחו של‬ ‫המקל על התמצאות המסייר‪ .‬לפיכך יש הרגל הצרפתים‪ .‬במדריך‪ ,‬שהופיע‬
‫הספר גם בימינו‪ .‬הספר שימש בסים‬ ‫לראות בספר זה מדריך מהימן וטוב ב‪ 1869-‬בשלושה חלקים‪ ,‬מושם דגש‬
‫לכל ספרי ההדרכה שהוציאו הפרנ­‬ ‫מכל הבחינות‪ .‬יצוין עוד‪ ,‬כי פורטר על המקומות הקדושים וההיסטוריים‬
‫ציסקנים בתקופות מאוחרות יותר וזבה‬ ‫שהתמחה כנראה בכתיבת מדריכים מנקודת ראות נוצרית קתולית‪ .‬אך‬
‫למהדורות רבות ותורגם למרבית‬ ‫מסוג זה גם על ארצות אחרות‪ ,‬חי בניגוד לקודמו‪ ,‬מצטיין המדריך בגישה‬
‫בארץ שנים מספר והכירה היטב‪ .‬ניתן יסודית ושיטתית‪ ,‬שהיתה חידוש רב‬
‫הלשונות האירופיות‪.‬‬ ‫אף לזקוף לזכותו כמה תגליות‪ ,‬שהח­ בזמנה‪ .‬המדריך פותח בהוראות שימו­‬
‫שובה שבהן היא זיהויה של חצור‪ .‬שיות כיצד להגיע מנמלי אירופה‬
‫מקום חשוב מיוחד לאירגון הביקור‪) ,‬מרסיי‪ ,‬טרייסט( דרך הים לארץ‪ ,‬כולל בשנת ‪ 1876‬יצא ה״בדקר״ הראשון‬
‫לאופן ההתקשרות עם המדריכים לוח הזמנים‪ ,‬כתובות של קונסולים המיוחד לארץ‪-‬ישראל‪) .‬בדקר היה שמו‬

‫‪12‬‬